בעת האחרונה יותר ויותר גברים ונשים בוחרים במודל הורות אלטרנטיבי, שונה מהמודל המשפחתי המסורתי שכולל זוג הורים שנישאים זה לזו כדי להקים משפחה. המבנה המשפחתי המסורתי עובר שינויים, תוך ביצוע התאמות לאורח החיים המודרני. משכך, כיום ישנם מגוון רחב של הרכבים משפחתיים כגון זוגות חד מיניים שמביאים ילד לעולם באמצעות הליך פונדקאות, זוגות ''ידועים בציבור' שמעדיפים שלא להינשא, זוגות שאינם מנהלים זוגיות ומשק בית משותף אשר מחליטים להביא ילד לעולם במסגרת הורות משותפת ועוד.

לפניה ישירה אל עו"ד רחלי אייבס, לחץ/י כאן

מודל משפחתי חדש אשר אינו מבוסס על מערכת יחסים זוגית

המודל המשפחתי החדש של הורות משותפת, אינו מבוסס על חיים משותפים תחת אותה קורת גג או על יחסים אשר מבוססים על אהבה רומנטית. הורות משותפת היא למעשה קשר בין שני אנשים המעוניינים להביא ילד לעולם ולגדל אותו בשני בתים נפרדים, תוך קביעת מה שהיינו מכנים פעם 'משמורת משותפת' או חלוקת זמני שהות המוסכמת והמסוכמת ביניהם מראש. כל זוג הורים שמעוניין להביא ילד לעולם רשאי להתקשר בהסכם הורות משותפת, וזאת בין אם מדובר ב'ידועים בציבור', זוגות חד מיניים, זוגות נשואים או זוגות שהחליטו להביא ילד לעולם במסגרת של הורות משותפת שלא במסגרת זוגיות ומגורים משותפים.

הסכם הורות משותפת נועד לסייע לצדדים לתאם ציפיות בנוגע לסוגיות הקשורות לגידול הילד באמצעות קביעת הסכמות מפורשות וברורות בכל נושא שיחפצו. הסכמות אלו עתידות לחסוך להם מלחמות מיותרות והתדיינויות משפטית יקרות וסבוכות על רקע חילוקי דעות הנוגעים לגידול הילד, לחינוכו ולבריאותו.

מהן המטרות המרכזיות של הסכם הורות משותפת?

המטרה העיקרית של הסכם הורות משותפת הינה לתאם את ציפיות הצדדים ביחס לגידול הילד, ולתאם בין השקפות העולם שלהם ביחס לדרך שבה יגדלו אותו. יתרה מזאת, הסכם הורות משותפת נועד לסייע לצדדים לעגן את החובות והזכויות ההוריות שלהם ולהציע פתרונות מוסכמים במקרים של חילוקי דעות עתידיים. זוג שבוחר בהורות משותפת אינו כפוף למסגרת חוקית ברורה, בשונה מזוג שנישא לפי דת משה וישראל, ומשכך ישנה חשיבות רבה לעריכת הסכם הורות משותפת מפורט וברור.

הסכם הורות משותפת הינו הסכם צופה פני עתיד, וככזה חשוב שיהיה מפורט, מקיף וברור ושייערך על ידי עורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בעריכת הסכמי הורות משותפת, אשר מכיר את הפסיקה הנהוגה בבתי המשפט. הסכם מקיף ייתן מענה לשלל תרחישים עתידיים, ויתייחס באופן פרטני לצרכי הצדדים ולרצונם בכל הקשור להליך הכרוך בהבאת הילד לעולם, לחינוכו ולגידולו בהמשך. הסכם הורות משותפת שנערך על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה כאמור יאפשר לצדדים ליהנות מביטחון ומוודאות, ויאפשר להם להתמקד בטובת הילד ולהימנע מניהול התדיינויות משפטיות ממושכות ויקרות.

מהם הנושאים שחשוב להסדיר בהסכם הורות משותפת?

על פי רוב, הסכם הורות משותפת ייפתח בהצהרת הצדדים כי אינם מנהלים מערכת יחסים זוגית מכל סוג שהוא, וכי בסיס ההתקשרות ביניהם הינו המטרה המשותפת להביא ילד לעולם. בהסכם מקובל להתייחס לכלל הנושאים הנוגעים להבאת הילד לעולם ובכלל כך: טיפולי פוריות, פרטי ההיריון, פרטים של הרופא שילווה את ההיריון, חלוקת ההוצאות הכרוכות בהריון, סיבוכי היריון חו"ח, חלוקת חופשת הלידה בין הצדדים, שמו העתידי של הילד, שם משפחתו, וכן נושאים נוספים בהתאם להעדפות הצדדים ולרצונם.

