שנת 2021 נפתחה בבשורה חדשה, לפני כחודש וחצי נכנס לתוקפו תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מספר 19), אשר לפיו אדם אשר מואשם ברצח או בניסיון לרצח של בת זוגו יאבד באופן אוטומטי את האפוטרופסות הטבעית על ילדיו. יוזמת התיקון לחוק עלתה מטעם חבר הכנסת עודד פורר שמכהן בתפקיד יו"ר הוועדה לקידום האישה, בשיתוף עם חבר הכנסת גדעון סער יחד עם חברות כנסת נוספות שהובילו את התיקון ביניהן: תמר זנדברג, מירב מיכאלי, קרן ברק ועוד.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן
הורות לקטינים מוגדרת מכוח החוק כאפוטרופסות טבעית
אפוטרופסות נחשבת לעניין רגיש מאין כמותו. הורות לילדים קטינים (עד גיל 18) מוגדרת מכוח החוק כאפוטרופסות טבעית הניתנת להורים על ילדיהם באופן אוטומטי. האפוטרופסות הטבעית מושתתת על ההנחה שהוריו של קטין דואגים לפעול לטובתו העליונה בכל החלטה שמתקבלת על ידם.
למעשה, הורות טומנת בחובה זכויות בסיסיות של חירות ובחירה אוטונומית בגידול ילדים, זכויות אשר חופשיות מהתערבות המדינה, ונתונות לשיקול דעתם האישי של ההורים, מתוקף הבחירה החופשית שניתנת להם במסגרת גידול ילדיהם.
מה דין האפוטרופסות הטבעית כאשר ההורים נוקטים באלימות פיזית?
אולם, עולות שאלות מהותיות אודות הגבול לחירות החופשית מכוח האפוטרופסות הטבעית. מה קורה במקרים שבהם ההורים אינם ממלאים את תפקידם כראוי ומטילים אימה על בני הבית? הורים שהופכים את הבית, המקום שאמור להיות הכי מוגן ובטוח עלי אדמות, לשדה קטל, מה דינה של האפוטרופסות הטבעית במקרים שבהם ההורים נוקטים באלימות פיזית, אלימות מילולית, אונס ועד למקרים חמורים וטרגיים כמו רצח? האם מבחינה משפטית האפוטרופסות נותרת בעינה בידי אותם הורים על אף הנסיבות?
למרבה הצער, אנו עדים חדשות לבקרים למקרי רצח רבים של נשים על ידי בן זוגן. כולנו נדהמו מהמקרים המזעזעים של שירה איסקוב שנדקרה באכזריות לא פחות מ-20 דקירות בכל חלקי גופה, על ידי בעלה אביעד משה לעיני בנם הפעוט, מיכל סלה ז"ל שנרצחה באכזריות על ידי בעלה אלירן מלול לעיני בתם התינוקת, מאנדפרו אלאזה שרצח באכזריות את אשתו מאסטוואל לעיני ילדיהם בגלל שסירבה להכין לו קפה, דיאנה רז שנרצחה על ידי בעלה אמיר רז לעיני ילדיה ולצערנו הרשימה ארוכה.
למרבה האירוניה, בידי חלק מהאבות שהוגש כנגדם כתב אישום בניסיון לרצח או ברצח בפועל נותרה האפוטרופסות הטבעית על ילדיהם, וזאת לאחר המעשה האכזרי והנתעב שביצעו. למשל: אביעד משה שניסה לרצוח את רעייתו שירה איסקוב נדרש להסכים לחיסונים של בנו בטיפת חלב, בעודו נתון במעצר לאחר הניסיון האכזרי לרצח של אם בנו, אשתו שירה.
