כל מפתח יודע, כי לחוויית המשתמש (UX) המוענקת בממשק המשתמש (UI), משמעות קריטית בכל הקשור לשאלה האם מוצר התוכנה המפותח על ידו יאומץ על ידי קהל היעד אליו הוא מכוון, אם לאו. בשוק תחרותי ביותר עם קהל יעד מגוון, חווית המשתמש דנה לא אחת את פיתוח התוכנה – בין אם מדובר באפליקציה ובין אם מדובר במוצר תוכנתי אחר – לשבט או לחסד.

לא מעט מפתחים יודעים, כי שעות פיתוח רבות ומשאבים כספיים אדירים עשויים לרדת לטמיון אם לא ניתנת מחשבה מספקת לחוויית המשתמש (User Experience) בממשק המשתמש (User Interface).

לפניה ישירה למשרד עורכי הדין-רבי, גילר ושות', לחץ/י כאן

התאמת חווית משתמש ספציפית

בעוד שבעבר חווית המשתמש נבחנה והותאמה ביחס למשתמש "סטנדרטי", הרי שכיום נעשית היא בהתאמה ספציפית לקהל היעד של התוכנה או האפליקציה. אנו עדים להתאמת חווית משתמש הנעשית למגזר מסוים (לדוגמא מגזר חרדי, מגזר לא יהודי, וכד'), או התאמה הנעשית לקבוצת גילאים שונות המיועדות להשתמש בתוכנה, ועוד. התאמת משתמש ספציפית זו, מגדילה משמעותית את סיכויי האימוץ של התוכנה או האפליקציה על ידי משתמשי הקצה בשוק הרלוונטי ובכך מאפשרת לתפוס נתח ממנו.

על רקע האמור, אנו עדים יותר ויותר למאמצים רבים שעושים מפתחי תוכנה בתחום חווית המשתמש, אשר יבטיחו אימוץ רחב של התוכנה או האפליקציה. מאמצים אלו, מתורגמים אף הם למשאבי זמן ולמשאבים כספיים ניכרים המושקעים ספציפית בתחום זה. מכאן, עולה לא אחת השאלה, האם דיני הקניין הרוחני מעניקים למפתח הגנת קניין רוחני על התאמות הנעשות בתחום חווית המשתמש הייחודית אותה הוא יצר.

ההגנה על זכויות הקניין הרוחני בתחום התוכנה – בדגש על ממשק משתמש וחווית משתמש

ניתן לומר, כי במישור המשפטי, הגנות הקניין הרוחני יכולות להינתן ממספר מקורות חוקיים, בהם: דיני הפטנטים, סימני המסחר, וזכויות היוצרים.

נקדים את המאוחר ונאמר, כי הן קוד תוכנה, הן ממשק משתמש והן חווית משתמש, זוכים להגנה רחבה של דיני הקניין הרוחני – וספציפית חוסים הם תחת ההגנות והזכויות הניתנות למפתח אותן מכח חוק זכויות יוצרים.

עד כמה שזה ישמע מפתיע, קוד תוכנה מוגדר ומסווג ע"פ חוק זכויות יוצרים כ"יצירה ספרותית", וככזה העתקה שלו או עשיית יצירה נגזרת (כלומר תוכנה המשתמש באלמנטים שונים של קוד תוכנה אחרת או המבוססת עליה), מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים. ממשק משתמש וחווית משתמש ייעודיים, זוכים אף הם להגנה בחוק זכויות יוצרים, ומוגדרים על פי החוק כ- "יצירה אומנותית" שהעתקה שלהם או יצירת יצירה נגזרת מהם (כלומר פיתוח ממשק משתמש או חווית משתמש דומים או המבוססים על יצירת מקור), מהווה אף היא הפרה של דיני זכויות היוצרים.

חשוב לא לתת להגדרות החוקיות היבשות של "יצירות אומנותיות" או "יצירות ספרותיות" להטעות בעניין זה ובעניין ההגנה המוענקת מכח החוק. ההגנות הניתנות ע"פ חוק זכויות יוצרים והסנקציות המשפטיות כנגד מי שמפר את החוק בהעתקה או בעשיית יצירה נגזרת של קוד תוכנה, ממשק משתמש או חווית משתמש – הינן הגנות מלאות ובפני בתי המשפט מוגשות מדי שנה עשרות תביעות בתחום זה.

בישראל, להבדיל ממדינות אחרות בעולם, לא נדרש רישום של זכויות קניין רוחני מכח חוק זכויות יוצרים. מנגד, המלצתנו היא כן לערוך רישום במדינות זרות, בהן קיימת דרישה כזאת או שהדבר מתאפשר על פי חוק – לדוגמא בארצות הברית.

ומה בנוגע לפטנטים וסימני מסחר?

אחת השאלות אותה אנו נשאלים לא אחת, היא האם ניתן להגן על ממשק משתמש וחווית משתמש באמצעות דיני הפטנטים או סימני המסחר. התשובה לכך, במרבית המקרים, היא שלילית. חוק הפטנטים והדרישות להכרה בפטנט ככזה הכשיר לרישום, אינם מתאימים בדרך כלל להגנה על תחום ממשק המשתמש וחווית המשתמש בתוכנה או באפליקציה.

באשר לסימני מסחר, הרי שההגנה החוקית מכוחם ניתנת מלכתחילה על לוגו, שמות מסחריים, אייקונים, וכיוצ"ב. סימני המסחר לא יעניקו הגנה בתחום הקניין הרוחני על רכיבי ממשק משתמש או חווית משתמש. לעיתים, ניתן לכולל ולערב כחלק מחוויית המשתמש רכיבים שונים מתחום סימני המסחר (לדוגמא לחצני לוגו או אייקונים ייחודיים וכד'), אשר בתורם יעניקו הגנה גם מכח דיני סימני המסחר, לצד ההגנה מתחום זכויות היוצרים. הדבר מצריך הכרה מעמיקה של רבדי הדין השונים בתחום הקניין הרוחני בתחום התוכנה, וכן קבלת ייעוץ משפטי כבר בשלבי הפיתוח והתאמת חווית המשתמש על מנת להבטיח הגנה משפטית משולבת הן מכח חוק זכויות יוצרים והן מכח סימני המסחר.

לסיכומם של דברים ניתן לומר, כי חווית משתמש אולטימטיבית ומותאמת לקהל יעד ספציפי, בשילוב הגנה משפטית על זכויות קניין רוחני, תגדיל משמעותית את הסיכוי לחדירה לשוק ולאימוץ מצד לקוחות קצה מחד, תוך שמירה על זכויות קניין רוחני ומניעת עשיית שימוש מסחרי בהם מצד מתחרים מאידך.

עורך הדין דוד רבי (צילום: משרד עו"ד רבי גילר)
עורך הדין דוד רבי | צילום: משרד עו"ד רבי גילר
חיים יעקב רוזנר (צילום: צילום עצמי)
חיים יעקב רוזנר | צילום: צילום עצמי

למשרד עורכי הדין רבי, גילר ושות' ניסיון רב בתחום ההגנה על קניין רוחני בכל הקשור לתוכנה, וכן בייצוג בתביעות הפרה מסוג זה. הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בעניין בלחיצה כאן. הכתבה באדיבות האתר:din.co.il .

הכתבה נכתבה בשיתוף חיים יעקב (CJ) רוזנר VP R&D Syncurio

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.