סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שצברו בני זוג במהלך חייהם המשותפים היא אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת במסגרת הליכי גירושין. אצל רוב הזוגות המתגרשים, נושא חלוקת הרכוש הוא רגיש ומורכב מאחר שהוא בעל השלכות משמעותיות ביותר על עתידם הפיננסי של הצדדים וגם על הילדים של הצדדים.
הכלל הבסיסי בנוגע לחלוקת הרכוש הוא כי הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם יחולק ביניהם באופן שוויוני עם סיום הנישואין. עם זאת, לכלל יש חריגים, וייתכנו מקרים שבהם גם רכוש שהיה שייך למי מהצדדים לפני החתונה, כמו גם מתנות וירושות שקיבל, ייחשבו לחלק מהרכוש המשותף.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, לחץ/י כאן
חלוקת הרכוש תתבצע לפי אחד משני משטרים רכושיים
חלוקת הרכוש תתבצע בפועל לפי אחד משני משטרים רכושיים המוכרים בארץ. משטר רכושי אחד הוא חזקת השיתוף שחלה על זוגות שנישאו או חיו כידועים בציבור לפני שנת 1974. לפי חזקת השיתוף הנכסים של בני הזוג מצויים בבעלותם המשותפת כאשר אין כל צורך להוכיח כוונת שיתוף בנוגע לנכס ספציפי. יובהר כי חזקת השיתוף אינה מוגבלת אך ורק לנכסים אישיים כמו דירת מגורים וחלה על כלל נכסי הצדדים, כולל נכסים עסקיים.
המשטר הרכושי השני מעוגן בחוק יחסי ממון שתחולתו משנת 1974 ואילך, הקובע משטר איזון משאבים, כלומר חלוקה שווה של הנכסים כאשר הנישואין מגיעים לסיומם. ההסדר יחול על צדדים שנישאו לאחר תאריך 1.1.1974 ולא הסכימו ביניהם על חלוקה אחרת במסגרת הסכם גירושין או הסכם ממון.
מה כלול ברכוש המשותף של בני הזוג?
הרכוש המשותף שצברו הצדדים במהלך נישואיהם יכול לכלול חברה בבעלות אחד הצדדים והמוניטין שצבר, נכסים שנצברו בעבודה כגון קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופיצויים, דירת המגורים, כלי רכב, מיטלטלין מסוגים שונים, חסכונות בנק משותפים ועוד.
באופן עקרוני, הרכוש שלא יחולק כולל נכסים שנצברו טרם השיתוף ולפני החתונה, ירושה או מתנות מקרובי משפחה שהתקבלו במהלך תקופת הנישואין.
האם גם החובות שצברו הצדדים בנפרד ייחשבו לחובות משותפים?
על פי רוב, חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים, בעיקר חובות שנוצרו עקב רכישת נכס או שקשורים לנכס משותף, ייחשבו לחובות משותפים. לצורך הדוגמה, אם הבעל חייב כספים לצד שלישי, גם האישה תישא בחוב.
עם זאת, חשוב להבהיר שלא כל חוב הוא משותף. אם החוב לא קשור למשק הבית המשותף וניתן להוכיח זאת, הוא לא ייחשב לחוב משותף ורק הצד שיצר את החוב יהיה מחויב בפירעונו. דוגמה לכך היא חובות שנוצרו בעקבות הימורים, פעילות לא חוקית או בגידה של אחד מבני הזוג.
איזו ערכאה מוסמכת להכריע בסוגיית חלוקת הרכוש בהליכי גירושין?
במדינת ישראל שתי הערכאות המשפטיות המוסמכות להכריע בענייני רכוש בהליכי גירושין הן בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אם תביעה רכושית לפירוק שיתוף מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, אזי הסמכות לדון בסוגיית הרכוש תהיה אך ורק בידי בית המשפט לענייני משפחה ולא של בית הדין הרבני. לעומת זאת, אם התביעה הוגשה לבית הדין הרבני והצד התובע כרך בה את נושא חלוקת הרכוש, בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון ולהכריע בעניין.
כאמור, חלוקת הרכוש תיקבע בהתאם לשיטה הנהוגה בארץ בהתאם למועד הנישואין של הצדדים. זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974 יהיו כפופים לחזקת השיתוף, ואילו זוגות שנישאו מאוחר יותר יהיו כפופים לחוק יחסי ממון ולהסדר איזון המשאבים שנקבע בו.