הנושא המרכזי ביותר בהסכמי הורות משותפת הינו חלוקת זמני השהות, או מה שהיינו מכנים עד לא מזמן - נושא המשמורת. חלק מההורים יעדיפו לקבוע חלוקה שוויונית של זמני השהות (מה שהיינו מכנים עד לא מזמן - 'משמורת משותפת') של כל אחד מהצדדים עם הילד, ואילו הורים אחרים יעדיפו לקבוע מה שהיינו מכנים פעם 'משמורת מלאה' לאחד הצדדים וזמני שהות עבור הצד השני. הניסיון מלמד כי נושא חלוקת זמני השהות הינו נושא טעון ומורכב, לפיכך מומלץ להסדירו בהסכם באופן מפורט, ברור ומפורש ככל האפשר כדי להפחית את הסיכויים למחלוקות בעתיד.

עוד ובנוסף, בהסכם הורות משותפת חשוב לעגן הסכמות ביחס להוצאות הכרוכות בגידול הילד, דמי מזונות, מגורים, הנעלה וביגוד, מזון, חינוך, חוגים והוצאות חריגות. אם הצדדים הסכימו על חלוקה שוויונית של זמני השהות, ואין ביניהם פערי השתכרות, אז ייתכן שלא יהא צורך בקביעת תשלומי מזונות מאחר ששניהם יישאו במשותף בנטל גידול הילד, כל אחד בביתו הוא.

לעומת זאת, במקרה שההורים החליטו לקבוע חלוקה לא שוויונית של זמני השהות, ואחד מהם ישהה זמן רב יותר עם הקטין ויישא בהוצאות גדולות יותר בקשר עם גידולו, או כאשר ישנם פערי השתכרות בין ההורים, לרוב ייקבע כי הצד אשר שוהה פחות עם הילד או בהתאמה הצד אשר משתכר שכר גבוה יותר, יעביר לצד השני תשלום מזונות חודשי.

יואר כי המנגנון האמור הינו ביחס לילדים מעל גיל 6 שנים, שכן בהתאם לפסיקה עד לגיל 6 שנים, על האב לשאת במזונות הקטין למרות שהינו שוהה עמו מחצית מהזמן.

כדי להפחית את הסיכוי לסכסוכים ולחילוקי דעות בסוגיית המזונות, כדאי מאוד להתייחס לנושא באופן ברור ומפורש תוך קביעה מדויקת של הסכומים, מועדי התשלום ואופן העברתם.

כמו כן, בהסכם ניתן לעגן הסכמות בנוגע לדרך החינוך של הילד, ולקבוע באופן מפורט האם הוא יתחנך במסגרת ביתית, בבית ספר רגיל, בחינוך דתי, חילוני או בכל דרך אחרת אשר מוסכמת ומקובלת על הצדדים.

הואיל לא ניתן לצפות מראש כל מחלוקת אפשרית אשר תתגלע בעתיד בין הצדדים ביחס לנושאים הקשורים לגידול הילד, רצוי לקבוע מראש בהסכם מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים ומחלוקות בין הצדדים. הסכמות ברורות אלה, יוכלו לסייע לצדדים להימנע מניהול מאבקים משפטיים המלווים בהוצאות כספיות משמעותיות, בזבוז זמן ועוגמת נפש.

מתן תוקף משפטי מחייב להסכם הורות משותפת

הורים רשאים לחתום על הסכם הורות משותפת כבר בשלב תכנון ההיריון ולאחר חתימתו יהיה לו תוקף של הסכם סטנדרטי שנערך בין שני צדדים. כדי להסדיר את נושא האחריות ההורית, לאחר לידת הילד ההורים צריכים להגיש את ההסכם שנחתם ביניהם לאישור של בית המשפט לענייני משפחה.

במעמד אישור ההסכם יוודא בית המשפט כי ההורים מבינים את השלכות ההסכם ומשמעותו, כי הוא נחתם מרצונם החופשי, וחשוב מכל - כי הוא עולה בקנה אחד עם טובת הילד. אם יתברר שההסכם מנוגד לעקרון העל של טובת הילד, בית המשפט רשאי שלא לאשרו או שלא לאשר חלקים ממנו.

במידה ובית המשפט אישר את ההסכם, הוא יקבל תוקף מחייב של פסק דין.

לפני קבלת החלטה על הבאת ילד לעולם במסגרת הורות משותפת רצוי לפנות לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה אשר עוסק בתחום דיני המשפחה ובעריכת הסכמי הורות משותפת. עורך הדין יסביר להורים מהי משמעות עריכת הסכם הורות משותפת, יסביר להם בפירוט מהן הזכויות והחובות שלהם כהורים, ויערוך עבורם הסכם שיחסוך להם זמן, כסף ועוגמת נפש בהמשך הדרך.

עורכת הדין רחלי אייבס (צילום: משרד עו"ד רחלי אייבס)
עורכת הדין רחלי אייבס | צילום: משרד עו"ד רחלי אייבס

עו"ד רחלי אייבס עוסקת בדיני משפחה, בקיאה בעריכת הסכמי הורות משותפת והסכמי חיים משותפים, הסכמי גירושין, ייצוג בהליכי מזונות, חלוקת זמני שהות (מה שהיה קרוי פעם הליכי 'משמורת') חלוקת רכוש, תביעות ידועים בציבור, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.