בישראל מתרחשים בממוצע כ-48,000 אירועי שריפה בשנה. 30,000 דליקות בשטח פתוח (דוגמת הדליקות שאירעו ביערות כרמל, ירושלים וכו'), כ-15,000 דליקות מבנים וכ-3,600 רכבים. מדובר בנזקים המוערכים במיליארדי שקלים. כמו כן נגרמו נזקי גוף ומוות וכן נזקים כלכליים עקיפים. מתוכם נחקרים על ידי מכבי האש רק כ-6,000 אירועים.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד שמואל שטיינר, לחץ/י כאן
מי זקוק לחוות דעת בעניין חקירת דליקה ונסיבותיה?
עורכי דין מכל הצדדים הן כתובעים והן כנתבעים, בתי משפט, מסתמכים על חוות דעת של חוקרי דליקות או מומחים לחקירת דליקה, חלק מאותם "המומחים" המקובלים כיום בבתי המשפט, מעולם לא הוכשרו והוסמכו כחוקרי דליקות ומומחיותם אינה מגובה בהסמכה המקובלת בעולם.
מי מוסמך כחוקר דליקות?
החוק בישראל - קובע רק את תנאי הכשרתו של חוקר הדליקות מטעם המדינה (מכבי אש) ואינו קובע חובת הכשרה של חוקר דליקות אזרחי.
מכבי אש בישראל, הוא הגוף היחידי המוסמך לחקור ולקבוע את סיבת הדליקה ותוצאותיה.
בישראל נקבעה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012 (להלן: "מכבי אש") סעיפים 60-62 וכן סעיף 65 קובעים את הכשרת חוקרי דליקות על ידי הרשות ונקבעו תקנות ספציפיות להכשרה, בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), תשע"ד-2014. (סעיפים 1-9 בתקנות).
כעולה מנתוני רשות הכיבוי כ-40,000 שריפות לא נחקרות על ידם. המשמעות היא כי מתבצעות "חקירות פרטיות" לקביעת סיבת הדליקה, האחריות ותוצאותיה, בכדי להגישם כתביעה משפטית אזרחית לפיצוי. וכשמוגשת תביעה, גם הצד התובע וגם הצד הנתבע נזקקים לחוקר דליקות, וכאשר מתגלים פערים בין חוות הדעת, בית המשפט נזקק למומחה מטעמו.
המצב בחקירות דליקה "אזרחיות בישראל"
אין בישראל חוק הקובע מי הוא חוקר דליקה פרטי מוסמך, כפי שקיים לדוגמה בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, לפיכך לא קיימת אסדרה הקובעת מי מוסמך לחקור דליקה בתביעה אזרחית.
בשונה מישראל החוק בארה"ב קבע כי חקירת וקביעת סיבת הדליקה והאחריות, על ידי חוקר דליקות מוסמך, היא מומחיות מדעית, ולכן חייבת לעמוד באמות מידה אובייקטיביות מדעיות.
כשמדובר במומחה מוסמך לעומת לא מוסמך, עלולה הפסיקה בבית המשפט לבחון את חוות הדעת של הצדדים, באופן שבו לא ינתן משקל מספיק למומחיות המוכחת ופסק הדין עלול להיות שגוי ולגרום לעוול משפטי.
המצב בארה"ב ובארצות רבות בעולם
בארה"ב ההסמכה היא בהתאם לתקני NFPA. במדינות רבות חוות הדעת של חוקר הדליקות חייבת להיות בהתאם לכללים מדעיים כדוגמת NFPA ונורמות מוכרות ומוסמכות, ובית המשפט העליון הפדרלי של ארה"ב קבע כי יתייחס בחשדנות לחוות דעת שתוגש על ידי מומחה שאינו מוכר ולא מציגה בסטנדרט מדעי בהתאם לתקן NFPA921ואשר יוכל להגן עליה בחקירה נגדית.
תנאי הסף לקבלת חוות דעת חוקר דליקות/מומחה לחקירת דליקות
לטעמי, בתביעות אזרחיות בישראל על בית המשפט לאמץ את קביעת בית המשפט העליון בארה"ב ולדחות על הסף חוות דעת בתיקים של חקירת דליקה אשר נעשתה על ידי חוקר שמומחיותו לא הוכרה על ידי גורם מסמיך ואין בידיו תעודה של אחת מהאגודות המובילות המצוינים, או חוקר דליקות לשעבר ברשות הכיבוי אשר שמר על כשירותו לאחר פרישתו מהשירות.
