בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם מכר, למחיקת הערת אזהרה ולפיצויים שהגישה חברה שעוסקת ביזמות נדל"ן נגד בני זוג שהתקשרו עימה בהסכם מכר בתאריך 8.5.14. על פי הסכם המכר, בני הזוג רכשו מהחברה את זכויותיה בחציה של חלקת קרקע ביוקנעם ובבית שיבנה במגרש.
בנוסף על כך, חברת היזמות עתרה לחייב את בני הזוג לשלם לה הוצאות משפט בסך של כ-40 אלף שקלים, ריבית פיגורים והצמדה בסך של 229,457 שקלים ופיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 50 אלף שקלים.
השופט הורה למחוק את התביעה הנוגעת לסעד הכספי והחליט לדון אך ורק בסעד ההצהרתי הנוגע לביטול הסכם המכר.
חברת היזמות טענה כי בני הזוג הפרו את הסכם המכר שנחתם עימם מספר פעמים
חברת היזמות טענה בין היתר כי בני הזוג הפרו את הסכם המכר שנכרת מולם מספר פעמים. נטען כי ההפרות נבעו עקב אי תשלום מוחלט ואי תשלום חלקי לרבות תשלומים שבוצעו במועדים שונים מהמוסכם בהסכם ובאיחור ניכר שבגינו בני הזוג מחויבים לשלם ריבית פיגורים. עוד נטען כי בני הזוג הפרו את הסכם המכר הפרות יסודיות ולכן החברה זכאית לבטלו לפי ס' 29 לחוק החוזים (חלק כללי) ולפי סעיף 20 להסכם המכר.
החברה דחתה את טענת בני הזוג שלפיה הם שילמו 90% מהתמורה עבור הקרקע והבית. החברה טענה כי יתרת התמורה כוללת בין היתר תשלומים נוספים כגון השתתפות בהוצאות משפט, הצמדת תשלומים למדד תשומות הבניה, קרן יתרת התמורה וריבית פיגורים. החברה הוסיפה וטענה כי בני הזוג התחייבו לשלם את התשלומים המפורטים בהסכם המכר לפי קצב התקדמות בניית הבית אך בעוד החברה שלחה להם אישור על ביצוע כל שלב שהגיע עבורו מועד התשלום, הם לא שילמו את הסכומים במועד או בכלל.
עוד טענה החברה כי היא הודיעה לבני הזוג על קבלת טופס 4 וציינה שעליהם להסדיר את יתרת התמורה עד מועד מסירת החזקה בבית, אך בני הזוג סירבו לשלם את יתרת התמורה. כמו כן נטען כי מסירת החזקה בבית ותשלום מלוא התמורה מהווים חיובים מקבילים המותנים אחד בשני.
בני הזוג טענו כי מדובר בתביעת סרק קנטרנית, מופרכת וטורדנית שנועדה לסחוט אותם
מנגד, בני הזוג טענו, באמצעות עו"ד יורם אורגד, כי התביעה שהגישה החברה היא תביעת סרק, קנטרנית, טורדנית ומופרכת שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד נטען כי מדובר בתביעה חסרת תום לב שנועדה לסחוט את בני הזוג.
עורך הדין יורם אורגד הוסיף וטען בשם בני הזוג כי חברת היזמות התנתה את בדיקת הבית ומסירתו לידי בני הזוג בתשלום סכומים שהיו שנויים במחלוקת, כאשר החברה לא ביצעה כל ניסיון אמיתי להביא לפתרון המחלוקת בין הצדדים, זנחה את הליך הבוררות ולא הסכימה להצעותיהם ולניסיונותיו של בית המשפט ליישב את המחלוקות ביניהם.
בני הזוג הוסיפו וטענו כי שילמו כבר 90% מתמורתו של הבית, כי החברה הייתה אמורה למסור לחזקתם את הבית כבר לפני יותר משש וחצי שנים וכי היא מחזיקה את הבית כ"בן ערובה" בידיה. לפי גרסת בני הזוג שיוצגו על ידי עו"ד יורם אורגד, בכל פעם שנציג החברה פנה אליהם והודיע להם כי הגיעה העת לתשלום מסוים, הם שילמו את הסכום הנדרש ללא דיחוי וללא איחור בביצוע התשלומים.
