לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו בשתי תביעות שהגישו זה נגד זה אישה וגבר, הורים לילד משותף בן חמש, אשר נולד כתוצאה ממערכת יחסים קצרצרה שנמשכה פחות מחודש.
האב טען בתביעתו כי במהלך הקשר הקצר שיקרה לו האם שהיא נוטלת גלולות, וכך בעקבות תרמית וחוסר תום לב הפך לאב בעל כורחו. הוא העמיד את סכום תביעתו על 250 אלף שקלים. האם טענה שהוא אינו מקיים את הסדרי הראייה עם בנו ודרשה לקנוס אותו בסכום של 1,500 שקלים עבור כל יום שבו אינו מקיים את זמני השהות.
יש לכם שאלה בנושא אבהות וגניבת זרע? לחץ/י כאן
השופטת הסבירה כי אף אם הגבר האמין כי האישה נוטלת גלולות, היה עליו לדעת כי לא מדובר בהגנה אבסולוטית, ובהתנהלותו הוא אחראי לכך שהפך לאב לא פחות מהאישה, אם כי ללא ספק הילד נולד בניגוד לרצונו. על כן תביעתו נדחתה. עם זאת, בנסיבות המקרה שבהן נכפה על הגבר להפוך לאב מבלי שרצה זאת, החליטה השופטת כי ייגרם רק נזק אם בית המשפט ינסה לכפות עליו לקיים עם הילד הסדרי ראייה. על כן בסופו של דבר שתי התביעות נדחו.
בית המשפט: גבר צריך להיות מודע לכך שלקיום יחסי מין יכולות להיות השלכות, גם אם נעשה שימוש באמצעי מניעה, ורצונו או חוסר רצונו בילדים אינו רלוונטי
תחילה נדונה תביעתו של האב, אשר טען כי האישה שיקרה לו כי היא נוטלת גלולות למניעת הריון, והטעתה אותו בנוגע לגילה. מהרגע שגילה על הריונה הפציר בה לסיים עם ההריון אך היא סירבה והדירה אותו. לטענתו, הוא נפל קורבן למרמה ותרמית, ומאז המקרה מצבו הנפשי והכלכלי התדרדר, הוא נזקק לטיפול פסיכולוגי ומשלם מזונות לילד שלא רצה להביא לעולם בסכום של כ-3,000 שקלים מדי חודש.
האישה טענה מנגד כי נטלה גלולות לאורך כל התקופה שבה היו בקשר, ואף צירפה את מרשמי הגלולות לצורך הוכחת טענתה. לדבריה, מהרגע שגילתה על ההריון האב בחר להיעלם מחייה ומעולם לא דיבר איתה על הפלה. מאחר שלא הסכים לשלם מזונות כלל, נאלצה לתבוע אותו בבית המשפט לאחר שהילד נולד.
בתחילת דבריה הבהירה השופטת כי בראש ובראשונה מתייחס בית המשפט לטובתו של הילד, ומסיבה זו אב אינו יכול לתבוע על "נזק" שנגרם לו בעקבות חיובו במזונות, כי משמעות הדבר היא להטיל אשמה על הילד.
מעבר לכך, אף שהשופטת השתכנעה כי האישה אכן שיקרה לגבר הנוגע לגילה, היא קבעה כי דווקא נטלה גלולות. אמנם מסקנתה הייתה כי אכן נגרם לתובע סבל מעצם הפיכתו לאב בניגוד לרצונו, אולם אין כל הצדקה לפסוק לזכותו פיצויים מסיבה זו.
מאז שהילד נולד, האב מסרב לפגוש אותו ולהכיר בו
כאשר הילד היה בן שנתיים, הגיעו ההורים להסכמה אשר אושרה בבית המשפט ולכן קיבלה תוקף משפטי מחייב. לפי אותה הסכמה, יפגוש האב את בנו פעם בשבוע לזמן קצר. ואולם, הגבר סירב לפגוש את הילד והחלטה זו מעולם לא קוימה. על רקע סירובו המתמשך ביקשה האישה מבית המשפט להטיל עליו סנקציות כספיות עבור כל יום שבו הוא לא נפגש עם הילד.
בתגובה לבקשתה טען האב כי בשל נסיבות הולדתו והעובדה שהפך לאב בניגוד לרצונו, הוא לא מסוגל כרגע לראות את בנו. במצב זה, הדגיש האב, חיובו בזמני שהות מלאכותיים בוודאי לא ישרת את טובתו של הילד.
קשר סדיר של ילד עם שני הוריו נמצא חיוני להתפתחותו התקינה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לחייב הורה לקיים הסדרי ראייה עם ילדו ואף להטיל עליו קנס כספי במטרה לאכוף את ההוראה. עם זאת, השופטת הבהירה כי צריך לשקול כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו, כאשר יש לבחון מהי טובת הילד.
במקרה זה, הילד נולד בנסיבות לא שגרתיות, כאשר אבהותו של הגבר נכפתה עליו בעל כורחו. זאת הסיבה שכעת הוא אינו מעוניין לקיים איתו כל קשר. השופטת הניחה כי הטלת קנס כספי לצורך חיובו של האב לפגוש את הילד עלולה לגרום רק נזק, הן לאב והן לבנו. על כן נדחתה תביעתה של האם והאב לא יחויב לפגוש את בנו.
פסק הדין הסתיים בתקוותה של השופטת כי בבוא היום, יצליח האב לשקם את היחסים עם בנו ואף עם אם בנו. לפנים משורת הדין, אף אחד מהצדדים לא חויב בהוצאות המשפט של הצד השני.
תמ"ש 13085-10-19
תמ"ש 58523-05-19
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.