כאשר בית המשפט בוחן שתי חוות דעת באותו עניין ונסיבות, אחת של חוקר מכבי האש/חוקר מוסמך שעליו חלות תקנות מחמירות, מול חוקר/מומחה, ללא תעודות מסמיכות המוכרות בעולם המדעי, כמומחה אזרחי לחקירת דליקות, הרי שמדובר בתפיסה שגויה המוליכה לתוצאה משפטית שגויה ולתאונה משפטית.
אגודת NFPA שהוקמה בארה"ב לפני 125 שנה, שמה לה למטרה לקדם את תקני בטיחות אש בקרב הציבור, והוציאה את המדריך להסמכת חוקרי דליקות. בית המשפט העליון בארה"ב קבע בשורה של פסקי דין כי יש להתייחס בחשדנות לדוח חקירה שאינו על פי תקן NFPA921.
בישראל לא קיימת חקיקה, בנוגע להגדרת מומחה בחקירת דליקות אזרחי, אך לטעמי יש לקבוע כי המדריךNFPA921 וכן 1033NFPA והספרות המקצועית, הכוללים מערכי שיעור מובנים, יהוו כלי להדרכה והסמכה של חוקרי דליקות בישראל.
IAAI היא האגודה המובילה בארה"ב להסמכת חוקרי דליקות מכח תקני NFPA.
בישראל קיימות "אגודת חוקרי הדליקות בישראל" ו-"העמותה הישראלית למיגון מאש", הפועלות מכוחן של האגודות בארה"ב ובהתאם לסטנדרטים הבינ"ל ולטעמי יש לאמצן כמחייבות.
בשלוש השנים האחרונות, פורום המשותף לאגודות, הכולל בתוכו חוקרי דליקות מוסמכים המובילים בישראל, וגורמים נוספים העוסקים בתחום, דן במשך עשרות פגישות שכללו מאות שעות עבודה והוציא מסמכי עמדה, שעברו רביזיה של למעלה מ-20 גורמים שונים בענף.
המסמך המסכם את תחום הסמכת חוקר הדליקות הוא המקיף ביותר שנעשה בישראל, אשר קובע את תנאי ההסמכה הנחוצים בכדי לקבל את תעודת החוקר. הנורמות שהתקבלו אושרו על ידי ראשי האגודות הבין לאומיות בארה"ב.
קורס חוקרי דליקות בסיסי לקבלת תעודה, נמשך כ-140 שעות וכולל חומר תיאורטי ומעשי שלאחריו נדרש החוקר להתמחות בצמוד לחוקר מוסמך, וכן לשמור על כשירות ולהשתתף בימי עיון שנתיים לאורך כל הקריירה שלו, כדי שיוכר כי הוא "רשאי" להחזיק בתעודת חוקר דליקות ולהוציא תחת ידיו חוות דעת מומחה לחקירת דליקות שעומדת בסטנדרטים הבינלאומיים.
הזכות להיות בעל תעודת חוקר דליקות מומחה
הפורום קבע כי חוקר נדרש להמשיך ולהשתלם באמצעות ימי עיון והדרכות כשירות שנתית בכדי לשמור על תעודת החוקר הרלוונטית ואף להיות חבר באגודות המקצועיות המהוות מעין גילדה מקצועית ברת סמכה.
תוצאותיה העגומות של חוות דעת ממי שאינו מומחה מוסמך
חקירת דליקה, וחוות דעת מומחה, עלולה לחרוץ את גורל התביעה בעניין האחריות, הנזק ולעיתים האחריות פלילית. כך למשל אם יקבע חוקר שלא הוסמך כי מדובר בכשל חשמלי בלוח החשמל, עלול בעל מקצוע להיתבע ברשלנות לדין, ואילו חקירה של חוקר מוסמך יכולה לקבוע כי מדובר בהצתה ו/או גורם אחר, מה שעשוי להוביל לדחיית התביעה נגד אותו חשמלאי שנתבע.
סיכום
חוקר דליקות פרטי חייב להיות מוסמך ובעל השכלה, ידע וניסיון בתחום כאשר חוות דעתו תעמוד בסטנדרט NFPA921 לכל הפחות כשווה ערך לידע של חוקר מכבי האש, בהתאם לחוק ולרגולציה שנקבעו בחוק ובתקנות ועליו להיות מעודכן במידע והידע המתחדש, כדי לדייק את חקירתו ובכך למנוע פסקי דין שגויים, ועל הגורמים המשפטים לפעול להגשמת מטרה חשובה זו.
עו"ד שמואל שטיינר מנהל פורום נזקי רכוש, אש ומים באתר דין, עוסק כיום בתחום נזקי אש ותביעות ביטוח, בעברו חוקר פרטי עבור חברות הביטוח, יו"ר (לשעבר) אגודת IAAI ישראל ויועץ המשפטי של NFPA ישראל. הכתבה באדיבות דין - עורך דין לכל דין.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.