יותר ויותר חברות תחבורה ציבורית ברחבי הארץ החליטו שלא לאשר או להמליץ בחיוב על מתן רישיונות נשק לנהגים שלהם. על אף שלא מעט קווים עוברים דרך ישובים המוגדרים כ"ישובי סיכון" בשל מיקומם הגיאוגרפי, כאשר ישובים אלה הוגדרו במפורש על ידי משטרת ישראל כישובים מזכים לצורך קבלת רישיון פרטי לכלי יריה, לא מעט חברות תחבורה ציבורית החליטו שלא לחתום לנהגיהם על המסמכים הנדרשים לצורך קבלת רישיון נשק.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אוהד מגורי, לחץ/י כאן
מי שלא לומד מן העבר נדון לחוות אותו שוב ושוב
בחודש מרץ בשנת 2022 שני מחבלים ביצעו פיגוע טרור קטלני בחדרה, כאשר ניגשו לתחנת אוטובוס ברחוב הרברט סמואל וירו לעבר שוטרי מג"ב אשר המתינו בתחנה. לאחר מכן, הם נטלו את נשקיהם האוטומטיים של השוטרים הפגועים והמשיכו לירות לעבר עוברים ושבים. כתוצאה מהפיגוע הנוראי הזה נרצחו שני שוטרי מג"ב ונפצעו עוד רבים. כולנו זוכרים את התיעוד הנוראי שהוקרן פעם אחר פעם באמצעי התקשורת שבו היה ניתן לראות כיצד המחבלים מבצעים ירי בסמיכות לאוטובוס הניצב בתחנה ונס על נפשו.
אין זה סוד כי לא מעט מן המשתמשים בתחבורה הציבורית הינם חיילים לרבות חיילי מג"ב. עצם היותם כאלה ועוד חמושים, מהווה פיתיון יקר ערך למחבלים המבקשים לקטול חיים ללא אבחנה, ומדינתנו למודת ניסיון מר עם פיגועים הקשורים באמצעי תחבורה ציבורית, בין אם בתחנות איסוף והסעה ובין אם באוטובוסים עצמם. ניסיון זה החל עוד לפני קום המדינה ופוקד אותנו עד היום, לצערנו הרב.
נהג חמוש יכול לתת מענה מהיר ומידי לכל מחבל באוטובוס
מקום שלפני עשרות שנים ניתנו הוראות למגן את עמדת נהג האוטובוס באמצעות חיץ וזאת בכדי למנוע השתלטות של מחבל על ההגה, לא נעשה דבר כדי לאפשר לנהג למנוע את עלייתו של המחבל או לגונן על נוסעיו מפני מחבל המבקש לזרוע הרס וקטל בתוך האוטובוס. אין עוררין כי נהג חמוש יכול להוות פתרון מהיר ומידי לכל מחבל באוטובוס, בין אם מדובר בכזה החמוש בנשק קר או חם.
מחבר הכתבה יודע ממקור ראשון, כי עשרות נהגים, הפועלים באזורי סיכון, הגישו בקשות לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה בכדי לגונן על עצמם ונוסעיהם ונתקלו בסירוב נחרץ של מעסיקיהם, ללא קבלת כל הסבר רציונלי או בכלל. בעבר, היו שנים שבהן תבחין של "נהג רכב ציבורי" אפשר לנהגים לקבל רישיון לנשק פרטי, אך תבחין זה בוטל לפני שנים רבות וכיום על הנהג להוכיח כי הינו עובד באופן אינטנסיבי ותדיר בישובים זכאיים.
הנהגים אכן עובדים באופן אינטנסיבי ותדיר בישובים אלה, אך חלק מהתהליך של קבלת רישיון הנשק מחייב קבלת המלצה מאת הקב"טים של חברת התחבורה. אלה אינם יכולים לחתום על כל מסמך רלוונטי ללא אישורו של בעל החברה או מנהליה, כאשר כיום המגמה היא לסרב לכך כמעט באופן אבסולוטי. לא מעט נהגים, בעלי רקע צבאי קרבי, ניסו לעקוף את הבעיה והוציאו רישיון נשק באמצעות תבחין אחר אך נתקלו בהוראה של מעסיקיהם לא להתייצב לעבודה עם הנשק. נראה כי עסקינן במבוי סתום.
איך הציבור יכול לעזור?
אסור לנו לשבת בשקט ולאפשר למצב זה להמשיך להתקיים. אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית שפועלת באזורי סיכון כגון איו"ש (או בסמיכות לו) או ביישובי הצפון הסמוכים לגבולות המדינה (לא מכבר עבר תושב לבנון את הגדר, מה היה קורה אם היה עולה על אוטובוס?), תבדקו עם הנהג שלכם האם יש ביכולתו לגונן עליכם בפני אירוע חבלני.
פנו לבעלים של אותן חברות המפעילות קווים באזורכם ותביעו את דעתכם בעניין. אנו בתקופת בחירות, על כן פנו לנציגי הציבור שלכם, לרבות ברשויות המוניציפאליות. חדלו מלמלא פיכם מים. תזכרו, הנהג הוא החוצץ בין המחבל לבין חייכם וחיי יקיריכם, אפשרו לו לגונן עליכם בפני סכנה שסביר להניח עוד תחזור על עצמה בקרוב. הכתובת על הקיר, השאלה היא האם תטריחו את עצמכם לקרוא אותה.
עורך דין אוהד מגורי הוא בעל משרד עורכי דין ומנהל פורום רישיון נשק ורישוי כלי ירייה ומתמחה בכל תחומי רישוי הנשק מכל הסוגים לרבות בקשות, עררים, עתירות, רישיונות מיוחדים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין אוהד מגורי - 053-6112836