קצבת שארים הינה תשלום חודשי המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לאשת הנפטר, ומטרתה לתת רשת בטחון כלכלית בעקבות פטירת בן הזוג.
במקרים שבהם בן/בת הזוג היה בעל חסכון פנסיוני והפקיד כספים לקרן הפנסיה, בן הזוג שנותר בחיים יהא זכאי בנוסף גם לקצבת פנסיה חודשית מאת קרן הפנסיה.
לפניה ישירה אל עורכת דין ונוטריון טליה רג'ואן, לחץ/י כאן
ומה עם בני הזוג היו ידועים בציבור ולא נישאו זה לזו?
ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים משק בית משותף, חיי משפחה וחיים זוגיים ואינטימיים, מתוך רצון לקשירת גורלם זו בזו. כל זאת מבלי שנישאו זה לזו ו/או נרשמו כנשואים במוסדות המדינה.
לפי החוק, גם ידועים בציבור זכאים לתשלומי קצבת שארים וקצבת הפנסיה. בבואו של מבוטח לדרוש את תשלום קצבת השארים מאת המוסד לביטוח לאומי ו/או את תשלום קצבת הפנסיה מאת קרן הפנסיה, יהא עליו להוכיח כי בני הזוג קיימו חיי שיתוף והתגוררו יחדיו.
אינדיקציות לקיום חיים משותפים הן כל מה שיכול להעיד על קיומם של יחסים זוגיים המושתתים על אהבה, מסירות, נאמנות, דאגה הדדית, והבטחת שלומו ובריאותו של האחר.
האם תמיד יידרש המבוטח להוכיח מגורים משותפים?
ככלל, מגורים משותפים הינם תנאי להוכחת מעמדו של הידוע בציבור. יחד עם זאת, בשורה של מקרים קבע בית הדין לעבודה כי ניתן להגמיש את התנאי של מגורים משותפים כאשר מקום המגורים הנפרד הינו אילוץ הנובע מכורח הנסיבות.
כך למשל נקבע לא אחת, כי בעת שהסיבה לפירוד הינה מצבו הרפואי או הנפשי של אחד מבני הזוג, יהא בן הזוג שנותר בחיים זכאי לקצבה. לדוגמה מקרה בו בן הזוג אושפז במוסד רפואי, ועל כן נכפה על הזוג פירוד פיזי ונמנעה מהם האפשרות לקיים משק בית משותף.
במקרה אחר, בו הוכח כי בן הזוג סבל מסכיזופרניה, נקבע כי הפירוד היה פירוד כפוי אשר נבע מנסיבות חיצוניות, אשר לבת הזוג לא הייתה כל שליטה עליהן, ולפיכך יש לראות בצדדים כמי שעומדים בתנאים הקבועים בחוק.
גם במצב שבו הפירוד הפיזי בין בני הזוג נגרם בשל קשיי פרנסה, ומעבר של אחד מבני הזוג לאיזור אחר בארץ לצרכי עבודה, סבר בית הדין לעבודה כי ניתן להכיר בבני הזוג כמי שקיימו את התנאים הקבועים בחוק לצורך תשלום קצבת השארים.
עוד מקרה מעניין שבו החריגו בתי הדין לעבודה את דרישת המגורים המשותפים, הוא כאשר בת הזוג עזבה את בית המגורים המשותף בשל אלימותו של בן זוגה. במקרה ייחודי זה ראה ביה"ד לעבודה לקבוע הלכה מיוחדת שלפיה, בת הזוג המוכה לא תידרש להוכיח את התנאי של משק בית משותף, וזאת על מנת שלא תיפגענה זכויותיה הסוציאליות אך ורק בשל אלימות בן זוגה.
חשוב לציין כי בעקבות פסיקה של בית הדין לעבודה, גם בני זוג מאותו מין - החיים כידועים בציבור - יהיו זכאים לקבלת קצבת השארים. זאת מטעמי מדיניות לפיהם יש להקנות לבני זוג מאותו מין זכויות סוציאליות שוות, תוך אימוץ השינויים במבנה התא המשפחתי המסורתי.
במקרה של שלילת זכויות כדאי לשקול פניה לערכאות
במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי ו/או קרן הפנסיה סירבו לשלם את הקצבה החודשית לבן הזוג שנותר בחיים, ניתן להגיש תביעה מתאימה לביה"ד לעבודה, זאת באמצעות פניה לעו"ד המתמחה בתחום אשר ינהל את המאבק למימוש הזכויות המגיעות לכם.
עורכת דין טליה רג'ואן מוסמכת כנוטריון ועוסקת בדיני עבודה, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, ומשפט מסחרי אזרחי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.