החוק הותיר בידי אבות אלימים את האפוטרופסות על ילדיהם
גם רביע כנאענה אשר חשוד ברצח רעייתו המשיך לכהן כאפוטרופוס טבעי של חמשת ילדיו במהלך המשפט ותקופת המאסר לאחר הרצח. אם כן, החוק מותיר בידי אותם אבות את האפוטרופסות על ילדיהם שבמסגרתה הם רשאים לקבוע את המסגרות החינוכיות שלהם, טיפולים רפואיים שיקבלו, להעניק להם אישור יציאה מהארץ או לחילופין לבצע צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
סוגיית חוק האפוטרופסות וההצעה לתיקון החוק עלתה בעקבות האבסורד שעלה מסירובו של הנאשם בניסיון לרצח, אביעד משה, לאפשר מתן חיסונים לבנו המשותף עם רעייתו שאותה ניסה לרצוח. אסנת, אימה של שירה איסקוב, ביקשה בנימת עצב וכאב גדול: "תעזרו לי להגן על הבן של שירה מאביו, לא הצלחתי להבין איך החוק הישראלי מאפשר למי שתקף באכזריות את אם בנו להמשיך לשלוט בחיי הילד ואימו מתוך הכלא".
הצעה לתיקון חוק האפוטרופסות
בדיון שנערך בכנסת אודות ההצעה לתיקון החוק הסביר אחד מיוזמי התיקון לחוק, גדעון סער: "רוצח אינו יכול להיות אבא, ולהפך אבא לא יכול להיות רוצח... תחשבו כל העדויות המזעזעות של ילד שראה את אימו נרצחת לנגד עיניו על ידי אביו, נתון עדיין לאפוטרופסות של אותו אב לאחר מעשה כזה. זה נוגד את תחושת הצדק הטבעי בצורה קשה ביותר. התיקון לחוק פירושו שאנחנו נותנים יד לשיקום המשפחות מהטראומה המזעזעת, מטרגדיה בתוך התא המשפחתי ואנחנו מאזינים לזעקת הקורבנות ומשפחותיהם".
בנוסף חברת הכנסת מירב מיכאלי מהעבודה הוסיפה ואמרה בדיון לתיקון החוק בכנסת: "שלילת אפוטרופסות מהורה זה דבר מאוד מאוד דרמטי ומרחיק לכת, והלוואי שלעולם לא היינו נאלצות להשתמש בזה. לפעמים אין לנו דרך אחרת להגן על הילדים שנשארו. אבל חשוב לי להזהיר את כולנו, אסור לנו לחיות באשליה שאם שללנו אפוטרופסות מהורה פוגע ומסוכן אז פתרנו את הבעיה, הפגיעה תמשיך ללוות את הקורבנות שזקוקים לשיקום וטיפול".
באילו מקרים תישלל אפוטרופסות של הורה על ילדיו?
כאמור, התיקון לחוק קובע כי הורה שמתנהל כנגדו כתב אישום, או שהורשע ברצח או ניסיון לרצח של ההורה השני של ילדיו המשותפים, או בביצוע מעשה סדום ואינוס באחד מילדיו, האפוטרופסות שלו על ילדיו תישלל באופן מיידי. כאשר בשלבי כתב האישום שלילת האפוטרופסות תוגדר כ"זמנית", ובמידה ויורשע תהפוך השלילה לקבועה.
אין ספק שמדובר בזיק של תקווה לזכויות נשים וקטינים שהפכו לקורבנות במשפחה. מוסד האפוטרופסות הטבעית טומן בחובו מורכבות ורגישות רבה, יחד עם זאת טובת הקורבנות עומדת לנגד עינינו יום ביומו. נדמה שהשינוי המיוחל קרב ובא והזרקור מופנה, היום יותר מתמיד, אל עבר זכויות הקורבן יותר מאשר אל עבר זכויות התוקף.
הכתבה נכתבה בסיוע גב' שני כנפו מגולת הכותרת.
עורכת דין ומגשרת ענת לוי ממשרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש בעלת ניסיון רב בתחום ההורות והאפוטרופסות, מוסמכת מטעם האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך, עוסקת בעריכת הסכמים בתחום המשפחה, בצוואות ובירושות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין Law Guide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.