לפי סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, לעוסק אסור לגרום לכך שמוצר שנמכר על ידו או שירות שהוא מספק ייחשבו בטעות כמוצר או שירות של עוסק אחר ואף לא כמוצר או שירות שקשורים לעוסק אחר. סעיף 1(ב) לחוק מוסיף כי שימוש של עוסק בשמו בתום לב לצורך מכירת מוצר או מתן שירות לא ייחשב לגניבת עין.
עוולת גניבת עין מתקיימת כשחברה או אדם מעוניינים ליהנות שלא כדין ממוניטין חיובי של מותג אחר באמצעות הטעיה של הציבור כדי שיסבור שהמותג או המוצר המתחזה הוא למעשה המוצר בעל המוניטין המקורי.
העוסק המתחזה למעשה פוגע במותג בעל המוניטין המקורי בשני מישורים. הפגיעה מתבטאת מצד אחד בגניבת לקוחות כאשר המוצר או השירות המתחזה נרכשים במקום המוצר או השירות המקוריים ופעם שנייה בכך שהמוצר או השירות המתחזה לרוב אינו עומדים בסטנדרט האיכות של המוצר או השירות המקורי. כך למעשה נגרמת פגיעה לשם הטוב ולמוניטין של החברה שמספקת את המוצר או השירות המקורי.
מקרה שכיח של גניבת עין הוא כאשר מתחזה עושה שימוש שלא כדין בשם של העסק או השירות המקורי בפרסום ממומן בגוגל. במקרה המתואר אם נחפש את שמו של העסק המקורי בגוגל, נגיע לעסק המתחזה כאשר התוצאה עצמה בכותרת מציגה באופן גלוי את שם העסק המקורי. אם נלחץ על הקישור נגיע לעסק המתחזה באופן העשוי להטעות את הצרכן וקהל הלקוחות של העסק או השירות המקורי.
לפניה ישירה לעו"ד אוראל הרשקוביץ, לחץ/י כאן
מהן יסודותיה של עוולת גניבת עין לפי הפסיקה?
הטעיית צרכנים עלולה להתבטא בדרכים שונות שביניהן שימוש בלוגו דומה, שם דומה או אריזה דומה. בעוולת גניבת עין ,על התובע להוכיח תחילה כי יש לו מוניטין בשירות או במוצר שבו הוא סוחר. כלומר, הציבור מזהה את המוצרים או השירותים שהוא מציע עם העסק שלו. כאשר מדובר בשם של עסק, התובע יצטרך להוכיח שהציבור משייך את השם לעסק שנמצא בבעלותו.
בנוסף על כך, על התובע להוכיח שקיים חשש סביר להטעיית הציבור שעלולה לגרום לבלבול בין המוצרים והשירותים שהוא מציע לבין אלו שמציע הנתבע. המבחנים להוכחת הטעיה כוללים בין היתר את סוג המוצרים הנמכרים, חוג הלקוחות של המוצרים, דרכי השיווק של המוצרים, חזות המוצרים, צליל ושני מבחנים נוספים - מבחן השכל הישר ובחינת יתר הנסיבות. בית המשפט יבחן האם יש דמיון בין המוצרים השונים, בין שמותיהם או חזותם אשר עלול לגרום להטעיה.
האם המעשים שביצע המתחזה גורמים להטעיית צרכנים או עלולים לגרום להטעייתם?
כדי להוכיח קיומה של עוולת גניבת עין התובע יצטרך להראות כי למוצר המקורי אכן יש מוניטין וכי המוצר הועתק על ידי צד שלישי שאין לו קשרים עסקיים עימו. בפרקטיקה המשפטית, כדי שבית המשפט יקבל את התביעה, התובע יצטרך להראות כי המעשים שביצע המתחזה גורמים בפועל להטעיה או עלולים לגרום בסבירות גבוהה להטעיית צרכנים כך שיסברו שהמוצר או השירות המתחזה הוא למעשה המוצר או השירות המקורי.
פיצוי ללא הוכחת נזק וצו מניעה האוסר על הגורם המתחזה להמשיך לבצע גניבת עין
במקרים רבים קיים קושי להוכיח ולכמת את הנזק שנגרם לבעל המוניטין המקורי עקב גניבת עין. אולם, ניתן להגיש תביעה בסך של 100 אלף שקלים בגין כל עוולת שבוצעה, מבלי שהתובע יידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו.
נוסף על הגשת תביעת פיצויים כספית נגד הגורם שביצע עוולת גניבת עין, התובע רשאי לבקש מבית המשפט גם צו מניעה שאוסר על הגורם המתחזה להמשיך בהטעיה. באמצעות צו מניעה, ניתן להפסיק את התעשרות העוסק המתחזה, להגן על ערכי המותג המקורי ולמנוע את המשך ניצול המוניטין.
תחום העוולות המסחריות הוא מורכב והעיסוק בו מחייב מומחיות משפטית. ההמלצה לעוסק שסבור שנפגע עקב עוולת גניבת עין, היא להסתייע בשירותיו של עורך דין מיומן, מקצועי ומנוסה בתחום העוולות המסחריות. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה באופן מקיף ויסודי ובהתאם לממצאיו יסייע ללקוח לגבש אסטרטגיית פעולה משפטית מיטבית למיצוי זכויותיו ולשמירה על האינטרסים של העסק שלו.
עו"ד אוראל הרשקוביץ עוסק במשפט אזרחי מסחרי, מתן ייעוץ משפטי לחברות, שותפויות ועסקים, עריכת הסכמים מסחריים, רישום והגנה על זכויות קניין רוחני, ליטיגציה בסכסוכים עסקיים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אוראל הרשקוביץ - 053-7315091