ספורטאי בתחום פיתוח הגוף ייחס תכונות שליליות לספורטאי אחר מאותו תחום באמצעות שיתוף פוסט בפייסבוק ופרסום שני טוקבקים לאותו פוסט. במסגרת הפרסומים נכתב כי הוא פועל בחוסר מקצועיות, מוכר תחרויות ומסוכסך עם כולם. האם מדובר בפרסום לשון הרע?
שאלה זו עלתה לדיון לאחרונה בפסק דין שניתן בבית משפט השלום ברחובות, במסגרת תביעה שהגיש הספורטאי אשר כנגדו פורסמו הדברים. התובע טען כי מדובר בשקרים אשר נועדו להשפיל אותו, ואילו הנתבע לא הכחיש את עצם פרסומם של הדברים, אולם טען כי מדובר בעובדות נכונות ובהבעת דעה לגיטימית, כך שלא מדובר כלל בלשון הרע.
בחינת תוכן הדברים שפורסמו הביאו את השופטת למסקנה כי אכן מדובר בלשון הרע, משום שהם מייחסים לתובע התנהלות פוגענית ולא מקצועית שיש בה כדי להשפילו. עם זאת, המשיכה השופטת וקבעה, מדובר במדרג הנמוך ביותר שאפשר לייחס ללשון הרע. לאור מסקנות אלה הוחלט כי הנתבע ישלם לתובע פיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים, וכן יישא בהוצאות המשפט בסכום של כ-4,000 שקלים.
יש לך שאלה בנושא לשון הרע? לחץ/י כאן
הסכסוך בין שני הספורטאים התגלע על רקע פעילותו בישראל של ארגון בינלאומי אשר התובע עמד בראשו, המקיים תחרויות בענף פיתוח הגוף
הצדדים למשפט מכירים זה את זה שנים רבות על רקע עיסוקם. התובע אף אימן את הנתבע במשך תקופה מסוימת. בין היתר, התובע אשר עוסק כמאמן וכשופט בתחרויות בתחום פיתוח הגוף, ניהל את הסניף הישראלי של ארגון בינלאומי המארגן תחרויות בכל העולם. לאחר מכן הקים ארגון ישראלי העוסק בקידום ספורטאים בענף.
הנתבע מתחרה בתחרויות בינלאומיות בתחום, ובשלב מסוים הפסיק להתאמן אצל התובע על רקע התדרדרות במערכת היחסים ביניהם ועבר להתאמן אצל אחד ממתחריו. הסכסוך בין הצדדים החריף על רקע מתחים שנוצרו בין האיגודים השונים.
בשנת 2018 פרסם אחד הספורטאים אשר מנהל ארגון מקביל לזה של התובע פוסט בפייסבוק, ובו טען כי התובע מלכלך על כולם, ומקיים תחרויות באופן לא מקצועי ולא הוגן. הנתבע פרסם את הפוסט הזה, ואף הגיב עליו ורשם אף הוא כי מהיכרות אישית עם התובע הוא אכן מלכלך על אחרים, וכמו כן ידע שלא יזכה בתחרות מסוימת לאור התנהלותו של התובע, ובכך רמז שהתובע משפיע על תוצאות התחרות.
האם שיתוף פוסט או כתיבת תגובה על פוסט יכולים להיחשב לפרסום לשון הרע?
כבר נקבע בעבר בפסיקת בית המשפט העליון כי שיתוף פוסט אשר משפיל או מבזה אדם אחר, גם אם הפוסט נכתב על ידי אדם אחר, יכול להוות לשון הרע לפי הגדרות החוק, בניגוד למשל לסימון לייק. זאת מכיוון שפעולות אלה עלולות לחשוף את הפרסום המקורי לקהל נוסף ובכך להגביר את הפגיעה במי שהדברים כוונו אליו.
במקרה זה, הפוסט המקורי אכן מהווה לשון הרע, קבעה השופטת. זאת מאחר שלומר על התובע כי הוא מסתכסך עם חבריו ופועל בחוסר מקצועיות והוגנות תוך ניסיון לפגוע במתחרים - מדובר בדברים הפוגעים בכבודו ומשפילים אותו. גם התגובות שהוסיף הנתבע מהוות לשון הרע משום שהן מחזקות את הדברים אשר נאמרו בפוסט המקורי.
האם הדברים שנכתבו הם אמת ולכן אינם מהווים לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע מעניק הגנה למי שמואשם בפרסום לשון הרע, וקובע כי כאשר מדובר בפרסום שהוא אמת וכן אם קיים בפרסום עניין ציבורי - ניתן לקבוע שלא מדובר בלשון הרע. במקרה זה, השופטת קבעה כי הנתבע לא הוכיח שהתובע אכן השפיע באופן לא הוגן על המנצחים או המפסידים בתחרויות, ומדובר בכל היותר בתחושותיו של הנתבע.
אמנם, הנתבע אכן הצליח להוכיח שהתובע נהג להסתכסך עם אנשים רבים ואף לכלך עליהם. אולם לא הוכח כי השפיע באופן לא הוגן על התחרויות.
כמו כן טען הנתבע כי פרסם את הדברים בתום לב, וכי מדובר בהבעת דעה לגיטימית על התנהלותו של התובע מתוקף תפקידו הרשמי כמנהל באיגוד המארגן את התחרויות. ואולם, השופטת קבעה כי דבריו אינם בגדר הבעת דעה אלא קביעת עובדה אף על פי שאינה מבוססת.
על כן, קבעה השופטת, יש לחייב את הנתבע בפיצויים. השופטת הביאה בחשבון בין היתר את העובדה שלחלק מהפרסומים באמת עומדות ההגנות שבחוק, וכי הפוסט המקורי לא נכתב על ידי הנתבע אלא על ידי אדם אחר, והחליטה שסכום הפיצויים יהיה נמוך יחסית. לבסוף נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של עשרת אלפים שקלים, וכי הנתבע אף ישלם את הוצאות המשפט שלו בסכום של כ-4,000 שקלים.
ת"א 23784-09-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתביעות דיבה ולשון הרע LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.