אדם שנפגע בתאונה בעבודה או לקה במחלת מקצוע, זכאי לקצבאות וכספים מהביטוח הלאומי, בהתאם לרמת הפגיעה. מחלת מקצוע היא מחלה אשר נגרמת בעקבות תנאי העבודה או חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה. המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה בגין הטיפולים הרפואיים וימי ההיעדרות, וכאשר הפגיעה בעבודה גורמת לנכות, ניתן אף לקבל קצבת נכות.
כדי לקבל את הזכויות השונות, הנפגעים מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי, ורק לאחר שתביעתם מתקבלת יועברו אליהם הקצבאות והגמלאות השונות. במקרה שהתביעה נדחית על ידי הביטוח הלאומי, ניתן לערער על ההחלטה על ידי הגשת תביעה אל בית הדין לעבודה.
יש לכם שאלה בנושא פגיעה בעבודה ומחלת מקצוע? לחץ/י כאן
האם שנים של חשיפה לחומרים רעילים הובילו להתפתחות מחלת הסרטן?
לאחרונה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעתו של כבאי אשר פרש לגמלאות משירותי הכבאות בשנת 2007, אחרי 35 שנות שירות. התביעה הוגשה לאחר שבקשתו להכיר בכך שסרטן שלפוחית השתן שבו לקה נגרם כתוצאה מעבודתו, נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת הדיון בתביעתו מונה על ידי בית הדין רופא תעסוקתי אשר קבע כי סביר להניח שהעובדה שהכבאי עישן שנים רבות הייתה הגורם המשמעותי להיווצרות המחלה. ואולם, לאחר מכן מונה אונקולוג אשר קבע כי קיימת סבירות גבוהה שהחשיפה לחומרים שונים במסגרת העבודה היא זו שגרמה לגידול הסרטני.
בית הדין לעבודה החליט לקבל את חוות דעתו של האונקולוג, וקבע כי מדובר בחוות דעת הגיונית וסבירה. מעבר לכך, בית הדין הבהיר כי הפסיקה נוטה להעדיף חוות דעת רפואיות שהן לטובתו של התובע, ולכן בסופו של דבר תביעתו של הכבאי התקבלה, והביטוח הלאומי חויב להכיר בו כנפגע עבודה.
במסגרת עבודתו נחשף הכבאי לעשן פעמים רבות ושאף חומרים כגון בנזין וגומי
במשך כעשור, מאז שהצטרף לשירותי הכבאות, עבד התובע ככבאי מבצעי ועסק בכיבוי שריפות ביערות, במבנים, במכוניות וכדומה. באותה תקופה, היה מעורב בכיבוי כ-20 שריפות מדי חודש.
לאחר מכן עבד כחוקר שריפות, ובעשור האחרון של עבודתו ועד שפרש לגמלאות עסק כמפקד על כיבוי שריפות. מעבר לכך סיפר התובע כי היה מעשן כבד עד סוף שנות ה-70 וסבל ממחלות בלב בעקבות זאת.
רופא תעסוקתי קבע שלא ניתן להוכיח קשר ישיר בין תנאי העבודה לסרטן בשלפוחית השתן
תחילה מונה רופא תעסוקתי לבחינת הקשר הסיבתי בין החומרים שאליהם נחשף הכבאי לבין המחלה שהתפתחה אצלו. הרופא קבע כי ללא ספק עישון כבד הוא גורם סיכון מכריע, וכן כי עיון מעמיק בספרות הרפואית העלה שעוד לא הוכח קשר ישיר בין עבודה כלוחם אש לבין סוג הסרטן שבו לקה.
על פי מכלול הנתונים הללו, הסביר הרופא שלא ניתן לקבוע קשר סיבתי ישיר בין העבודה למצבו הרפואי של התובע.
אונקולוג מומחה הגיש חוות דעת סותרת ובה קבע כי יש סבירות של יותר מ-50% שהחשיפה לחומרי הבעירה גרמה למחלתו של לוחם האש
בית הדין לעבודה נעתר לבקשתו של הכבאי למינוי מומחה רפואי נוסף, והורה על מינוי רופא אונקולוג שיגיש את חוות דעתו. הרופא קבע כי מאחר שעבד במשך יותר משלושה עשורים תוך כדי חשיפה לחומרים מסוכנים, וכן מפני שהפסיק לעשן כבר לפני שנים רבות, ישנה סבירות של יותר מ-50% כי קיים קשר בין העבודה למחלה שממנה הוא סובל היום.
לאחר שהתקבלו שתי חוות הדעת, ביקש הכבאי לקבל את חוות דעתו של האונקולוג, בעודו מדגיש כי לא פעם כבר הוכרו כבאים כנפגעי עבודה לאחר שחלו באותו סוג סרטן. הביטוח הלאומי ביקש לקבל את חוות דעתו של הרופא התעסוקתי, והדגיש כי בכל המקרים שבהם הוכרו כבאים שחלו בסרטן כנפגעי עבודה - הם לא עישנו במשך שנים, בניגוד לתובע במקרה הזה.
כאשר יש שתי חוות דעת רפואיות מנוגדות, בית הדין לעבודה יקבל את חוות הדעת שמיטיבה עם הנפגע
לאחר עיון בשתי חוות הדעת הרפואיות, החליטה השופטת לקבל את חוות הדעת הרפואית של האונקולוג, בהיותה הגיונית וסבירה, והיות שלא מצאה הצדקה לקבוע כי מסקנותיו אינן הולמות. מדובר בחוות דעת מקצועית, מפורטת ומעמיקה, ציינה השופטת.
מעבר לכך, על פי ההלכה אשר נקבעה בפסיקה, בית הדין יעדיף את חוות הדעת הרפואית שמסקנותיה מיטיבות עם התובע. לאור כל זאת הוחלט לקבל את חוות דעתו של האונקולוג ולא של הרופא התעסוקתי, ואי לכך התביעה התקבלה.
ב"ל 34600-07-17
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.