כל עובד, אף אם הוא עצמאי, חייב להיות מבוטח בביטוח פנסיה.
חובה על מעסיק לתת לעובד בתוך 30 ימי עבודה את תנאי העבודה בכתב ("הסכם עבודה") שם על המעסיק לציין, בין היתר, מהו השכר הרגיל של העובד ומה התוספות.
לעיתים, המעסיק יציין תוספות כבונוס, שעות נוספות גלובליות, פרמיה, כתוספות שכר וכחלק נפרד מהשכר הרגיל ומדוע?
צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957, קובע שעל המעסיק להפריש לפנסיה (תגמולים ופיצויים) אחוז שנקבע בצו ומתעדכן מידי פעם.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין מזל רבה, לחץ/י כאן
כיצד נקבע השכר המבוטח של העובד?
השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא השכר הבסיסי (או "שכר יסוד" או השכר "הרגיל") ורכיביו כמשמעם בחוק ותקנות פיצויי פיטורים, כלומר הרכיבים שיש לקחת בחשבון לחישוב הפיצויים (או להפרשות לפנסיה) הם: 1. שכר יסוד. 2. תוספת ותק. 3. תוספת יוקר ומחיה. 4. תוספת משפחה. 5. תוספת מחלקתית או מקצועית.
חובת הביטוח הפנסיוני תהיה על השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מבין השניים וכמו שנאמר כבר, הרכיבים עליהם חייב המעסיק להפריש הם רק אלה שמוכרים בחוק פיצויי פיטורים ולא על שעות נוספות גלובליות, פרמיה, בונוס או כל תוספת עם שם שונה משכר יסוד.
קרן הפנסיה מקנה, בנוסף לביטחון פנסיוני בגיל פרישה, גם ביטוח אי כושר ותשלום פנסיית נכות כאשר עובד המבוטח בביטוח פנסיוני עובר תאונה או מחלה ונמצא באי כושר, גם אם טרם הגיע לגיל פרישה, בכפוף לתנאים מסויימים הוא זכאי לקיצבת נכות מקרן הפנסיה לתקופת אי הכושר.
סכום קצבת הנכות נגזר מהשכר המבוטח של העובד
קיצבת הנכות נגזרת מהשכר המבוטח, כלומר, ככל והשכר המבוטח גבוה יותר כך הקיצבה גבוהה יותר (גם חלק הפיצויים כמובן אבל זה נושא למאמר אחר) לכן שאיפת העובד כמובן תהיה שהשכר המבוטח יהיה גבוה יותר.
המעביד, לעומת זאת, ישאף שהשכר המבוטח יהיה נמוך כדי שיפריש פחות לקרן הפנסיה והדרך לשם היא ע"י קביעת שכר יסוד נמוך ו"תוספות" שהן למעשה פיקציה ומהוות חלק משכר היסוד.
אבל לא תמיד המעביד מצליח לשכנע את בימ"ש והפסיקה כבר קבעה כי ככל ותשלום רכיבים אלה אינו תלוי ביעד מסויים או שעות נוספות שיש לעבוד כדי לזכות ברכיב "שעות נוספות גלובליות (שנ"ג)" או כל תוספת אחרת שלמעשה תשולם עבור עבודה רגילה הרי שהתוספת הזו הנה בעצם חלק מהשכר הרגיל.
כך נקבע בבג"ץ: בג"ץ (ארצי) 5572/92 יעקב זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, מז(3) 602 (1993)
"כאשר תשלום "גמול שעות נוספות גלובאליות" ניתן לקבוצת עובדים בגין עבודתם הרגילה, הוא נכלל בהגדרת משכורת לצורך חישוב הפנסיה. הווי אומר: אם התשלום לקבוצת עובדים הוא תשלום המשולם לעובדים, כמעין תוספת סמויה, בעד עצם ביצוע עבודתם הרגילה, ומיועד להעניק להם תוספת ומשכורת בשם אחר, הרי ייחשב לחלק מן המשכורת לצורך חישוב הפנסיה (דב"ע מד/30-3 [10]).
אף בית הדין הארצי לעבודה התייחס לכך: ע"ע (ארצי ) 39970-03-14 י. שומרוני - חברה להשקעות ובניה בע"מ - דאוד טארק (פורסם בנבו, 19.03.2019) "האופי הקבוע של תשלום הפרמיה החל ממועד מסוים והיעדרן של אמות מידה על פיהן שולמה לעובד הפרמיה, יש בהם כדי לבסס את מסקנת בית הדין קמא, לפיה יש לראות ברכיב הפרמיה חלק משכר הבסיס לצורך תשלום פיצויי פיטורים והפקדות לקרן הפנסיה."
לסיכום: לא משנה איך יכנה המעסיק את התוספת, ככל שהתוספת ניתנת עבור עבודה רגילה ללא יעד או אמות מידה שיש לעמוד בהן כדי לקבלה בנוסף לשכר הרגיל, הרי שמדובר בחלק מהשכר הרגיל החייב בהפרשות לפנסיה.
הקשר בין רכיבי שכר פיקטיביים ובין קיצבה בשל נזק גוף מתאונה או מחלה
כאמור, כאשר העובד עבר ארוע בעקבותיו הוא נמצא באי כושר לעבוד, הוא מגיש תביעה גם לקרן הפנסיה, בנוסף לשאר הביטוחים שיש לו כולל ביטוח לאומי, רופא הקרן קובע מה גובה אי הכושר (או הנכות) ולאיזה תקופה והאם אתה זכאי לתשלום קיצבת נכות גם מקרן הפנסיה.
הקיצבה שיקבל המבוטח נגזרת מהשכר המבוטח (החישוב כמו בביטוח לאומי, לפי 75% מהשכר המבוטח) וככל שהשכר המבוטח גבוה יותר, כך הקצבה שיקבל המבוטח תהיה גבוהה יותר.
נוסף על כך- הקרן תשלם עבור העובד לתגמולים בכל תקופת אי הכושר והוא יהיה מבוטח בכל תקופת אי הכושר.
כאן עולות 2 שאלות:
- האם קיצבת נכות מפנסיה היא בנוסף או במקום תשלומי הביטוח הלאומי או ביטוחים אחרים?|
התשובה: היא שקרן הפנסיה תנכה קיצבה שהתקבלה ממקור אחר לכן רכיב שאינו קצבה, לא ינוכה (למשל דמי פגיעה לא נחשבים לקיצבה שיש לנכות או נכויות אחרות אז המבוטח יקבל גם וגם) אך מומלץ לקרוא תמיד את תקנון קרן הפנסיה ותמיד לבקש לדעת איך חושב הפיצוי ולא להתבייש להתווכח ולעמוד על זכותכם כי גם קרנות הפנסיה טועות לפעמים ומנכות כספים שאין לנכות או שטועות בחישוב כי בכל זאת, מאחורי התחשיבים יושבים בני אדם. - האם זה פוגע בפנסיה?
התשובה: ממש לא, להיפך, הקרן אינה מקזזת את הקיצבה מכספי הפנסיה הצבורים ואף ממשיכה לשלם את התגמולים עבור העובד והוא ממשיך להיות מבוטח.
עורכת דין מזל רבה מוסמכת כמגשרת וחשבת שכר בכירה, בעלת משרד עו"ד מזל רבה, משרד בוטיק העוסק בנזקי גוף וזכויות מעבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.