הרפואה המודרנית התפתחה במאות האחרונות באופן משמעותי וכהוכחה ניתן להתייחס לשיעור התמותה שירד במקביל לעלייה בתוחלת החיים. כיום, עם התפתחות הרפואה נראה כי גם הדרישה והציפייה שלנו עלתה. לדוגמא, אם בעבר הרחוק תמותה של אימהות בלידה הייתה תופעה נפוצה, היום מקרי המוות בזמן לידה הם נדירים ביותר ועדיין כאשר מתרחשים עולים חשדות לרשלנות רפואית, כנגד הצוות המטפל. חשדות שבחלק מהמקרים לא בהכרח מוצדקים.
לפניה ישירה אל משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי ושות', לחץ/י כאן
מהי רשלנות רפואית וכיצד היא נקבעת?
אך מה היא רשלנות רפואית וכיצד היא נקבעת. האם רופא שקיבל החלטה שהביאה לנכות החולה אך הצילה את חייו, תחשב לרשלנות רפואית?. הרשלנות הרפואית מתבססת על עוולת הרשלנות ואינה מוגדרת באופן ישיר בחוק. המושג מתייחס לטיפול רפואי שניתן תוך גרימת נזק למטופל- החל ממתן מרשם שאינו מתאים לצרכי המטופל ועד למקרה החמור ביותר, לגרימת מותו של המטופל.
ההכרה בזכויותיו של המטופל החלה עוד בטרם נחקק חוק זכויות החולה, והוכרה בחקיקה בשנת 1996. מטרתו העיקרית של החוק היא לשמור על זכויות המטופל לקבלת טיפול רפואי מתאים ויעיל. החוק מסדיר את מערכת היחסים הקיימת בין המטפל למטופל. למעשה, בסעיף 5 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, נקבע כי על הצוות הרפואי להעניק למטופל טיפול רפואי נאות. אך עולה השאלה מה נכנס בגדר טיפול רפואי נאות? שכן מדובר במונח עמום שלא הוגדר בחוק. לכאן נכנסים משפטנים ועורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית על כל היבטיה.
ממשרד עו"ד אלגבי-אגבלי ושות', שמתמחים ברשלנות רפואית קיבלנו את ההסבר הברור ביותר: "בסיטואציה שבה הרופא המטפל אינו מעניק למטופל טיפול רפואי נאות ומתרשל בתפקודו עלול להיגרם נזק למטופל- מה שעלול להוביל לתביעה נזיקית-אזרחית בתחום הרשלנות הרפואית".
מה ייחשב לטיפול רפואי נאות?
אך מה נחשב לטיפול רפואי נאות. עורכי הדין ממשרד עו"ד אלגבי-אגבלי ושות' הפנו אותנו אל דבריו של השופט גולדברג, כפי שהם מופיעים בפסק דין ע"א 580/86, ד"ר עמירם פישמן נ' שר הבריאות, פ"ד מא (2) 614 ( 1987). לדברי השופט גולדברג, אין צורך במתן הגדרה מדויקת למונח "טיפול רפואי נאות", שכן די שנאמר כי התנהגות שאינה הולמת רופא היא אותה ההתנהגות שאינה תואמת את העקרונות שמנחים את העיסוק במקצוע ואת הכללים האתיים, ולמעשה רופא שנוהג בדרך זו לא מעניק למטופל טיפול רפואי נאות. כלומר, כל התנהגות שאינה מקובלת במסגרת יחסי רופא- חולה ושנוגדת את העקרונות המנחים בעיסוק ברפואה אינה נכנסת תחת ההגדרה של טיפול רפואי נאות.
דוגמא נוספת לרשלנות רפואית ניתנת בפסיקה נוספת, ע"א 434/94, שי ברמן, קטינה באמצעות הוריה נ' מור – המכון למידע רפואי בע"מ, פ"ד נא (4) 205 (1997). השופטת בייניש פסקה כי על הרופא להעניק למטופל כל מידע שאדם סביר היה נדרש בכדי לגבש החלטה. כלומר אי הצגת כל המידע הדרוש, כולל הסיכונים והסיכויים האפשריים וכל סטייה מנורמה זו מהווה רשלנות רפואית. משמע, יש להוכיח קשר סיבתי בין אי גילוי המידע לבין הנזק על מנת שאי גילוי המידע יתפרש כרשלנות רפואית. המבחן לגילוי המידע הוא מבחן החולה הסביר והמידע שהיה נדרש לו בכדי שיוכל לגבש את החלטתו.
כל אדם זכאי לקבל את הטיפול הטוב ביותר שמתאים למצבו הרפואי
ממשרד עו"ד אלגבי-אגבלי ושות' מסכמים ואומרים כי מחוק זכויות החולה עולים עקרונות חשובים שמטרתם להסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי לבין החולה. אין חולק, שכל אדם שמגיע לקבל טיפול רפואי זכאי לקבל את הטיפול הטוב ביותר שמתאים למצבו הרפואי, ועדיין אנו פוגשים מקרים שבהם הצוות הרפואי מתרשל בטיפול שמעניק לחולה ועלול בשל כך לגרום לחולה נזק רב שלעיתים הוא בלתי הפיך. במקרים כאלה אין לנסות להתמודד לבד אל מול מערכת הבריאות ומערכת המשפט ומומלץ לפנות לעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית.
משרד עו"ד אלגבי-אגבלי ושות', עוסק בליווי משפטי במיצוי זכויות רפואיות וכלכליות עבור פגיעות גוף, תאונה או רשלנות בטיפול. לאורך שנות פעילותינו הרבות בתחום הרשלנות הרפואית המשרד טיפל במקרים קשים ונדירים של רשלנות רפואית חמורה, החל מהולדה בעוולה, רשלנות בדיקות גנטיות, חיסיון רפואי ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.