נכנסת להליך חדלות פירעון שכולנו מכירים בשמו הקודם כפשיטת רגל, בין אם היה לך עסק שנסגר ובין אם אתה שכיר שנקלע לחובות, המדינה תקבע לך סכום החזר חודשי שיועבר לקופת הנושים. אבל, איך קובעים כמה כסף אתה יכול לשלם בכל חודש? האם הליך חדלות פרעון משמעותו לגווע ברעב? להוציא את הילדים מבתי הספר? על שאלות אלה עונה המדינה על ידי קביעת אמות מידה אחידות לקביעת תשלום חודשי.
לפניה ישירה אל משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי ושות', לחץ/י כאן
קביעת תוכנית תשלומים במסגרת הליך חדלות פירעון
כאשר אדם לא מצליח לשלם את חובותיו הוא יכול לפנות למדינה לבקשת עזרה, הוא יכול ללכת להליך חדלות פרעון שבו תקבע עבורו תוכנית תשלומים שתעזור לו לעמוד על רגליו מחדש, תוך שמירה על האינטרסים של הגופים להם הוא חייב ושמירה על כבודו ועל משפחתו.
החוק קובע כי קביעת גובה התשלומים החודשיים, תתבצע על בסיס הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד. חישוב זה יתבסס על כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתן לנסיבותיו האישיות של היחיד. כאשר החוק ממשיך וטוען כי המטרה בקביעת כללים לחישוב דמי המחיה היא ליצור אחידות ושוויון בין החייבים השונים תוך התאמתם לנסיבותיו האישיות של החייב.
עם זאת, החוק אינו נותן הגדרה ברורה, החלטית וקבועה למונח "דמי מחיה" וזאת משום שבשלב הנוכחי לא נקבעו כללי מחיה בכבוד על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. עד שייקבע גובה 'דמי מחיה בכבוד', הוחלט לקבוע את התשלום החודשי בהתאם למספר עקרונות מנחים.
עקרונות מנחים לקביעת גובה התשלומים במקרה של קצבה מביטוח לאומי
בתקופת חקיקת חוק חדלות פירעון נבנה מחשבון לחישוב דמי המחיה בהתאם למסקנות ועדת חריס. אולם בפועל, העוסקים בתחום סטו במקרים רבים מהמלצות המחשבון. על כן, הוחלט ליצור מודל לקביעת תשלומי החייבים בהליך חדלות פרעון שישמש את הממונה בקביעת התשלומים החודשיים עד שיקבעו כללי המחיה בכבוד על ידי שר המשפטים.
נקבע סכום אחיד שהוא סכום הקצבה שמשלם מוסד הביטוח הלאומי על נכות של 75% ומעלה. סכום זה מתבסס על הלכת לשצ'נקו שבו נקבע כי גמלה זו נועדה להבטיח רמת מחייה מינימלית לאדם. על זה יש להוסיף סכום אחיד בשיעור של 1,500 שקלים עבור כל אחד מילדי החייב שהם עד גיל 18 וחיים בביתו, עד ארבעה ילדים. עבור הילד החמישי ואילך יש להוסיף סך של 1,300 שקלים.
בשיטה זו גובה התשלום החודשי נקבע בהתאם להרכב התא המשפחתי של החייב ולא כפי שהיה בעבר שהוכנסו לחישוב פרמטרים של מגדר, גיל ומקום מגורים. נזכור גם, כי זה הוא כלי חישוב בלבד ובית המשפט רשאי לשנות את גובה התשלום החודשי על פי נסיבותיו האישיות של החייב.
אז איך מחשבים את סכום ההחזר החודשי?
הרעיון המנחה הוא שיקומו של החייב ולכן המנגנון החדש מתבסס על ההחלטה כי החייב יוכל להותיר בידיו מחצית מהכנסתו הפנויה לאחר הפחתה של הסכום הבסיסי. את נוסחת החישוב אפשר למצא בנוהל מספר 13, 'אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב'. אנחנו נביא לכם את הטבלה הסופית.
*מתוך: הממונה על הליך חדלות הפירעון 12.05.2020: נוהל 13, אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב
ניקח לדוגמא את משפחת ישראלי, זוג ושני ילדים. מר ישראלי נכנס להליך חדלות פרעון, כיצד יחושב התשלום החודשי עבורם? נניח שההכנסה נטו של המשפחה היא 11,500 שקלים. מר ישראלי מרוויח 6,500 שקלים וגברת ישראלי מרוויחה 5,000 שקלים. הסכום הבסיסי למחייה הוא 7,500 שקלים. אז סך ההכנסות הפנויות יהיו 11,500 שקלים בהפחתת 7,500 שקלים, כלומר לבני הזוג יש הכנסה פנוייה של 4000 שקלים שאותה נחלק ל-2, כי אמרנו שהחייב ישלם חצי מהכנסתו הפנוייה. בני הזוג והילדים יחיו על 9,500 שקלים בחודש וגובה התשלום שלהם לקופת הנושים יהיה 2,000 שקלים בחודש. שוב, יש לזכור כי לחישוב זה נכנסים שיקולים נוספים של בית המשפט ושל הנאמן ולכן חישוב זה מהווה דוגמא לבסיס ההחזר בלבד.
