בניגוד לדעה הרווחת אשר לפיה אלימות במשפחה עלולה להתרחש אך ורק בקרב משפחות המשתייכות לשולי החברה ולשכבות סוציו אקונומיות נמוכות, ניסיון החיים מלמד כי התופעה מתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה, חוצה מגדרים, תרבויות, רמת השכלה ומצב חברתי - כלכלי. לפי ההגדרה הרשמית של אלימות במשפחה באמנת איסטנבול, או בשמה המלא - האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, התופעה עשויה להתבטא בשלל דרכים כולל אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות כלכלית או התעללות רגשית שמתרחשות במשפחה.
לפניה ישירה אל עורכת דין חני קורנז, לחץ/י כאן
אלימות פיזית ומילולית במשפחה - מה חשוב לדעת על התופעה?
אלימות פיזית מוגדרת ככל התנהגות כוחנית שמבוצעת כלפי בני הבית ומתבטאת בפגיעה בבריאות ובגוף. אלימות מסוג זה נחשבת למסוכנת ביותר מאחר שהיא עלולה לגרום לאובדן חיי אדם בטווח המיידי ולפיכך מחייבת התערבות מהירה. בפועל אלימות פיזית במשפחה עלולה להתבטא במכות, דחיפות, יריקות, משיכה בשיער, בעיטות, שימוש בנשק, גרימת כוויות, הגבלת חופש התנועה, השלכת חפצים ועוד. בכל מקרה שנתקלים באלימות פיזית בתוך התא המשפחתי מומלץ לפעול באופן מידי ולפנות לקבלת עזרה.
אלימות במשפחה עשויה לבוא לידי ביטוי גם באמצעות אלימות מילולית, השפלות, צעקות ואיומים. שימוש בביטויים מילוליים פוגעניים כלפי בני המשפחה הוא אלימות מילולית. מעבר להשלכותיה הנפשיות, אלימות מילולית עלולה להתדרדר ולהפוך בכל שלב לאלימות פיזית. לפיכך, אלימות כזו מחייבת אף היא התערבות מיידית.
אלימות מינית ואלימות כלכלית בין בני זוג
אלימות מינית עלולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות מינית אלימה שנעשית כלפי אחד מבני הזוג בכפייה, מבלי שהוא הסכים למעשים, ביקש את ביצועם או רצה בכך. חשוב לציין כי לאלימות מינית יש השלכות נפשיות ובריאותיות ולכן גם היא מחייבת התערבות מיידית.
גם אלימות כלכלית בין בני זוג היא תופעה קשה שמקבלת הכרה בשנים האחרונות. אלימות כלכלית בתוך התא המשפחתי עשויה להתבטא בהפעלת סנקציות על בת הזוג או בן הזוג באמצעות שליטה מלאה בנכסים משותפים, הגבלת הוצאות, דרישה לקבל דיווחים אודות כל ההוצאות, חסימת אפשרות להחזיק בכרטיס אשראי, הסתרת פרטים ומידע אודות המצב הכספי ועוד.
אלימות של נשים כלפי גברים
למרות העובדה שאלימות במשפחה עלולה לבוא לידי ביטוי גם בגילויי אלימות של נשים כלפי גברים, מחקרים מעטים עוסקים באלימות המופנית כלפי גברים. מחקרים מלמדים כי אחוז הגברים המדווחים על פגיעה אלימה מצד בת הזוג הוא נמוך מאוד מכיוון שגברים רבים חוששים לדווח לרשויות על אלימות כלפיהם מצד בנות זוגם מתוך חשש שיראו אותם כפחדנים או נשיים וישימו אותם ללעג. לפיכך, מספר הפניות של גברים למשטרה בנושא אלימות במשפחה הוא בעקביות נמוך ביותר.
