אסון הרכבל באיטליה שבו נהרגו 14 מתוך 15 הנוסעים התפתח למאבק משפטי חוצה ימים ויבשות. בני משפחתו המפוצלים של הניצול היחיד, ילד בן 5 שנפצע קשה בתאונה, נאבקים לגבי המקום שבו יגדל. האם אצל דודתו באיטליה או בקרב משפחתו בישראל.
הסיפור קיבל תפנית כשהוויכוח הוביל את הסבא להביא את הילד לישראל ללא ידיעה והסכמת הדודה באיטליה. מעשה שיכול להיות מוגדר בקלות כ"חטיפה" המחייבת את השבתו לארץ המגף.
לפניה ישירה אל עורכת דין ומגשרת גילה עיני, לחץ/י כאן
הכירו את אמנת האג
המישור המשפטי שלאורו נבחנות מחלוקות מסוג זה הוא "אמנת האג". אמנה בינלאומית שעוסקת בהשבת ילדים "חטופים" שהועברו ממדינה למדינה תוך שהם מנותקים ממקום מגוריהם הרגיל. מדינות רבות, וביניהן ישראל, חתומות על האמנה. מכוח התחייבות זו הן נדרשות – במקרה של חטיפה – להחזיר את הילדים למדינה ממנה נלקחו.
השאלה המרכזית שעומדת על הפרק באירועי "חטיפה" לפי אמנת האג היא מה היה "מקום המגורים הרגיל" של הילדים במועד הרלבנטי. המונח "מקום מגוריו הרגיל של הקטין" מופיע בסעיפים שונים לאורך האמנה אך חשוב להדגיש כי משך השהות הוא לא הפרמטר היחיד. בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי "העניין אינו כמותי אלא איכותי" (בע"מ 4455415).
העיקרון הבסיסי שמאחורי אמנת האג הוא עיקרון טובת הילד ולמען הדיוק "העקרון של מניעת פגיעה בילד, אשר החטיפה או אי ההחזרה שלו קורעים אותו ממרקם חייו הרגיל ומצדיקים את מתן הסעד המהיר של השבתו" (שם). מצד שני, כמו בכל נושא בדיני משפחה ובפרט במאבקים הקשורים במשמורת וילדים קטינים, גם באמנת האג הדברים אינם תמיד "שחור ולבן" אלא רחוק מכך (תרתי משמע).
מהו "מקום המגורים" של הילדים?
המושג "מקום מגורים רגיל" הוא עניין מהותי ולא ביטוי טכני, שנבחן מתוך "מציאות חיים נמשכת". עליו לשקף את המקום שבו הילד גר לפני החטיפה ואת נקודת מבטו של הקטין לגבי מקום זה. בחינה שנעשית בדרך כלל לפי נסיבות ההווה והעבר, ותוך מתן משקל נמוך יותר לתוכניות עתידיות.
עם זאת בתי המשפט מתייחסים גם לנסיבות עתידיות ולמהות המעבר עם הילדים מלכתחילה. כך, למשל, שונה הדין לגבי תקופת זמן קצובה מראש (כמו פוסט-דוקטורט או שליחות בחו"ל) לבין מעבר מתוך רצון להשתקע שלא צלח (כמו ניסיון להגר למדינה אחרת כשאחד מבני הזוג מתחרט ורוצה לשוב חזרה).
כאשר בית המשפט מפרש מהו "מקום המגורים הרגיל" הוא מכניס בבדיקה שיקולים שונים כדוגמת משך הזמן שבו הילדים התגוררו במקום הנ"ל, ידיעת השפה, השתלבותם במוסדות החינוך המקומיים, קשריהם החברתיים והמשפחתיים במקום המגורים הנטען, גילם, סוגיות דתיות ועוד.