דמי מחייה של 9,500 שקלים לזוג עם שני ילדים, האם זה ריאלי?
אחת הביקורות שנשמעות על שיטת חישוב זו היא כי היא מתבססת על אמות מידה שלא משקפות את המציאות הכלכלית ואת יוקר המחייה. על פי הסקר של הלמ"ס להוצאות משק בית עם שני ילדים או יותר, בשנת 2018 ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית הגיעה ל-15,115 שקלים. משק בית עם שני ילדים מתחת לגיל 6 הוציאו בממוצע 2,258 שקלים בחודש על שירותי חינוך. שכר דירה ממוצע לאותה שנה עמד על כ-5000 שקלים למשפחה של ארבע נפשות.
אם כך, על פי חישוב מאוד גס, משפחת ישראלי שלנו תצטרך אחרי תשלום על חינוך ודיור לחיות על 2,242 שקלים בחודש. כלומר 560 שקלים לאדם ועדיין לא דיברנו על תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, אוכל ובגדים.
יצאנו לשאול את עו"ד אגבלי חן, שמתמחה בליווי הליכי חדלות פרעון מה דעתו על שיטת החישוב החדשה לקביעת תשלום ההחזר החודשי.
אגבלי: "בעבר, עוד בטרם החלת הנוהל במאי 2020, החייב היה נכנס להליך פשיטת הרגל באי וודאות לגבי גובה הצו שישלם. כיום עם כניסתו של חוק חדלות פרעון צו התשלומים נקבע בהתאם לאמות מידה. אם בעבר עבדנו על בסיס הערכות ולא היתה וודאות לגבי גובה הצו, היום אנחנו יודעים מראש מה החישוב הבסיסי לדמי מחייה בכבוד. אנחנו יודעים איזה סעיפי הוצאה מוכרים ואיזה לא ולפי זה אנחנו מתכננים את ההליך ואת גובה הצו."
אז אם ככה, משפחת ישראלי שלנו יכולה לגשת לכל עו"ד בבקשה לליווי בהליך חדלות פרעון, הסכום שהיא תשלם יהיה זהה תמיד?
אגבלי: "לא, ממש לא. סכום הבסיס הוא קבוע נכון, אבל יש התחשבות בהוצאות חריגות שמחושבות למשפחה. לדוגמא, משפחה עם ילד שלומד בחינוך מיוחד והיא משלמת עבורו עוד כ-1,500 שקלים בחודש, אנחנו נבקש להוסיף סכום זה לבסיס דמי המחייה בכבוד. הרי לא יעלה על הדעת שילד עם צרכים מיוחדים יועבר ללמוד במוסד שאינו תואם את צרכיו רק בגלל שהוריו בחדלות פרעון. בית המשפט שומר על כבודו של החייב והמטרה העליונה היא שיקומו והחזרתו למעגל הכלכלי של החברה".
בעצם, אתה אומר שצריך לדעת איזה הוצאות לבקש שיוכרו כהוצאות חובה עבור שמירה על כבודו של החייב ומשפחתו.
אגבלי: בהחלט. בית המשפט יצר כאן כלי שוויוני מאוד, שמטרתו היא שיקום אמיתי של החייב ובני משפחתו. כיום, בניגוד לעבר, לנו כעורכי דין שמלווים את החייבים, יש בהירות לגבי הסכומים הנדרשים למחייה. יש צורך בהבנה מלאה של סעיפי ההוצאות של החייב ומשפחתו, הכרות מעמיקה עם הליך חדלות פרעון וקביעות בית המשפט. המטרה בסופו של דבר היא להחזיר לנושים את כספם ככל שניתן ועם זאת לשמור על כבודו של החייב ומשפחתו ולאפשר לו שיקום כלכלי הוגן ונכון."
כפי שאמרנו, אמות המידה החדשות לקביעת תשלום חודשי לחייב בהליך חדלות פרעון, התקבלו בביקורת כאמות מידה מנותקות מהמציאות בה אנו חיים בישראל. אך, כפי שטוען עו"ד אגבלי חן, הרי שעו"ד שמכיר את עולם חדלות הפרעון יידע ללוות את החייב באופן כזה, שהכלי לחישוב ההחזר החודשי יאפשר לו ולילדיו לעבור את הליך השיקום ולחיות בכבוד.
עו"ד חן אגבלי, מתמחה בליווי ובייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. עו"ד חן אגבלי מנהל את המרכז לפשיטת רגל ומחיקת חובות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.