ב' היה חייל צעיר כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים בחודש 10/1973. ב' היה נהג ועם פרוץ המלחמה צורף כנהג משאית של התאג"ד של גדוד 601 של חיל ההנדסה. עם פתיחת המלחמה קיבל ב' הוראה לנהוג במשאית ריו עמוסת ציוד רפואי וחבורה של חובשים ולהביאם לתעוז "מצווה".
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין יעבץ - ביטון, לחץ/י כאן
נהג משאית תאג"ד נקלע למתקפה של כוחות מצריים
כאשר הגיעו המשאית והאמבולנס של התאג"ד לצומת הסמוך למוצב ראו שיירה של טנקים וכלי רכב משוריינים המתקרבת אליהם. האמבולנס נסע במהירות למוצב אך המצרים תקפו את המשאית. ב' והחובשים במשאית קפצו ממנה והתחבאו בדיונות. ב' מספר "אני זוכר את הירי, זוכר צעקות בעברית ובערבית, זוכר מהומה גדולה, המשאית החלה לעלות באש ואני זוכר שחיפשתי מחסה. לפתע ראיתי חייל מצרי עומד על טנק במרחק של מטרים ספורים ממני דורך את הנשק, מכוון אלי ומתכונן לירות בי, עצמתי את עיני, אמרתי "שמע ישראל" והתכוננתי למוות.
משום מה דבר לא קרה, אולי היה לו מעצור בנשק, לא נשארתי לברר וברחתי משם לדיונה קרובה, התחפרתי בחול לא רחוק מהמשאית כשמסביבי הירי נמשך ופיצוצים עזים נשמעים. רסיסים פגעו לי ברגל ודם זלג מהפצע. החום היה כבד מאוד בתוך החול, התחלתי להתייבש והרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב צמא, אספתי טיפות מהדם שזלג ממני וניסיתי לשתות אותן. סביבי המשיך להתנהל קרב ובשטח היו פזורים כלי רכב ומשוריינים שרופים וגופות רבות. פחדתי מאוד, הייתי רעב וצמא, ההכרה שלי החלה להתערפל והרגשתי שאני עומד להתעלף, בכוחות אחרונים גררתי גופה של חייל מצרי שהייתה מונחת לידי, "התכסיתי" בגופה והתחבאתי מתחתיה."
האיש לא זוכר איך חולץ משדה הקרב וכיצד צלח את המתקפה הקשה בחיים
ב' אינו זוכר כיצד חולץ מהשטח וכיצד הגיע לתעוז "מצווה" (בדיעבד התברר שחולץ על ידי הטנקים של פלוגה ג' של גדוד 52 חטיבה 14), אך הוא זוכר שהתעוז היה נתון אף הוא להתקפה קשה מאוד, הוא הושכב על דיונה יחד עם פצועים רבים נוספים, מלוכלך מערבוביה של שתן, דם, חול ועשן, סביבו נוחתים כל העת פגזים ושורקים כדוריהם של חיילי קומנדו מצריים שהסתערו על התעוז. ב' אינו יודע כיצד צלח את הלילה הזה בחיים עד שבשעות הבוקר הגיעו טנקים נוספים שהצילו אותם וב' חולץ לכיוון התעלה.
בכך לא הסתיימו סיפורי הזוועה שחווה ב' במהלך המלחמה. "אמנם הייתי בהלם מוחלט, מכווץ מפחד, מכונס בעצמי, לא הצלחתי לישון, אבל באו המפקדים אמרו לי מה לעשות אז עשיתי מה שאומרים לי בלי לחשוב. ראיתי המון גופות של חיילים בשטח, מראות זוועה".
לאחר שהתמוטט נפשית ב' הוטס למרפאה צבאית לבריאות הנפש
ב' התמוטט נפשית, הוא אינו זוכר כיצד פונה מהשטח עד שהוטס למרכז הארץ ישירות לבית החולים תל השומר למרפאה הצבאית לבריאות הנפש. להוריו נמסר שהוא נעדר בקרבות ורק לאחר כחודש נמסר להם שהוא חי.
למזלו של ב' רשם הרופא במרפאה הצבאית סיכום של פגיעתו של ב' ושל מצבו הנפשי וכך ניתן היה להכיר בפגיעתו הנפשית של ב' גם לאחר שנים כה רבות.
במשך שנים ב' התגלגל ברחובות, היה חסר בית, עני ונרדף. למזלו נתקל ב' באנשים טובים שניסו לעזור לו, הפנו אותו לטיפול בנט"ל, ואחד מהם הפנה אותו אלינו ואנחנו נרתמנו לעזור לו.
האיש יוכל להשתקם ולהתקיים בכבוד עקב הכרת משרד הביטחון בו כנכה צה"ל
עו"ד צחי ביטון שטיפל בתביעה של ב' מסביר שזו הייתה ממש חקירה היסטורית, ישנו קושי גדול לאתר עדים ועדויות ביחס לאירועים שהתרחשו ממרחק זמן כה רב, אבל במאמצים רבים מצאנו עדים לאירועים, תיעוד של הקרבות ובעיקר את המסמכים הרפואיים מתקופת המלחמה אשר תמכו בטענותיו של ב'.
במאמץ רב, ובעזרת יחידת התביעות של משרד הביטחון הצלחנו להתגבר על כל המכשולים ולהביא להכרה בפגיעתו הנפשית של ב' לאחר שנים כה רבות. ב' הוכר כנכה צה"ל ונקבעה לו דרגת נכות גבוהה בהתאם למצבו הנפשי.
לאחר שנים כה רבות זוכה ב' לסיוע אגף השיקום במשרד הביטחון שיאפשר לו שיקום וקיום בכבוד לאחר שנים כה רבות.
עו"ד עומר יעבץ ועו"ד צחי ביטון עוסקים בתביעות בגין נזקי גוף של נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, נפגעי עבודה, תאונות דרכים, נכים כלליים, נגד הגורמים הרלוונטיים וביניהם, משרד הביטחון, חברות ביטוח, המוסד לביטוח לאומי ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.