הבחינה לא נעשית בחלל הריק והיא עומדת תמיד אל מול אותן נסיבות ביעד אליו הילדים "נחטפו". כך גם בתי המשפט מתייחסים לכוונת ההורים, להסכמות ביניהם לגבי המעבר/החזרה, להסכמים שנחתמו (ככל שנחתמו), תכתובות מהן ניתן ללמוד על תוכניות עתידיות וכיוצא באלה.
חטיפה לשם הגנה על הילד? השלמה עם החטיפה?
חשוב להדגיש שגם כשילדים נלקחים ממקום מגוריהם הרגיל, אמנת האג יכולה "להכשיר את החטיפה" אם יוכח שהיא נועדה להגן על הקטינים כנגד אלימות, פגיעה וכדומה.
החריגים באמנת האג כוללים גם את "חריג ההשלמה" שנוגע למצבים בהם הצד שממנו "נחטף" הילד לא נקט בצעדים להחזרה ולמעשה "השלים" עם מעשה החטיפה. כך גם ישנו חריג המדבר על פרק הזמן שחלף ממועד החטיפה והאם הילד השתלב בסביבתו החדשה.
ככל שמדובר בילדים "גדולים" המתקרבים לגיל 16 ייתכן שבתי המשפט יתחשבו ברצונם לעבור או להישאר במקום מגוריהם "הרגיל" (בהתאם לנסיבות וברור ש"מרד נעורים" הוא לא עילה להסכים לחטיפה).
איך מתנהל הליך לפי אמנת האג?
דיון לפי אמנת האג נעשה לרוב בשני שלבים. בשלב הראשון נבדקת תחולת האמנה על המקרה (האם הקטינים הורחקו ממקום מגוריהם הרגיל) ובשלב שני ייבחנו החריגים.
החריגים, כהגדרתם כן הם, חריגים, ובפסיקה נקבע כי הפעלת חריגים תיעשה במשורה. שנאמר, "יש לפרש את החריגים כולם בצמצום... הואיל והרחבתם במידה רבה, תרוקן את אמנת האג מתוכן" (עמ"ש 21-07-6426).
הליכים משפטיים מכוח אמנת האג מעלים סוגיות כבדות משקל ואין כאן מנגנון ברור אלא שכל מקרה נבחן לגופו. גם תיקים "מובהקים" לכאורה יכולים להתגלות באופן אחר לחלוטין במסגרת דיון משפטי.
בחזרה לאיטליה או שיבה לישראל?
כיצד ייגמר המקרה של הילד בן ה-5 מאסון הרכבל באיטליה? קשה לדעת. המחלוקת טרם התבררה בערכאות וכל אחד מהצדדים מתבצר כרגע בצדקתו. בעוד שהדודה באיטליה סבורה כי מקום מגוריו הרגיל של אחיינה הוא בארץ המגף, המשפחה בישראל טוענת כי יש להשאירו בארץ. הן משום שכאן נמצאת משפחתו המורחבת והן מכיוון שהוריו ז"ל תכננו בעצמם לחזור ארצה.
ייתכן גם שלמרות שהילד יוחזר לאיטליה מכוח אמנת האג, בדיונים הנוגעים למשמורתו ייקבע בעתיד שהוא יגדל בישראל. אמנת האג לא מכריעה בענייני משמורת אלא מהווה רק "עזרה ראשונה" לטובת "כיבוי שריפה" נקודתית. ישנם מקרים רבים שבהם ילדים חטופים הוחזרו למקום מגוריהם הרגיל, ולאחר מכן, מכוח פסק דין במשמורתם, עברו פעם נוספת למדינה אליה "נחטפו".
עו"ד גילה עיני מוסמכת הן כמגשרת בתחום המשפחה והן כעורכת דין לגירושין בשיתוף פעולה על ידי האקדמיה הבינלאומית לגירושין בשיתוף פעולה וזאת בנוסף לעשייתה הענפה בליטיגציה הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. משרדה של עו"ד גילה עיני, עומד לרשותכם ויכול לסייע במתן פתרונות משפטיים ונלווים, מותאמים באופן אישי לצרכי כל אחד ואחד ולדרישותיו. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.