אני מייצג בתחום הפלילי מזה 26 שנה. לאחרונה נחשפתי לתופעה די מטרידה או מוזרה אם תרצו.

למשרדי הגיע בחור מן העדה החרדית לבוש במיטב מחלפותיו כאשר לטענתו אביו הואשם בביצוע מעשים מגונים בבתו, כן בבתו. הבן ביקש ללמד סניגוריה על אביו מתוך דברים שנאמרו והוטחו על ידי בתו, דברים שנמסרו לכאורה לאשתו של הבן.

התיק הגיע אליי בסוף פרשת ההוכחות וזאת על מנת שאכתוב את הסיכומים ובמידת הצורך אגיש ערעור.

עיינתי בראיות בטרם התחלתי לכתוב את הסיכומים ולתדהמתי גיליתי כי המתלוננת, קטינה כבת 11, סיפרה להוריה באחד משולחנות השבת את האירועים השונים בהם לדבריה בצע בה הסב מעשים מגונים, לעתים בנסיבות אינוס.

לפניה ישירה אל משרד עורך דין רונן בנדל, לחץ/י כאן

בני משפחתה של הנכדה לא גילו שיברון לב למשמע המקרים המזעזעים שסיפרה לחוקרת הילדים

אלא שמתוך מקרא פרוטוקול הדיון והאופן בו התנהל התיק ועד להגשת כתב האישום, בני המשפחה לא גילו שברון לב או סערת רגשות נוכח המקרים המזעזעים אותם סיפרה הנכדה לחוקרת הילדים. אם המשפחה, מבלי להטיל חלילה דופי, העדיפה כי בתה תשהה בחברת אחותה, דודתה של הקטינה כשאותה דודה ישבה ושאבה מידע עם תוספות משלה לכאורה בדבר האירועים והמועדים אשר הופיעו בכתב האישום.

בשלבים הללו משטרת ישראל לא נתוודעה לתלונות הקטינה אשר בחרה ללון אצל דודתה, שם שיתפה הקטינה את בת דודתה אודות האירועים בהם "סבא" היה מסיע אותה למקומות שונים ברחבי הארץ ולכאורה מבקש לגעת במקומות מוצנעים ואינטימיים או לחשפן.

במהלך ביקור באומן בוצעו באחיינית מעשים מגונים על ידי קרוב משפחה

באופן מפתיע הסתבר שבאחיינית בוצעו מעשים מגונים שעה שהייתה באומן באחד מחגי תשרי, על ידי קרוב משפחה. מקרה זה לא הבשיל לכדי חקירה משטרתית.

הקטינה בתיק בו נטלתי את מלאכת עריכת הסיכומים, לא התלוננה ואף אחד מבני המשפחה לא מצא לנכון להגיש תלונה במשטרה. לא זו בלבד אלא משביקשה אמה של הקטינה לסייע לבתה ולהפנותה למטפלת שטיפלה באחייניתה, סירבה הדודה לאפשר לאותה קטינה לזכות בטיפול רגשי בטענה כי בתה שלה מטופלת אצל אותה פסיכולוגית והשילוב של השתיים אצל אותה מטפלת עלול לפגוע באיכות הטיפול.

המטפלת הבהירה לאמה של הקטינה כי היא מחויבת לדווח על המקרה למשטרה

חרף זאת פנתה האם לאותה מטפלת אשר הבהירה בפתח הפגישה כי עליה לדווח למשטרה ומשכך נגדע הקשר לאלתר.

האם פנתה לאחד מרבני הקהילה שמצא לנכון מפאת "כבודו של הסב" שלא להוציא את התיאורים אל מחוץ למשפחה.

אינני יודע אם המעשים המתוארים באריכות ובאופן פורנוגרפי בכתב האישום אכן בוצעו כולם או חלקם. אלא שמה שהטריד אותי כאזרח וכאדם, לא כסניגור, הייתה והנה הקלות הבלתי נסבלת במצבים שכאלו.

במשך 26 שנותיי כסניגור פלילי לא נתקלתי באדישות או חוסר אכפתיות נוכח האירועים אשר לכאורה התרחשו.

הפרוטוקולים וההודעות גיבשו בסיס רחב להגשת כתב אישום נגד הסב

מי שסבור שייתכן שאינני חד מספיק כדי להבין כי התיאורים הנם סיפורי בדים מצדה של הקטינה, צריך לקרוא את הפרוטוקולים וההודעות במשטרה לרבות את חקירת חוקרת הילדים כדי להבין שלכאורה מבלי לבחון ממצאי מהימנות, היה בסיס רחב להגשת כתב האישום, למען הסר ספק אני סבור כי ראוי לזכות את מרשי זיכוי מלא ולא רק בגלל עדויות השמועה בתיק, היעדר ראיות פורנזיות ולו בקמיצה ואין איש ששמע וראה או ידע על האירועים הללו כאשר בחינת הראיות מגלה פסיפס מעוות של חקירה מגמתית ופסולה.

האירועים הבשילו לכדי חקירה ממש רק משום שהמטפלת שבסופו של דבר נמצאה לקטינה דווחה את מה ששמעה לרשויות החקירה ומכאן התגלגלו האירועים עד לכדי הגשת כתב אישום.

האם בית המשפט משמש בפועל כזרוע הארוכה של הפרקליטות?

במהלך הדיונים ובשביתת הפרקליטים האחרונה גיליתי לתדהמתי כי עם סיום חקירת הנאשם בראשית ובהיעדר נציג מטעם הפרקליטות, במקום לדחות את מועד הדיון לפי סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי, אחז ההרכב במוסרות הדיון והתחיל לחקור נגדית את הנאשם כאילו בא בנעליה של הפרקליטות, כאילו בית המשפט הנו זרועה הארוכה של המאשימה.

אילו לא שימשתי כסניגור כל כך הרבה שנים הייתי נותר פעור פה. לית דין ולית דיין. גיליתי כי בדיון הנדחה אפשר בית המשפט הנכבד לנציג הפרקליטות לשאול ברשות מס' שאלות את הנאשם, תוך רמיסה ברגל גסה של זכויותיו ועיוות דין שדוקר את העין ומקומם את הלב אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת.

הסנגור לא פצה פה והביט על המתרחש כצופה מן הצד

עובדה אחרת שלא גרמה לי לאבד את עשתונותיי תוך שאני מגלגל את עיניי היו מעשיו או מחדליו של הסניגור אשר לא פצה פה והביט על המתרחש כצופה תמים מהצד.

בבית ספרי דברים כאלו לא קרו ולא יתרחשו. אסיים בשתי מסקנות ובנימה אופטימית. אני סבור כי ראוי לזכות את מרשי נוכח המחדלים הקשים בתיק ואם האירועים כפי שתוארו אכן אירעו זהו עניין בין הסב לבין קונו.

שנית אני תקווה כי אין מדובר בתופעה נפוצה בעדה החרדית או בכל עדה או מסגרת אחרת שבהן אירועים כאלו ככל שמתרחשים אינם נפתרים בהיעדר עין בוחנת, במחשכים.

עו"ד רונן בנדל (צילום: משרד עו"ד רונן בנדל)
עו"ד רונן בנדל | צילום: משרד עו"ד רונן בנדל

עורך דין רונן בנדל עוסק במשפט פלילי, בייצוג חשודים ונאשמים, תביעות לשון הרע, משפט וטכנולוגיה, עבירות סייבר ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.