עריכת הסכם ממון
בני זוג רשאים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם באמצעות הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם צופה פני עתיד אשר נועד להסדיר את ענייני הרכוש של הצדדים בעת פקיעת נישואיהם. הסכם ממון ערוך היטב עשוי למנוע סכסוכים והתכתשויות עתידיות בנוגע לחלוקת הרכוש בין הצדדים או לחילופין להפחית באופן משמעותי את היקף ההתדיינות המשפטית בעקבות חילוקי דעות בסוגיית חלוקת הרכוש. את הסכם הממון יש לערוך בכתב ושני הצדדים מחויבים לחתום עליו. כדי להקנות להסכם הממון תוקף משפטי מחייב ניתן לאשרו בבית המשפט.
פירוק שיתוף בבית המשותף במסגרת חלוקת הרכוש
אצל רוב הזוגות, דירת המגורים היא הרכוש העיקרי המשותף, וכאשר אין הסכם ממון שמתייחס לדירת המגורים ניתן לבצע פירוק שיתוף באמצעות הגשת תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת פירוק השיתוף הדירה תימכר ותמורתה תחולק לצדדים או יכול להיות מצב בו אחד הצדדים ירכוש את חלקו בזכויות של הצד השני וזכויות אלו יועברו לצד הרוכש אגב גירושין. יש לציין כי במידה והוחלט על מכירת הדירה המשותפת לכל המרבה במחיר, ואחד מבני הזוג מסכל ומכביד את מכירת הדירה, הצד הנפגע רשאי יהיה לפנות לבית המשפט בכל עת ולתבוע את מכירת הדירה המשותפת, כל עוד הדבר אינו גורם לפגיעה במדור הילדים.
בית המשפט מוסמך להותיר חלק מהתמורה שהתקבלה עבור הדירה אצל צד שלישי בנאמנות לצורך הבטחת מדור הילדים. לחילופין, בית המשפט רשאי להורות על דחיית המכירה למספר שנים אך הוא אינו מוסמך למנוע באופן מוחלט את מכירת הדירה.
איך מתמודדים עם הברחת נכסים?
אם אחד מבני הזוג חושד כי בן הזוג השני מבריח נכסים במהלך הנישואין או במהלך הליכי גירושין, מומלץ שיאסוף מסמכים ומידע רלבנטי בנוגע לנכסים המשותפים. מסמכים אלו כוללים בין היתר תדפיסי קופות גמל ופנסיה, תדפיסי חשבונות בנק, אישורי זכויות בנכסי מקרקעין, תלושי שכר ועוד. בשלב הבא רצוי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה אשר מוסמך לדרוש מאדם שנחשד בהברחת נכסים תצהיר שבו יפרט את כל הפעולות הפיננסיות שביצע במהלך תקופה מוגדרת שתיקבע על ידי בית המשפט.
אפשרות נוספת היא הגשת בקשה לעיקול על מחצית מרכושו של בן הזוג עד למועד שבו בית המשפט ייקבע סופית את מתווה חלוקת הרכוש בין הצדדים. נוסף על כך, צד שחושד בצד השני בהברחת נכסים, רשאי לבקש צו מניעה שימנע מבן הזוג לבצע פעולות בנכסים ללא הסכמתו.
בעוד אנשים רבים מבצעים הברחת נכסים במהלך תקופת הנישואין והליכי גירושין, חשוב להבין כי מדובר במעילה חמורה בכספים, כ"כ עם חשיבה אסטרטגית נכונה ניתן יהיה לחשוף את ההברחות של הצד שהבריח לרבות מינוי מומחה אקטוארי שיבדוק בחשבונות הבנק אשר על שמו של הצד המבריח.
כדי להוכיח הברחת נכסים, הצד שטוען כי בוצעה הברחה יהיה מחויב להוכיחה. אם הצד שטוען לביצוע הברחת נכסים יצליח להראות בבית המשפט סימנים למעשי מרמה שנעשו על ידי הצד השני, נטל ההוכחה יעבור לכתפי הצד שנחשד בהברחת נכסים שיידרש להוכיח שלא הבריח את הנכסים.
עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב עוסקת בדיני משפחה, גירושין, גישור בגירושין, חלוקת רכוש, הסכמי ממון, משמורת, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, הונאת אבהות, תביעות נזיקיות במסגרת התא המשפחתי, ניכור הורי ועוד תוך חשיבה מעבר לקופסא חשיבה על אסטרטגיה שתטיב עם הצד אותו היא מייצגת. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב - 053-7101867