בני הזוג טענו כי חברת היזמות ויתרה על זכותה לבטל את הסכם המכר
הוסיף וטען עו"ד יורם אורגד כי חברת היזמות ויתרה על זכותה לבטל את הסכם המכר בגין האיחורים אם היו כאלו, סירבה לקבל מבני הזוג את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת, ובכך הפרה את חובתה להקטין את נזקיה.
לאחר שהשופט בחן את מכלול העדויות והראיות ואת הוראות הסכם המכר בעיון הוא ציין שהתנהגותם של צדדים לחוזה עשויה לשנות את הוראותיו. השופט ציין כי חברת היזמות נמנעה מלהעלות טענה בדבר איחור בתשלום אשר מהווה הפרה יסודית של ההסכם במשך תקופה ממושכת. השופט ציין כי התנהגות שעשויה ליצור רושם שאיחור בתשלום אינו מהווה הפרה אשר יורדת לשורש העסקה מהווה אינדיקציה לכך שהחברה השלימה עם המצב הקיים והייתה מעוניינת בקיום ההסכם ולא בביטולו.
השופט קבע כי למרות האיחורים שנטענים בתשלום התמורה, החברה נקטה באמצעים שונים לקיום ההסכם כולל משלוח הודעה לבני הזוג בדבר מסירת הבית. על כן נקבע שאין לראות באיחור בתשלומים ככל שאכן היו, הפרה יסודית של הסכם המכר מצד בני הזוג.
חברת היזמות הפעילה את זכות הביטול שלה בחוסר תום לב ובאופן בלתי צודק
השופט קבע כי העובדה שבני הזוג שילמו סכום נכבד מהתמורה והסכימו להמשיך לשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת כמו גם ציפייתם לקבל את החזקה בבית ולהשלים את העסקה, מובילות למסקנה כי החברה הפעילה את זכות הביטול שלה בחוסר תום לב ובאופן בלתי צודק. השופט ציין כי סעיף 23 לחוק המכר מאפשר לקונה לדחות את מועד קיום החיוב המוטל עליו מבלי שייחשב כמפר חוזה כל עוד המוכר נמנע ממסירת הנכס.
השופט ציין שבני הזוג הביעו נכונות לשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת עם קבלת החזקה בבית אך החברה סירבה להצעתם והתעקשה על חיוב בתשלומים נלווים השנויים במחלוקת דוגמת הפרשי ריבית והצמדה.
החברה לא אפשרה לבני הזוג לבדוק את הבית ולבצע פרוטוקול מסירה
השופט קבע שבני הזוג לא סירבו לקבל את הבית אלא שמטעם החברה לא אפשרו להם ולאנשי מקצוע מטעמם לבחון את הבית ולבצע פרוטוקול מסירה כפי שהוסכם בהסכם המכר, וזאת מאחר שהם סירבו לשלם את מלוא הסכומים שדרשה החברה.
על כן נקבע כי לא התבצעה מסירה של הבית, לא ניתנה לבני הזוג אפשרות לבדוק את הבית ולא נערך פרוטוקול מסירה.
בסופו של דבר, השופט קיבל את כל טענותיו של עו"ד יורם אורגד, דחה את התביעה על כל רכיביה וקבע שלנוכח סירובה של החברה לקבל את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולמסור את החזקה בבית לבני הזוג, הרי שדחיית יתרת התשלום של יתרת התמורה על ידי בני הזוג היא אינה הפרה של ההסכם. כמו כן, השופט חייב את חברת היזמות לפצות את בני הזוג בסך של 21,500 שקלים עבור שכר עד ושכר טרחת עו"ד.
ת"א 11169-07-19
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד יורם אורגד - 053-7395002