עובד מטבח צעיר במסעדה מוכרת בירושלים ניסה לטפס על משטח נירוסטה כדי להגיע לתבלינים שנדרשו לו באמצע סרוויס לחוץ. הוא איבד את שיווי המשקל, נפל ונפצע באגודל ידו הדומיננטית. האם הטבח אחראי לפציעתו, או שמא המסעדה שהעסיקה אותו אשמה בכך שלא סיפקה לו סביבת עבודה בטיחותית?
יש לכם שאלה בנושא תאונות עבודה? לחץ/י כאן
שאלה זו עמדה במוקד התביעה שהגיש הטבח הצעיר בבית משפט השלום בראשון לציון כנגד המסעדה וחברת הביטוח שלה. השופטת ציינה כי עדותו הייתה מהימנה לכל אורך הדרך והיא נותנת בה אמון מלא, אף שהייתה מחלוקת בין הצדדים מאיזה משטח עבודה נפל. מכיוון שהתבלינים אכן היו מונחים במדף גבוה, ולא התבצעה הדרכת בטיחות במקום, קבעה השופטת כי המסעדה התרשלה ולכן אחראית לנפילה.
באשר לטענתה של המסעדה כי יש להטיל אשם תורם בשיעור משמעותי על עובד המטבח, היות שפעל באופן המסכן את בטיחותו ולא נזהר מספיק, התייחסה השופטת ללחץ הזמנים שהיה מצוי בו ולגילו הצעיר, וקבעה את שיעור האשם התורם על 15% בלבד. בסופו של דבר נקבע כי המסעדה תפצה את הטבח בסכום של כ-300 אלף שקלים וכן תשלם את הוצאות התביעה שלו בסך של כ-71 אלף שקלים.
מדוע קופסת התבלינים מוקמה במדף גבוה, והאם הטבח היה חייב לטפס על משטח העבודה כדי להגיע אליה?
תאונת העבודה אירעה בשנת 2016, כשהתובע היה בן 23, במהלך עבודתו במסעדת סושי בר ידועה בירושלים. הוא נחתך באגודלו אחרי שמעד בניסיון להגיע אל קופסת התבלינים אשר מוקמה במדף גבוה. מאחר שהוא עצמו נמוך קומה, לא הייתה לו דרך להגיע אל התבלינים ללא טיפוס על משטח הנירוסטה הממוקם מתחת למדפים.
בעקבות הפציעה נותרה לו נכות רפואית בשיעור של 14.5% עקב פגיעה באגודל ופגיעה עצבית בידו הדומיננטית, והוא נאלץ להפסיק לעבוד כטבח.
האם הנפילה אירעה ממשטח נירוסטה או ממשטח שיש מרוחק יותר, והאם נמצאה סתירה מהותית בגרסתו של עובד המטבח?
המחלוקת הראשונה שבה נדרשה השופטת להכריע הייתה מאיזה משטח עבודה נפל, מאחר שטען בכתב התביעה כי נפל ממשטח שיש, ואילו המשטח שהיה ממוקם מתחת למדף התבלינים עשוי מנירוסטה.
במהלך המשפט הבהיר כי התכוון למשטח הנירוסטה, אך המסעדה טענה שמדובר בסתירה מהותית בגרסתו. ואולם, השופטת השתכנעה כי מדובר במינוח שגוי שבו השתמש למשטח הנירוסטה, ותו לא. עדותו נמצאה עקבית ומהימנה, וגם הצילומים של אזור המטבח לא הותירו ספק כי הנפילה אירעה מהמשטח שמעליו מוקמו המדפים עם התבלינים.
לפני נפילתו של הטבח, העובדים מעולם לא הוזהרו שלא לטפס על משטחי העבודה
בכל הנוגע לאחריות המסעדה, קבעה השופטת כי התאונה הייתה צפויה והמסעדה אשמה בכך שלא מנעה זאת מראש. זאת מכיוון שהתבלינים הונחו במקום גבוה, ולעובדים נמוכי הקומה לא הייתה גישה אליהם.
אמנם בשטח המסעדה היה סולם, אך מאחר שהיה ממוקם בקומה אחרת, קבעה השופטת כי המסעדה לא שמרה באופן מספק על בטיחותם של עובדי המקום. יתרה מכך, העובדים מעולם לא הודרכו שלא לטפס על המשטחים ולא ידעו כלל על קיומו של הסולם לפני שהתאונה אירעה.
מהי מידת אשמתו של הטבח, אשר החליט בעצמו לטפס על המשטח ובכך סיכן את עצמו?
השופטת הבהירה כי כאשר מדובר בתאונה שהתרחשה במקום העבודה, בית המשפט נוטה להטיל את מרב האחריות על המעסיק ולהקל עם העובד. זאת מכיוון שהמעסיק מחויב לדאוג לכך שסביבת העבודה תהיה בטוחה וכן עליו לתדרך את העובדים בנוגע לכללי הבטיחות.
במקרה זה החליטה השופטת לדחות את טענת המסעדה כי הטבח הסתכן באופן לא סביר בעליל, ולכן הוא האחראי העיקרי לכך שנפל ונפצע. במקרה זה לא מדובר בפציעה מסכין או מאש, שהם חלק אינטגרלי מהעבודה במטבח, הזכירה השופטת, אלא במיקום לא נכון של תבלינים, אשר לא נמצאו בהישג ידו של הטבח אף שהם חלק הכרחי בעבודתו.
השופטת הביאה בחשבון גם את הלחץ שבו עבד הטבח באמצע סרוויס במסעדה הומה ומצליחה, את גילו הצעיר ואת רצונו להוכיח את עצמו ולהתקדם במטבח. לבסוף קבעה אשם תורם בשיעור של 15%.
בחישוב הנזק, התחשבה השופטת בכך שהפציעה למעשה גדעה את רצונו של התובע להמשיך ולהתקדם כטבח, ואת הפסדי השכר שנגרמו לו. היא קבעה לו פיצויים גם עבור עזרה מהזולת, הפסדי פנסיה, וכאב וסבל. בסופו של דבר חויבה המסעדה בפיצויים בסכום של כ-300 אלף שקלים, וכן בתשלום הוצאות המשפט בסך של כ-71 אלף שקלים.
ת"א 8602-07-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.