מטרתו של החוק למניעת אלימות במשפחה היא בראש ובראשונה לספק הגנה מיידית למבקש צו הגנה מפני פגיעה מצד בן משפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר בן משפחה כבן זוג או ידוע בציבור בהווה או בעבר, הורה או בן זוג של הורה, סבתא או סב, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית וצאצא או צאצא של בן זוג. יתרה מזאת, בן משפחה הוא גם אדם שאחראי לצורכי מחייתו, חינוכו, בריאותו או שלומו של קטין או חסר ישע שגר עימו וקטין או חסר ישע שמתגורר עם האחראי עליו.
איך אפשר לקבל צו הגנה למניעת אלימות במשפחה?
אדם שנקלע לסיטואציה מצערת של אלימות במשפחה צריך לדעת כי נוסף על האפשרות של הגשת תלונה במשטרה, הוא רשאי להסתייע בשירותיו של עורך דין מיומן ומקצועי ולבקש צווים שבית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מוסמכים להוציא כגון צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת.
דרך הגנה מקובלת במקרים של התמודדות עם אלימות במשפחה היא באמצעות הגשת בקשה לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, לבית משפט השלום, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
צו הגנה למעשה אוסר על אדם להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להימצא במרחק מסוים מאותה דירה, להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום ולפעול בכך דרך שמקשה או מונעת מבן המשפחה להשתמש בנכס כדין. עוד נקבע בחוק כי אדם שניתן נגדו צו הגנה ייאסר מלהחזיק או לשאת נשק כולל נשק שניתן לו מטעם רשויות המדינה.
מהם התנאים לקבלת צו הגנה?
בית המשפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יעניקו צו הגנה למבקש אם התרשמו כי בסמוך לפני הגשת הבקשה, האדם שכלפיו מבוקש הצו, נהג באלימות כלפי בן משפחתו, כלא אותו שלא כדין או ביצע כלפיו עבירת מין. הצו יינתן גם אם הערכאה השיפוטית סבורה שהתנהגותו של אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע עבירת מין. גם התעללות נפשית ממושכת בבן משפחה או התנהגות שלא מאפשרת לבן משפחה ניהול תקין של חייו תאפשר לו לקבל צו הגנה.
מכוח סעיף 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה, בית המשפט רשאי להעניק צו הגנה במעמד צד אחד בלבד במצבים שבהם קיימת דחיפות במתן הצו כדי להרחיק את האדם המסוכן. לאחר מתן צו במעמד צד אחד בית המשפט יערוך דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד מתן הצו.
הגשת תביעת פיצויים אזרחית
אלימות במשפחה מהווה גם עוולה נזיקית המקימה עילה לתביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לאישה/לגבר בשל האלימות שחוו. ישנן שתי דרכים לתבוע פיצויים בגין אלימות מצד בן משפחה. דרך אחת היא להגיש תביעת נזיקין אזרחית ש"נגררת" להרשעה פלילית, כך שאחרי ההרשעה בהליך הפלילי מוגשת תביעה כספית לפיצויים. הדרך שנייה לתבוע פיצויים במקרה של אלימות במשפחה היא באמצעות הגשת תביעת פיצויים אזרחית נפרדת. יש לציין כי תביעה מסוג זה היא לרוב מורכבת יותר מבחינה משפטית מכיוון שהתובע יצטרך להוכיח במסגרתה את התקיפה ואת הנזקים השונים שנגרמו לו בעקבותיה.
ליווי משפטי מקצועי של עו"ד מקצועי, מיומן ומנוסה
אם נקלעתם למצב של אלימות במשפחה, מומלץ שתבחרו בעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בליווי ובייצוג של נפגעי אלימות במשפחה, אשר ייבחן את נסיבות המקרה הספציפי ובהתאם לממצאים יגבש אסטרטגיית פעולה משפטית מיטבית למיצוי זכויות הלקוח ולהגנה על האינטרסים שלו.
עורכת דין ומגשרת חני קורנז מייצגת משפטית ומלווה לקוחות בדיני משפחה, מובילה בניהול ופתרון סכסוכים במשפחה, עוסקת באלימות במשפחה, הסכמי גירושין, הסכמי ממון, זמני שהות, אחריות הורית, מזונות, בית דין רבני ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורכת דין ומגשרת חני קורנז - 053-7429345