נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה שהעונשים בגינה כבדים. יש חשיבות למספר הפעמים בהן נתפס אדם כשהוא נוהג בשכרות, וכמו כן, קיים הבדל בין עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ובין עבירה של נהיגה בשכרות. מהו העונש על נהיגה בשכרות, מה ההבדל בין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, כיצד ניתן להקל בעונש, ומה יחמיר אותו - על כך ועוד בשורות הבאות.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אסף דוק, לחץ/י כאן
ענישה מרתיעה
העונשים הקבועים בחוק לעבירות של נהיגה בשכרות הם גבוהים, ולעיתים בלתי פרופורציונאליים לחומרת העבירה, בייחוד כאשר לא התרחשה כל תאונה ולא היו נפגעים. ההיגיון מאחורי הענישה החמורה הוא רצונו של המחוקק להרתיע אנשים מלנהוג כשהם שיכורים, ולהפחית את מספר הנפגעים בתאונות הדרכים. נהיגה תחת השפעת אלכוהול נחשבת מסוכנת עקב השילוב הקטלני של נהיגה פרועה מהרגיל עם יכולת תגובה איטית מהרגיל. אם ענישה מחמירה היא הדרך להתמודד עם הבעיה, זהו נושא לדיון אחר. מה שבטוח הוא שהעונשים הקבועים בחוק עבור עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או נהיגה בשכרות הם חמורים במכוון, על מנת לייצר הרתעה. כיוון שהענישה אינה מידתית, וכיוון שכאשר נקבע עונש מינימום יכולתו של השופט להקל בעונש מוגבלת, כדאי שכל נהג יידע מה הוא העונש הצפוי למי שנאשם בנהיגה בשכרות.
העונשים הקבועים בחוק
מי שנתפס כשהוא נוהג בשכרות צפוי לשלילת רישיון לתקופה של לפחות שנתיים בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו כמו קנסות, שלילת רישיון על תנאי, ומאסר על תנאי. מי שכבר נתפס על נהיגה בשכרות בשנה האחרונה, וזו העבירה השנייה של נהיגה בשכרות בגינה הוא נתפס צפוי לשלילת רישיון של מינימום ארבע שנים. עונשי המינימום לא מאפשרים לשופטים להקל בעונש של נהג מעבר למינימום הקבוע בחוק. כך יוצא שאדם שנתפס כשבדמו ריכוז של מעל 50 מיליגרם אלכוהול לליטר דם, חשוף לשלילת רישיון של שנתיים מינימום, ובנוסף לכך קנסות, ועונשים כולל מאסר על תנאי. כל זאת גם אם מדובר באדם שלא היה מעורב בשום תאונה, ולא גרם נזק לא לרכוש ולא לאדם אחר. משום כך, חשוב לפנות לעורך דין תעבורה, שיידע לנצל את הכלים העומדים ברשותו לשינוי כתב האישום לנהיגה תחת השפעה, ולהקלה בעונש, ואף לביטול כתב האישום וסגירת התיק.
מי נחשב שיכור?
על פי החוק בישראל, מי שבדמו ריכוז של מעל 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם, או ריכוז של מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף נחשב לשיכור. מדובר בכמות אלכוהול שהיא פחות או יותר שוות ערך לשתיית שליש ליטר בירה. כיוון שאמינות בדיקת הינשוף מוגבלת, בכדי להימנע מטעויות, משטרת ישראל מגישה אישומים על נהיגה בשכרות רק עבור מי שריכוז האלכוהול אצלם עומד על לא פחות מ-290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. כמו כן, מי שנוהג כשבגופו סם מסוכן כלשהו, בכל ריכוז וכן מי ששותה בזמן שהוא נוהג או ממונה על הרכב, ייחשב כמי שנהג בשכרות.
בדיקת שכרות
שוטר שתופס נהג החשוד בנהיגה בשכרות רשאי לבקשו לנשוף לתוך נשיפון – מכשיר מדידת ריכוז האלכוהול באוויר, במידה ובדיקת הנשיפון מראה אינדיקציה לנהיגה בשכרות, יבקש השוטר מן הנהג לבצע מספר פעולות על מנת לאמוד את יכולת השליטה הגופנית שלו. בין השאר יכול השוטר לבקש מן הנהג לצעוד הלוך ושוב על קו ישר, להביא יד אל קצה האף וכיוצא בזה פעולות שמי שמצוי תחת השפעת אלכוהול יתקשה לבצע. לאור ממצאי הבדיקה הגופנית ישקול השוטר אם להמשיך לבדיקת ינשוף ובדיקת דם, והאם לעכב את הנהג לתחקור, שלילת רישיון זמנית וזימון הנהג להתייצב במשטרה לדיון בו יוחלט אם לשלול את רישיונו ולזמנו למשפט.
נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעה
למרות ששתי הגדרות אלו נשמעות דומות זו לזו, מבחינת החוק קיים ביניהן הבדל גדול, כאשר על עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול מוטלים עונשים קלים יותר. לדוגמה, בתפיסה ראשונה של עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול העונש יהיה שלילת רישיון לתקופת מינימום של 3 חודשים, בעוד שכאשר מדובר בנהיגה בשכרות, תקופת המינימום של שלילת הרישיון תהיה שנתיים. מסיבה זו, ברוב המקרים, פעולה לשינוי סעיף האישום לנהיגה תחת השפעה יכולה להביא להקלה משמעותית בעונש. יחד עם זאת, קיימים מקרים נדירים, כמו כאשר מדובר בתאונה עם הרוגים, בהם עדיף להשאיר את האישום על נהיגה בשכרות, כיוון שכך לא יואשם הנהג בהריגה, אלא בגרימת מוות ברשלנות.
ענישה לא מדורגת
אלכוהול משפיע על כל אדם בדרך אחרת, ולכן קביעת אומדן שכרות שיהיה זהה עבור כולם היא משימה בלתי אפשרית. כך יוצא שבעוד שיש אנשים שלאחר שתיית שליש כוס בירה יוכלו לתפקד כרגיל, אחרים כבר יושפעו מן האלכוהול שבדמם. מבחינת החוק, אין זה משנה אם רמת האלכוהול באוויר שאתם נושפים היא 300 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר, או 600 מיקרוגרם, כך או אחרת הנהג נחשב שיכור, והעונשים זהים. חשוב לדעת – עבור נהג חדש ונהג צעיר הגדרת נהיגה בשכרות מחמירה הרבה יותר: ריכוז של 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, או 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
נסיבות מקלות
בידי עורך הדין לתעבורה מצויים מספר כלים שיכולים להביא להקלה בעונש, ביניהם:
- שינוי כתב האישום מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעה.
- הוכחה כי לא נעשתה בדיקת מאפייני שכרות תקינה.
- ערעור על דרך ביצוע בדיקת הינשוף.
- נסיבות אישיות – נסיבות אישיות מיוחדות יכולות להביא להקלה בעונש, כולל היתר נהיגה על רכב עבודה כמו טרקטור או מלגזה, בזמן שלילת הרישיון, או התחשבות בתרומתו של אדם לקהילה ובעברו הנקי מעבירות תנועה של הנהג.
- הוכחת כשלים באיסוף הראיות.
הדוגמאות שלהלן הן רק חלק מכליו של עורך הדין לתעבורה להשגת הקלה בעונש עבור מרשו. כל מקרה הוא שונה ויש להתייחס לכל מקרה על פי נסיבותיו, בכל מקרה ישתמש עורך הדין בכלים המתאימים ביותר, על פי מיטב שיקול דעתו. מה שחשוב הוא לוודא שאתם מקבלים ייצוג מקצועי , ולכן יש לפנות לעורך דין תעבורה בהקדם האפשרי.
סירוב לבדיקה
נהגים רבים טועים לחשוב שסירוב לבדיקת נשיפה ימנע מהם אישום על נהיגה בשכרות. ובכן, כדאי שתדעו שההיפך הוא הנכון. נהג המסרב לעבור בדיקת נשיפה נחשב אוטומטית כמי שנהג בשכרות, וצפוי להתמודד עם כתב אישום, כאשר בדיעבד יהיה קשה להוכיח שלא היה שיכור. חשוב לדעת - על השוטר להסביר לנהג את תוצאות הסירוב, בכדי לוודא שהוא מודע להשלכותיו. במידה ונמנע השוטר מלהודיע לנהג מראש שסירוב לבדיקה יוביל לאישום בנהיגה בשכרות, יכול עורך דין תעבורה להביא לביטול כתב האישום.
מה עושים?
אם נתפסתם בחשד לנהיגה בשכרות, נערכה לכם בדיקת ינשוף וזומנתם להתייצב במשטרה לדיון בעניינכם, פנו לעורך דין תעבורה בהקדם האפשרי. טיפול מהיר ויעיל בתיק האישום מהשלב הראשון יאפשר הקלה בעונש, ולעתים יוכל אף להביא לביטול התיק. נהיגה בשכרות נחשבת לעבירת תעבורה חמורה, ושלילת רישיון לתקופה של שנתיים אינה עניין של מה בכך, שלא לדבר על מאסר בפועל וקנסות. בכדי למנוע אישומים ועונשים כבדים, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין מומחה לענייני תעבורה.
הכותב, עו"ד מומחה אסף דוק, הוא בעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחום המשפט הפלילי ודיני תעבורה. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.