בתי המשפט נדרשו, במספר הזדמנויות לדון בשאלה, האם ניתן למנוע מתובע טרדן וקנטרן לפתוח הליכים חדשים בבית המשפט, ובכך להטריד ולגרום נזק לנתבע. ההלכה השתרשה בשנת 1975, במסגרת פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אלון והתהוותה גם לאחר מכן.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין רועי ורשבסקי, לחץ/י כאן
מעמדה של זכות הגישה לערכאות במשפט הישראלי
בבסיס העניין, זכות הגישה לערכאות, כלומר הזכות של אדם לפתוח הליך בבית המשפט ולהשמיע את טענותיו, וזכות זו הוכרה כזכות בעלת מעמד על. שכן, מה הטעם במדינה דמוקרטית, הדוגלת בערכים ובזכויות שונות, אם לא ניתן לפנות לבית המשפט לצורך מימוש אותן זכויות. יחד עם זאת, ייתכנו מקרי קיצון בהם יהיה צורך להגביל את זכות גישה לערכאות.
לאחרונה נידון הליך בבית המשפט העליון, בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, העוסק בתובעים טרדניים שמסרבים להשלים עם פסקי דין שקיבלו במרוץ השנים ומגישים מעת לעת תביעות חדשות בבקשות לביטול אותם פסקי דין, בטענות שונות של קנוניה, מרמה ועוקץ של כלל הגורמים, לרבות פרקליטים, רשמי בתי המשפט ושופטי בית המשפט.
תובעים הגישו תלונות למשטרה נגד שופטים בטענות של קנוניה ומרמה כדי לבסס עילת פסילה
כאשר החלטת אחד השופטים לא מצאה חן בעיניהם הם ביקשו לפסול אותו, ולא "שקטו על השמרים" גם כאשר בקשתם נדחתה – והגישו ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופט שלא לפסול את עצמו. בהמשך, הדבר הפך לפרקטיקה נהוגה ונפסדת של בעלי דין הללו, שלא בחלו אף בהגשת תלונות למשטרת ישראל כנגד אותם שופטים, בטענות חוזרות של קנוניה ומרמה, וכל זאת כדי לבסס את עילת הפסילה, תוך הגשה במקביל של בקשות לפסילה חוזרות ונשנות.
בהמשך, אף הוגשו תביעות אישיות כנגד אותם שופטים, בטענות החוזרות של קנוניה ומרמה, גם כאן כדי לבסס את עילת הפסלות, וכך חודשו בקשות הפסלות מעת לעת, תוך שימוש בטקטיקות משפטיות כאלה ואחרות, כך למשל ניסו התובעים לעכב החלטות שיפוטיות בטענה כי הם בחיפוש אחר עורך דין מסחרי שייצג אותם ועוד.
הוצאות שהוטלו עליהם על ידי בתי המשפט במסגרת ההליכים המשפטיים לא שולמו, ועם פתיחת הליכים חדשים ביקשו התובעים לקבל פטור מתשלום אגרה. כשבקשותיהם נדחו, הם נהגו להגיש בקשות שונות וחוזרות ל'עיון מחדש', ערעורים, בקשות פסלות וכן הלאה.
מדינת ישראל פנתה לבית המשפט המחוזי כדי שיגביל את התובעים מהגשת תביעות חדשות
בנסיבות הללו, מדינת ישראל פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה שיוציא תחת ידו צו חריג שיורה, בין היתר, למזכירות לא לקבל לרישום תביעות חדשות לביטול החלטות שיפוטיות של אותם תובעים טרדניים.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המדינה, תוך קביעה כי אין הסמכה מפורשת בחוק המתירה לבית המשפט לתת סעד שכזה, בהסתמך על הלכת אלון המוזכרת לעיל. בקביעתו דאז "שגם לטרדנים שמורה זכות הגישה אל בתי-המשפט" וכי הסמכויות הכלליות להעניק סעדים המצויים בחוק אינם מספקים כדי להעניק צו שבו פגיעה אנושה בזכות הגישה לערכאות באופן זה. המדינה לא השלימה עם דחיית בקשתה, והגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון ביושבו בדין, הבהיר כי כבר בעבר ניתנו צווי מניעה אישים המונעים מאדם לנקוט בהליכים משפטיים מחוץ לגבולות ישראל, במקרים בהם הליך משפטי בנושא התברר בישראל, ואף ניתנו החלטות המורות למזכירות שלא לקבל לרישום בקשות שונות במסגרת הליך שהסתיים. נבהיר כי כאשר הליך מסתיים במתן פסק דין, המשמעות היא כי בית המשפט 'קם מכסאהו' ולכן זכות הגישה לערכאות מוצתה, כך שמניעת הגשת בקשות באותו הליך ספציפי שכבר הסתיים, אינה מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, להבדיל משלילת האפשרות לפתוח הליך חדש, לרבות ערעור.
