לפני כארבע שנים נפצעה אישה בשנות ה-40 לחייה בתאונת דרכים, כאשר רכב התנגש ברכבה מאחור. יומיים לאחר מכן החלה לסבול מכאבים בגב ובצוואר, ובמשך תקופה ארוכה המשיכה להתלונן על מיחושים רבים הכוללים כאבי ראש חזקים, כאבים בצוואר, הפרעות שינה, בעיות בראייה, חרדות ועוד.
שלוש שנים חלפו מאז התאונה ועד שאובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה - תסמונת כרונית הגורמת לכאבים קשים בשרירים ועייפות רבה, אשר פוגעת בתפקוד היומיומי, לעתים באופן חמור.
בעקבות אבחנתה הגישה האישה תביעה לפיצויים כנגד הנהג שפגע בה וחברת הביטוח שלו, בטענה שהתאונה גרמה להתפרצות התסמונת. הנתבעים טענו כי לא הצליחה להוכיח את טענתה, אולם בחינת חוות הדעת הרפואיות בעניינה הובילו את בית משפט השלום בנצרת למסקנה כי יש לקבל את התביעה. לאור זאת תזכה האישה בפיצויים בסכום של 503 אלף שקלים. הנהג וחברת הביטוח אף יישאו בהוצאות המשפט בסכום של כ-65 אלף שקלים.
יש לכם שאלה בנושא פיצויים לנפגעי תאונות דרכים? לחץ/י כאן
האם יש קשר בין הפגיעה בתאונה לבין התפרצות תסמונת הפיברומיאלגיה?
במסגרת ההליך המשפטי, מינתה השופטת רופאים מהתחום האורתופדי, הנוירולוגי, הפסיכיאטרי והראומטולוגי. זאת לצורך קביעת נכותה של הנפגעת והערכת השפעתה של תאונת הדרכים על מצבה היום.
הפרופסור מהתחום הראומטולוגי קבע בחוות דעתו כי היא סובלת מנכות בשיעור 20% ממחלת הפיברומיאלגיה, כאשר להערכתו, תאונת הדרכים השפיעה ב-40% על מצבה. הוא התייחס לנתונים רפואיים קודמים של האישה שהופיעו עוד בטרם התאונה, ובגינם קבע כי יש לייחס רק חלק מהופעת התסמונת לתאונת הדרכים.
התאונה אחראית באופן חלקי להתפרצות התסמונת - האם זו סיבה לקבוע שלא קיים קשר סיבתי מספק?
על בסיס קביעתו של הראומטולוג, ביקש הנהג לדחות את התביעה. לטענתו, במשפט האזרחי יש לקבוע קשר סיבתי בשיעור של לפחות 51%, ואילו במקרה זה קבע המומחה הרפואי קשר של 40% בלבד.
ואולם, השופטת דחתה טענה זו. היא הבהירה כי אין עמימות בין הקשר שבין התאונה למחלת הפיברומיאלגיה, אלא רק בקשר לשיעור האחריות של התאונה לנכותה של האישה כיום. היא אימצה את חוות הדעת הרפואית, אשר לפיה 8% מנכותה הכללית של הנפגעת נגרמו כתוצאה מהתאונה. בגין שיעור נכות זה, קבעה השופטת, הנהג וחברת הביטוח שביטחה את רכבו נדרשים לשלם לה פיצויים.
כיצד המחלה השפיעה על חייה של הנפגעת?
המומחים הרפואיים קבעו את נכותה הרפואית של האישה בשיעור של כ-30%, והשופטת פנתה לקבוע מהו שיעור נכותה התפקודית. כלומר, כיצד השפיעה הנכות על חייה, עד כמה נפגעה יכולתה לעבוד, ומהו שיעור הפגיעה באיכות חייה.
לפי טענתה של הנפגעת, המחלה פגעה באופן קשה בתפקודה ויש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 50%. לדבריה, היא סובלת מכאבים באופן יומיומי, ומלבד זאת חווה עייפות קיצונית, חרדות ודיכאון, ונאלצת לקבל סיוע תמידי מבני משפחתה.
הנתבעים חלקו על טענתה, וגרסו כי לא השתנה דבר מהותי בחייה בעקבות התאונה. ואולם, הספרות הרפואית מצביעה על פגיעה של ממש בתפקוד בקרב מי שלוקה בפיברומיאלגיה, בבית ובעבודה. לתביעה אף צורפו מסמכים רפואיים רבים אשר העידו על כך שעברה טיפולים והתלוננה על מיחושים שונים בתדירות גבוהה.
עם זאת, השופטת התרשמה כי היא מפריזה בטענותיה, ולא מדובר בפגיעה חמורה כל כך. על כן הועמד שיעור נכותה התפקודית על 30%, בדומה לשיעור נכותה הרפואית.
הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות: כך נקבע סכום הפיצויים
החישוב המשמעותי ביותר לקביעת הפיצויים התבסס על קביעתה של השופטת בעניין הפסדי השכר שנגרמו לנפגעת - בעבר ובעתיד. גם בנושא זה הייתה מחלוקת בין הצדדים, כאשר התובעת טוענת כי נאלצה להוריד בהיקף המשמרות לאור מחלתה, ואילו הנתבעים טוענים כי משכורתה לא השתנתה באופן משמעותי.
בסופו של דבר קבעה השופטת כי עליהם לשלם לה סכום של 67 אלף שקלים עבור הפסדי שכר בעבר, וסכום של 384 אלף שקלים עבור הפסדי השכר העתידיים. בגין הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים נוספים, נדרשו הנתבעים לשלם פיצויים בסך של 46 אלף שקלים.
מעבר לכך ובהתאם לשיעור הנכות שנקבע לה, תקבל האישה פיצויים עבור כאב וסבל בסכום של כ-50 אלף שקלים, וכן 20 אלף שקלים עבור עזרה מהזולת. באשר להוצאות הרפואיות בעבר ובעתיד, נקבע כי גובה הפיצוי יעמוד על סכום של 20 אלף שקלים.
בשורה התחתונה, סכום הפיצויים הכולל הגיע ל-503 אלף שקלים, והנתבעים חויבו גם לשלם את הוצאות המשפט שהסתכמו בכ-65 אלף שקלים.
ת"א 29426-05-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתאונות דרכים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.