בשנות ה-40 וה-50, בימי העלייה הגדולה של ראשית המדינה, טופלו מאות אלפי ילדים שעלו ארצה ממדינות דרום אפריקה כנגד מחלת הגזזת. מדובר במחלת עור מדבקת אשר טופלה באותן שנים באמצעות הקרנות, משחות שונות ומריטת שיער הראש באמצעות שעווה.
למרבה הצער, עם השנים התגלו אצל חלק מאותם ילדים גידולים סרטניים ושפירים שהתפתחו כתוצאה מטיפולי ההקרנות. אותם נפגעים זכאים לקבל פיצויים מהמדינה, בהתאם לחוק המיוחד שנחקק בנושא זה - החוק לפיצוי נפגעי גזזת.
יש לכם שאלה בנושא זכויות ופיצויים לנפגעי גזזת? לחץ/י כאן
המנוח הלך לעולמו בעקבות גידול סרטני בבלוטת התריס שהתגלה בשלב מאוחר
תביעות כנגד המדינה עדיין מוגשות על ידי נפגעי ההקרנות או בני משפחתם. לאחרונה נדונה בבית משפט השלום תביעתה של אלמנת אחד מאותם ילדים שטופל בהקרנות כנגד גזזת בשנת 1948, כשעלה ארצה בגיל שנתיים. הוא נפטר בשנת 2011 לאחר שחלה בסרטן נדיר בבלוטת התריס, שהתגלה בשלב מתקדם.
במסגרת התביעה טענה האלמנה כי המדינה הפרה את חובת היידוע בדבר הקשר שבין טיפולי ההקרנות לגידולים סרטניים, וגרמה לכך שהגידול התגלה באיחור. המדינה טענה מנגד כי כלל לא הוכח שהמנוח אכן עבר טיפולי הקרנות, ומכל מקום, לא הוכח קשר בין הטיפולים שקיבל בילדותו לנזק שנגרם לו.
המדינה לא יידעה את המנוח על הסיכון המוגבר לחלות בסרטן בעקבות טיפולי ההקרנות
בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמה כי אכן, המדינה הפרה את חובת היידוע אשר חלה עליה כלפי המנוח. עם זאת מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע שגם אילו הסרטן היה מתגלה בשלב מוקדם יותר, הדבר לא היה מגדיל את סיכוייו להחלמה, משום שמדובר בסוג סרטן אלים מאוד.
השופט קיבל את קביעתו של המומחה הרפואי והחליט כי על המדינה לפצות את האלמנה בסכום של 65 אלף שקלים, וזאת בגין פגיעה באוטונומיה. לסכום זה יתווסף סכום נוסף עבור הוצאות המשפט שתשלם המדינה, בסך של 20 אלף שקלים.
האם גילוי מוקדם יותר של המחלה היה יכול לשנות את סיכויי ההחלמה?
הגידול הסרטני שהתגלה בגופו של המנוח אובחן לאחר שכבר התפשט לאזורים רבים אחרים, טיפולי הכימותרפיה הופסקו לאחר זמן קצר לאור חוסר יעילותם וכן הוחלט שלא לבצע התערבות כירורגית מאחר שהסרטן כבר היה מפושט בכל הגוף.
הן האלמנה והן המדינה הציגו בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות, ואילו בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו שהגיש אף הוא חוות דעת. בשלב זה כבר לא הייתה מחלוקת כי המדינה הפרה את חובת היידוע בדבר הסיכונים המוגברים ללקות בסרטן בעקבות טיפולי ההקרנה. כשהחל המנוח להתלונן על כאבים בגרון, אשר בסופו של דבר הובילו לגילוי המחלה, הוא כבר היה צריך להיות מודע לסיכון זה.
המומחה הרפואי מטעם התביעה סבר כי אילו המדינה הייתה יוזמת בדיקות יזומות לגילוי הסרטן, ייתכן שניתן היה לגלות את המחלה בשלב מוקדם יותר ואולי אף לטפל במנוח באופן יעיל יותר. הרופא מטעם המדינה דחה טענה זו והסביר כי מדובר בסוג סרטן שאינו ניתן לאבחון מוקדם, ולכן הגילוי בשלב מתקדם בלבד היה בלתי נמנע.
האם הפרת חובת היידוע של המדינה כלפי המנוח הובילה לשלב המתקדם שבו אובחן הסרטן?
על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, גם גילוי מוקדם של הסרטן לא היה יכול להגדיל את סיכויי ההחלמה של המנוח, מאחר שמדובר בסוג סרטן אלים שמתקדם במהירות, כזה שסיכויי ההחלמה ממנו כמעט לא קיימים.
דברים אלו הביאו את השופט למסקנה כי התביעה לא הוכיחה שקיים קשר בין העובדה שהמדינה לא יידעה את המנוח לגבי היותו בקבוצת סיכון בשל טיפולי ההקרנות לבין גילוי המחלה בשלב כה מתקדם, ומכל מקום הדבר לא פגע בסיכויי ההחלמה שלו, וזאת לאור אופיו האלים של הסרטן והעובדה שמדובר בסוג סרטן נדיר.
מהו הפיצוי ההולם בגין פגיעה באוטונומיה?
בנוגע לקביעת גובה הפיצוי, תחילה הבהיר השופט כי לאור מסקנתו שהפרת חובת היידוע מטעם המדינה לא פגעה בתוחלת חייו של המנוח, ניתן לקבוע למעשה כי מחדלה של המדינה הוא לא מה שהוביל להחמרה במצבו הבריאותי.
עם זאת, אין מחלוקת כי אלמנתו זכאית לקבל פיצויים עבור הפגיעה באוטונומיה שנגרמה למנוח בעקבות מעשיה של המדינה, בדומה לפיצויים הניתנים לנפגעי רשלנות רפואית. סקירה של פסיקות קודמות במקרים דומים הובילה למסקנה כי יש לקבוע פיצוי בסכום מתון עקב הפגיעה באוטונומיה.
על כן בסופו של דבר העמיד השופט את גובה הפיצויים על סכום של 65 אלף שקלים, כאשר לסכום זה התווסף תשלום עבור הוצאות המשפט ושכר טרחה, בסך נוסף של 20 אלף שקלים.
ת"א 56069-12-16
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.