בית המשפט העליון קבע שקיימות דרכים להתמודד עם תובעים טרדניים במסגרת ההליך המשפטי
בית המשפט העליון הוסיף וציין כי ישנם מספר דרכי התמודדות עם תובעים טרדניים במסגרת ההליך המשפטי, לרבות מחיקת תביעה על הסף משום היותה טרדנית, מתן הוראה לתובע להפקיד ערובה, פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה ואף תשלום אגרה לפתיחת ההליך, המהווה תנאי להגשת תביעה, גם הוא נועד למנוע הגשת תביעות שווא טרדניות.
לבסוף, בית המשפט העליון ניתח בהרחבה את משמעות זכות הגישה לערכאות, המהווה צוהר למימוש זכויות וערכים שונים, וקבע כי בהעדר הסמכה מפורשת בחוק, לא ניתן להוציא צו חוסם ששולל לחלוטין את האפשרות של אדם להשמיע טענותיו בבית המשפט, אולם קבע שניתן, במקרים מסוימים, להוציא צו מניעה אישי כנגד אדם מלהגיש תביעות מסוג מסוים, גם בגבולות מדינת ישראל.
הקריטריונים שהתווה בית המשפט העליון לשיקול דעתם של בתי המשפט במתן צווי מניעה אישיים
בית המשפט העליון התווה מספר קריטריונים לשיקול דעת בתי המשפט השונים האם להעניק צו מניעה אישי דומה לזה בעתיד, וקבע מספר מבחנים שיש לבחון בטרם מתן הצו:
יש לבחון ראשית האם אכן מדובר במתדיין טרדן. שנית, ובמידה והתשובה למבחן הראשון חיובית, יש לבחון את הצו בראי מבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה לצורך פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המבסס את זכות הגישה לערכאות. הפרמטרים לקביעת המידתיות, כדלהלן:
- קשר רציונלי בין תנאי הצו לתכלית הפגיעה בזכות הגישה לערכאות - לבחון האם תנאי הצו ימנעו את המשך טרדנותו של אותו גורם ולא נכללים בצו רכיבים שרירותיים, שיובילו לפגיעה ברכיבים אחרים של זכות הגישה לערכאות.
- לבחון האם ניתן היה, ללא מתן הצו, להביא לתוצאה דומה באמצעות כלים שיפוטיים אחרים - לרבות מחיקת תביעה על הסף ו/או פסיקת הוצאות.
- מבחן התועלת - האם התועלת שבצו ביחס לזכות הגישה לערכאות ראוי, כמו גם לוודא שאין בצו משום פגיעה יתרה בזכות הגישה לערכאות ולאזן את הפגיעה, אם על ידי תחימת הצו לתקופה מסוימת או החרגת הליכים מסוימים מתחולת הצו.
מתן צו מניעה אישי שמופנה כנגד בעל דין
חשוב להבין, משמדובר בצו מניעה אישי המופנה כנגד בעל דין, הסמכות להעניקו על ידי בית המשפט עוגנה כדין בחוק, אולם לא מדובר בצו חוסם. אם בעל הדין הטרדן יחליט לא לפעול כפי הוראות הצו ויגיש תביעה חדשה בבתי המשפט השונים, על המזכירות יהא לפתוח את ההליך החדש, אולם ניתן יהיה להגיש כנגד אותו בעל דין בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה בית המשפט מוסמך לקבוע כי מדובר באדם שאינו מציית לפסקי דינו, ולהשית עליו קנס ואף מאסר.
בסופו של יום, בית המשפט העליון אסר על אותו תובע טרדן להגיש תביעות לביטול החלטות או לנקוט בהליכים בגין משפטים תלויים ועומדים או כאלו שהסתיימו, מיום מתן פסק הדין עד ליום 01.01.27, כאשר הצו לא חל על שימוש בזכות ערעור.
בית המשפט הוסיף כי במקרה זה הפגיעה בזכות הגישה לערכאות אפסית, שכן האיסור הינו רק על הגשת תביעות בגין הליכים שכבר הסתיימו, שממילא עבורם זכות הגישה לערכאות מוצתה.
משרד עורכי דין רועי ורשבסקי עוסק במשפט אזרחי מסחרי, תביעות כספיות, עריכת חוזים, ייצוג בבתי משפט, דיני תאגידים וחברות, מקרקעין ונדל"ן, הוצאה לפועל וחדלות פירעון. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין רועי ורשבסקי - 0536112839