האם צוואתו החוקית של אדם אשר הלך לעולמו בשנת 2012 יכולה להשתנות בעקבות בקשתם של היורשים - ששת ילדיו של המנוח? שאלה זו נבחנה לאחרונה על ידי שלושה דיינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. מדובר בשני סעיפים ספציפיים שביקשו הצאצאים לשנות, בנוגע לדירה שאותה הוריש להם המנוח.
על פי הצוואה, המוריש ביקש לא למכור את הדירה אלא שהיא תשמש דירת נופש לששת הצאצאים וכן לילדיהם וזאת במשך 40 שנה. בחלוף 40 שנה ממותו, ביקש המנוח שהדירה תהפוך לספרייה תורנית הפתוחה לציבור. ואולם, הילדים ביקשו לבטל את שני הסעיפים הללו ולאפשר להם לעשות בנכס כרצונם.
בחינת לשון הצוואה, אשר הדיינים הדגישו כי מדובר במסמך חוקי וברור ואף בצוואה הלכתית, הביאה אותם למסקנה כי המנוח התכוון באופן נהיר וחד משמעי להפוך את הדירה לספרייה ציבורית. כמו כן הם לא מצאו כל פגם הלכתי או חוקי בתוכן בקשתו של המנוח. מדובר ברצונו המוחלט של המוריש, וללא סיבה ממשית לשנות רצון זה, נקבע כי יש לקיים את הצוואה כלשונה.
יש לך שאלה בנושא צוואות וירושות? לחץ/י כאן
למה הילדים ביקשו לשנות את הצוואה?
המנוח ערך את צוואתו כבר בשנת 2006, כשש שנים לפני שהלך לעולמו. הוא הבהיר במסגרת צוואתו כי הוא מבקש שהדירה תשמש אך ורק כדירת נופש לצאצאיו ולילדיהם, וכי לאחר הפיכתה לספרייה ציבורית יועברו כל ספריו לשטחה, והיא תנוהל על ידי אחד מבניו. עוד הביע רצונו כי הצוואה תחול בהתאם לדיני תורה וכן על פי חוק הירושה.
ואולם, הילדים ביקשו מבית הדין לאפשר להם לעשות בדירה כפי רצונם, ולהעביר את ספריו של האב המנוח לספרייה אחרת. הם טענו כי אביהם לא השאיר כסף לשיפוץ הדירה והפיכתה לספרייה, לרכישת ספרים ולהחזקה שוטפת של הנכס, ואין לחייבם להוציא כספים אלו מכיסם בעל כורחם.
עוד טענו כי רצונו של האב היה להעביר את מלוא נכסיו לידי יורשיו ולהורות להם לעשות בנכסים כפי שביקש, אולם הם אינם מחויבים לפעול כרצונו ועל פי ההוראות שהותיר. מלבד זאת, טענו, לא ניתן להפוך את הנכס לספרייה מכיוון שייעוד הדירה מוגדר למגורים בלבד. לבסוף הוסיפו כי על פי חוק הירושה והפסיקה, לא יינתן תוקף לצוואה שנותנת הוראות ליורשים ללא הגבלת זמן.
האם המנוח באמת רצה להפוך את הנכס לציבורי ולא להעביר את הבעלות לידי ילדיו?
שלושת הדיינים דחו את טענת הילדים כי אביהם המנוח ביקש להותיר להם את הדירה אך הורה להם מה לעשות איתה ולכן הם אינם מחויבים להישמע להוראותיו. להכרעתם, אין ספק לגבי כוונתו של המוריש להפוך את הדירה לספריה ציבורית. כך גם על פי המקורות ההלכתיים, הוסיפו הדיינים - אדם שמבקש להפוך נכס להקדש ציבורי, כפי שצוין בצוואה זו, כוונתו שאותו נכס יהפוך לנכס בבעלות הציבור.
עוד ציינו הדיינים כי על פי ההלכה, אין כל בעיה להעביר בצוואה נכס לאדם אחד, ולקבוע שלאחר מכן אותו הנכס יעבור לידיים אחרות - אפילו בחפצים מסוימים כמו אתרוג. יתרה מכך, הוסיפו, לשון הצוואה מדגישה כי למעשה כבר מעת פטירתו של המנוח הדירה שייכת לציבור, ואילו הילדים אמנם ישתמשו בה ב-40 השנים הקרובות אולם לא מדובר בהעברת הבעלות לידיהם אלא רק במתן זכות להשתמש בה.
האם בית הדין הרבני מוסמך לקבוע בעניין שינוי צוואה בהתאם להלכה?
הדיינים התייחסו גם לטענת היורשים כי הצוואה מנוגדת להוראות חוק הירושה ואף להוראות ההלכתיות, מאחר שניתן להשתמש בה אך ורק למגורים על פי ייעודה, ולא לשום ייעוד אחר.
תחילה הבהירו הדיינים כי על פי חוק הירושה, יש סמכות לבית הדין הדתי להכריע בעניין זה באופן הלכתי, כל עוד ההכרעה אינה פוגעת בזכויותיהם של קטינים או פסולי דין. מלבד זאת הם דחו את טענת היורשים - משום שאפשר לשנות את ייעוד הדירה באמצעות קבלת אישור מהרשויות המתאימות.
כמו כן ביטלו הדיינים את טענת הילדים על כך שהפסיקה אינה רואה בעין יפה הוראות במסגרת צוואה שניתנות ללא הגבלת זמן. מדובר בטעות בהבנת היורשים את הוראות הצוואה, קבעו הדיינים, מאחר שסברו כי הדירה מיועדת להם, אולם היא מיועדת לשמש כספרייה ציבורית באופן חד משמעי.
לבסוף הסבירו הדיינים כי הילדים לא מחויבים לשלם מכיסם את שיפוץ הדירה והפיכתה לספריה, מאחר שהציבור עצמו אשר קיבל את הזכויות בנכס יוכל לעשות זאת באמצעות תרומות וכדומה.
בשל כל הסיבות הללו, הוחלט כי אין כל סיבה - חוקית או הלכתית - לשנות את רצונו של המנוח, ויש לקיים את צוואתו בדיוק כפי שנכתב בה. הדיינים אף הציעו להשכיר את הדירה כדי להשתמש בכספים אלו לצורך הקמת הספרייה והחזקתה.
תיק 1234954/1
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לענייני צוואה LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.