העתירות נגד חוק הלאום נדחו: בג"ץ פרסם הערב (חמישי) את החלטתו לדחות את עתירות נגד חוק יסוד: הלאום ברוב של 10 שופטים מול אחד - השופט ג'ורג' קרא שתמך בפסילה. החוק עבר בכנסת בשנת 2018 ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. הוא נועד לעגן את זהותה היהודית של מדינת ישראל, אך עורר מחלוקת ציבורית קשה בעקבות חלק מסעיפיו.

בג"ץ קבע בדעת רוב כי "אין מקום להורות על בטלותו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (המכונה גם חוק יסוד: הלאום) או להתערב בהוראה מהוראותיו, וכי יש לפרשו פרשנות מקיימת, העולה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים ועם העקרונות והערכים של שיטתנו המשפטית".

עוד ציינו השופטים: "בית המשפט עמד על כך שחוק יסוד: הלאום הוא פרק בחוקתנו המתגבשת, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטתנו".

המחאה נגד חוק הלאום מתחדשת (צילום: חדשות)
מחאה של העדה הדרוזית נגד חוק הלאום. ארכיון | צילום: חדשות

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הבהירה בהחלטה: "כל עוד לא יושלם מפעל חוקי היסוד, לא ניתן יהיה לאמץ דוקטרינה מקיפה לבחינת חוקיותם. כלומר - לא ניתן יהיה לפסול חוקי יסוד למעט מקרים קיצוניים שישללו את אופייה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית". 

בדעת המיעוט כתב השופט קרא: "הגעתי לכלל דעה כי סעיפים 1(ג), 4 ו-7 לחוק הלאום קובעים הסדרים בלתי חוקתיים, בהיותם שוללים את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי.

התגובות לאחר החלטת בג"ץ: "חוק הלאום הוא בטון יצוק!" 

שר המשפטים, גדעון סער, בירך על החלטת בג"ץ: "חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל". 

שרת הפנים, איילת שקד, שיבחה את ההחלטה - אך ביקרה את העובדה שהנושא בכלל עלה לדיון: "בית המשפט העליון הכריע את המובן מאליו - אין כל בסיס להתערבות בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, עצם הדיון בשאלת פסילת חוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות מוחלט. שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי". 

 
ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, שהיה מיוזמי החוק, צייץ: "כפי שהבטחתי: חוק הלאום שיזמתי הינו בטון יצוק! אני מברך את החלטת שופטי בית המשפט העליון אשר קבעו את כפי שכבר הבטחתי כי חוק יסוד הלאום הינו בטון יצוק". 

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ הרב גלעד קריב ממפלגת העבודה, מסר: "בג"ץ צדק בהחלטתו שלא לפסול את חוק הלאום, וצדק לא פחות בקביעה שחוק הלאום אינו יכול לפגוע בערכים החוקתיים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ובראשם הזכות לשיוויון. זהו תפקידה של הכנסת לתקן את חוק הלאום ולוודא שעיקרון השיוויון זוכה לעיגון ברור בחוקי היסוד ולצידו המסר שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וגם המדינה של אזרחיה הלא-יהודים".

 יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה ביקר את החלטת השופטים: "קיבלו החלטה גזענית ואנטי-דמוקרטית".

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ, מסר: "חוק הלאום נחקק בכוונה לפגוע במיעוט הערבי בישראל ולקבע את מעמדו כאזרח סוג ב' במדינה, וראוי היה כי החוק יבוטל כפי שקבע השופט קרא בדעת המיעוט החשובה והנוקבת שלו. עם זאת, טוב עשו שופטי בג"ץ כאשר קבעו באופן חד משמעי כי החוק אינו פוגע בזכות לשוויון של המיעוט הערבי וכי אין בו כדי לפגוע במעמד השפה הערבית באפשרות לחזק את מעמדה של השפה הערבית במרחב הציבורי.

בעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, שעתר אף הוא בבג"ץ, ביקרו בחריפות את ההחלטה: "בית המשפט העליון אישר היום את עיגון העליונות היהודית וההפרדה הגזעית כעקרונות מכוננים של המשטר הישראלי. קביעת זהות חוקתית, ממנה מודרים כליל מי שאינם נמנים על הקבוצה השלטת, אינה לגיטימית ומפרה את האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי".

מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו" התייחס אף הוא להחלטת השופטים: "עצם קיום הדיון בנושא הוא שערורייתי. בג"ץ אינו קשור לאירוע ואף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים ובטח שלא חוקי יסוד. מדינת ישראל חייבת לתקן את מערכת המשפט האקטביסטית הקיצונית. יש לקדם בדחיפות את פסקת ההתגברות ולאחר מכן את חוק יסוד הפרדת רשויות כדי לעצור את ההתנהלות הבלתי חוקית הזו. אסור לתת לאקטיביזם שיפוטי פרוע לסכן את עתידה של מדינת ישראל".

שלל עתירות הוגשו נגד החוק בטענה לאפליה 

נגד חוק הלאום הוגשו 15 עתירות שונות, מצד ארגונים ופוליטיקאים שונים. בין העותרים ניתן למצוא את מפלגת מרצ החברה בממשלה הנוכחית, בעוד שראש הממשלה, נפתלי בנט, היה אחד התומכים הבולטים בחוק. הסעיפים המרכזיים שבהם התמקדו העותרים היו סעיף ההתיישבות היהודית, סעיף השפה - וסעיף ההגדרה העצמית.

לפי הסעיף שעסק בהתיישבות היהודית, "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". העותרים טענו כי הדבר עשוי להוביל לאפליה במשאבים.

בכל האמור לסעיף השפה, שקבע כי עברית היא השפה הרשמית ולערבית יש "מעמד מיוחד", העותרים סברו כי ייתכן שהסעיף יוביל לדחיית בקשות להנגיש את שירותי המדינה לאזרחים הערבים בשפתם.

העותרים גם התנגדו לסעיף שעסק בהגדרה העצמית ולפיו "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". לטענתם, הסעיף הזה מוביל לאפליה בזכויות הקבוצתיות והאזרחיות של האזרחים הערבים.

"עשרות אלפים נעים באוטובוסים" (צילום: ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, חדשות)
השופטים דחו את העתירות ברוב של 10 מול 1 | צילום: ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, חדשות

מעבר לתוכן החוק עצמו, לעתירות נגד חוק הלאום יש חשיבות נרחבת יותר. עד כה בג"ץ התערב מעט מאוד בחוקי יסוד, וגם במקרים הללו הנימוק היה שמדובר ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". כלומר, בג"ץ התערב רק אם קבע שהכנסת ניצלה לרעה את הסמכות שלה לחוקק או לתקן חוקי יסוד, במקרים שאינם קשורים לנושאים חוקתיים במהותם.

במקרה הזה אין מחלוקת שחוק הלאום עונה לקטגוריה של חוק יסוד, אולם העותרים טענו שיש לפסול אותו בנימוק שהוא סותר את העקרונות החוקתיים. בכך, העותרים ביקשו מבג"ץ לאמץ דוקטרינה חדשה שתאפשר לפסול חוקי יסוד, המכונה "תיקון חוקתי לא חוקתי".