עובדים שמבצעים במסגרת עבודתם פעולות מונוטוניות דוגמת פעולות הקלדה, הרמת משאות כבדים, קידוח באמצעות כלי עבודה רוטטים ועוד, חשופים לפגיעה מצטברת. אם מדובר בפגיעה מצטברת שבסופו של דבר מובילה לנזק משמעותי שפוגע ביכולת העבודה, ייתכן שמדובר בפגיעת מיקרוטראומה אשר בגינה ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה בעבודה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אריק שלו ושות', לחץ/י כאן
איך ניתן לקבל הכרה בפגיעת מיקרוטראומה?
כדי לקבל הכרה בפגיעת מיקרוטראומה, עובד יצטרך להוכיח קשר סיבתי חד משמעי בין תנאי העבודה והפעולות הנדרשות במסגרת עבודתו לבין הפגיעה שנגרמה לו. על כן עובד שמגיש תביעת מיקרוטראומה למוסד ביטוח לאומי יצטרך להוכיח כי במשך השנים נגרמו לו נזקים מצטברים וזעירים במסגרת עבודתו. במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי מחליט לדחות תביעות בגין פגיעה עקב מיקרוטראומה בשל המורכבות הרפואית והמשפטית הכרוכה בהוכחת הקשר הסיבתי.
את התביעה למוסד לביטוח לאומי יש להגיש בצירוף חוות דעת רפואית שתקבע אם הפגיעה אכן נגרמה בעקבות נזקים מזעריים חוזרים ונשנים שנגרמו לעובד במהלך עבודתו. אם לא הוכח קשר סיבתי התביעה תידחה. בין המקרים שהתקבלו בבתי הדין לעבודה ניתן לציין פגיעות בעמוד השדרה מותני שנגרמו עקב פעולות של הרמת משאות ופעולות כיפוף, דליות ברגליים שנגרמו לעובדים שנדרשו לעמוד במשך שעות ארוכות דוגמת מלצרים ועוד.
אישה שעבדה במעבדה במשך 30 שנה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי
משרד עו"ד אריק שלו ושות' ייצג אישה שעבדה במעבדה במשך 30 שנה וטענה שעבודתה במעבדה גרמה לה לפגיעה בכפות הידיים. לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה להכרה בפגיעה מסוג מיקרוטראומה האישה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
הצדדים חלקו על היקף הזמן שבו העובדת ביצעה את הפעולה ועל הדומיננטיות של ידה הימנית. מאחר שנשמעו ראיות בנוגע לנושאים אלו, בית הדין הכריע על סמך ראיות אלה ועל סמך טענות הצדדים בהודעותיהם. הביטוח הלאומי טען שעבודתה של האישה כללה 12 תנועות של כף היד לכל פלטה כאשר בסך הכל בכל יום עבודה האישה עבדה על 12 פלטות וזאת במשך שעתיים וחצי ביום.
תצהירה ועדותה של האישה היו מהימנים ועקביים
משרד עו"ד אריק שלו טען בשם הלקוחה כי היא עבדה על 12 פלטות ביום וחלצה גם פקקי ואקום של מבחנות שהסתכמו ב-500 לחיצות נוספות בכל יום. האישה הוסיפה וטענה כי כאשר יד ימין שלה התעייפה היא נאלצה לעבור ולהשתמש בידה השמאלית או בשתי הידיים. בתצהיר של האישה צוין כי היא ביצעה מאות פעולות גם ביד שמאל מדי יום וכבר שנים שהיא מאמנת את יד שמאל. השופטת קבעה כי תצהירה ועדותה של האישה היו מהימנים ועקביים.
המעסיק אישר כי העבודה באמצעות הידיים בוצעה על ידי העובדת במשך חמש שעות עבודה לכל היותר בכל יום ולא הגביל את ביצוע העבודה ליד ספציפית.
בחקירה נגדית שנערכה לאישה היא ציינה שעסקה בפעולות חוזרות ונשנות בהיקף של לפחות שלוש שעות בכל יום עבודה. השופטת קבעה כי העובדת הצליחה להוכיח שעיקר הפעולה נעשתה באמצעות יד ימין אך כאשר יד ימין התעייפה, העובדת עברה להשתמש בידה השמאלית שאותה היא אימנה במהלך השנים. עוד צוין כי חלק מהפעולות בוצעו באמצעות שתי הידיים.
הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה
השופטת קבעה כי הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה בעבודתה של האישה עם הפיפטות ועם המבחנות במעבדה שנעשתה מאות פעמים בכל יום. עוד נקבע כי האישה הייתה עובדת מעבדה במשך 30 שנה ועסקה בפעולות חוזרות ונשנות לפחות במשך שלוש שעות מתוך כל יום עבודה. השופטת הוסיפה וקבעה כי עיקר העבודה נעשתה באמצעות יד ימין אך לעיתים התעורר צורך להשתמש ביד שמאל במקומה ובשתי הידיים יחדיו.
השופטת הורתה לצדדים להגיש הודעה משותפת בדבר השאלות שיש להפנות למומחה הרפואי שיבדוק את האישה ובדבר החומר הרפואי שיש להזמין עבורו.
בסופו של דבר, לאור פסק הדין של בית הדין לעבודה התובעת הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כמי שעברה תאונת עבודה – הפגימה שהוכרה הינה תסמונת אצבע הדק באגודלי כפות הידיים-דו צדדי.
ב"ל 15903-10-19
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.