שלב בחינת החוזה או חיבורו הוא שלב קריטי ומשמעותי בכל התקשרות שהיא. למעשה שלב המשא ומתן לכריתת החוזה הוא שלב מכריע אשר ייקבע את כל סוגי יחסי הכוחות, סדר התשלומים, התמורה, הערבויות, הגדרת ההפרות בין הצדדים, וכן הסעדים והתרופות להן זכאי כל צד בגין הפרה אם תהיה. שלב המשא ומתן לפני חיבור או החתימה על החוזה הוא מכריע לגבי ההתקשרות העתידית ולפיכך מומלץ להיוועץ עם עורך דין ולשמוע חוות דעת נוספת לגבי החוזה.
לפניה ישירה אל עורך דין איתי ליבנה, לחץ/י כאן
חוזה - מידע כללי
חיינו המודרניים רצופים בחתימות על חוזים והסכמים חדשות לבקרים באופן רצוף וללא כל הכרה בחשיבות ובמהות הדבר. אף על פי שלעיתים אין אנו מודעים לכך, אנו כורתים חוזים כדבר שבשגרה. למשל, כשאנו משלמים לנהג האוטובוס, כשאנו קונים בגדים/ מזון, מבצעים פעולה בנקאית, משלמים באמצעות שיק, שולחים מכתב בדואר, קוראים ומסכימים לתקנון לפני כניסה לאתר אינטרנט ועוד. אלו הן דוגמאות לפעולות יומיומיות, המהוות התקשרות חוזית, הנובעת ממפגש רצונות ואינטרסים. אם כן, נשאלת השאלה מהו החוזה אשר עליו אנו חותמים בכל צומת חשובה ופחות חשובה בחיינו, מדוע הוא מחייב ועד כמה.
החוזה הוא כלי משפטי, אשר נועד לתת תוקף מחייב להסכמות הצדדים. מרגע שהצדדים חתמו על החוזה, הם מחויבים לו באופן מוחלט למעט מקרים שונים, כאמור בחוזה עצמו ועל פי קביעת החוק. החוזה הוא למעשה, מעין מראה המשקפת את רצון הצדדים בכתב.
דיני חוזים
דיני החוזים מבוססים ביסודם על אוטונומיית הצדדים ומפגש רצונותיהם. תוכן חוזה יכול להיות כל אשר ירצו הצדדים להסכם, ובלבד שאין מדובר בתוכן בלתי מוסרי או בלתי חוקי, כלומר נוגד את תקנת הציבור. אם החוזה נוגד את תקנת הציבור הוא בטל ואין לו כל תוקף משפטי. על פי חוק החוזים חוזה יכול להיערך בעל פה, בכתב, בהתנהגות, או בכל דרך אחרת. אלא אם החוק דורש צורה מסוימת לעריכת ההסכם, יש לזכור כי הסכם בעל פה הוא חוזה תקף ומחייב לכל דבר, אבל עם זאת צפוי קושי להוכיחו בפני בית משפט. ישנם מספר הסכמים אשר המחוקק מחייב שיעשו בכתב, לדוגמא: החוק מחייב לערוך בכתב הסכם לרכישת דירה, ועל כן חוזה מכר דירה שלא ייעשה בכתב ייפסל ולא ייחשב תקף.
מהם רכיבי החוזה?
הצעה + קיבול = חוזה מחייב. הצעה מורכבת משני גורמים:
- גמירות דעת - כוונת אמת ליצירת יחסים משפטיים מחייבים.
- מסוימות - מתן פרטים בסיסיים וממוקדים אודות העסקה.
אם יש מסוימות אך אין גמירות דעת אין עסקה, וכך גם ההפך.
הקיבול גם הוא מורכב משני גורמים:
- גמירות דעת של המקבל.
- הודעה למציע על קבלת הצעתו בהתאם לדרישות ההצעה.
כל ארבעת המרכיבים חייבים להתקיים כדי שהחוזה יבשיל וייחשב לחוזה מחייב.
האם חוזה חייב להיות בכתב?
כאמור, מטרתו של החוזה היא לעגן את התחייבויותיהם המוסכמות של הצדדים זה כלפי זה. על כן מומלץ שחוזה יהיה בכתב, בכדי שלא יהיו מחלוקות לגבי ההסכמות וכן כדי שלא יהיה פתח להתחמקות והתכחשות של מי מהצדדים למוסכם. כאשר הדברים מועלים על הכתב ונחתמים יש פחות מקום לאי הבנות, ואם ישנן הרי שנוסח החוזה יוכיח את הדרוש הוכחה.
אולם, בל נשכח כי חוזה אינו מחויב להיות בכתב (למעט חריגים) וחוזה בעל פה הוא חוזה לכל דבר ועניין, בר אכיפה, וההתחייבויות שניתנו על פיו, אף על פי שנאמרו בעל פה ולא נרשמו בכתב, יחייבו את הצדדים.
החיסרון הבולט והמכביד של חוזה בעל פה, טמון בפן הראייתי שכן במקרה של חוזה בעל פה, על הצד התובע, מוטל נטל ההוכחה, כלומר הנטל להוכיח את ההתחייבויות של הצד המפר כלפיו. רק אם התובע ירים את נטל ההוכחה, הוא יקבל את פיצויי ההפרה בגין הנזק שנגרם לו. יש לזכור כי המבקש יכול לנסות להוכיח את טענותיו, בין היתר באמצעות עדים, על ידי התנהגות הצדדים בפועל ותכתובות בין הצדדים. אם החוזה היה נערך בכתב הרי שדרכו של התובע להוכחת ההפרה הייתה קלה יותר.
החוק קובע מספר מועט של עסקאות אשר מפאת חשיבותן, ישנה חובה לערוך אותן בכתב. דוגמאות לכך הן עסקת מכר במקרקעין וחוזה מתנה.
עקרון תום הלב בדיני חוזים
כל החוזים באשר הם במערכת המשפט הישראלית כפופים לעקרון "תום הלב". עקרון זה נחשב כעקרון מנחה במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי.
עקרון תום הלב מחייב את הרשות לפעול בתום לב, בסבירות ובהגינות כלפי האזרח וכן מחייב את הפונה לבית המשפט העליון לפנות כשהוא "נקי כפיים" כלומר בתום לב.
במשפט הפרטי עיקרון תום הלב מעוגן בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").
תום לב במשא-ומתן
- במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
- צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים עבור הנזק שנגרם לו עקב המשא-ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחויבים.
קיום בתום לב
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
עקרון תום הלב מחייב הגינות ויושר במשא ומתן החוזי. לסיכום, עקרון תום הלב דורש מהצדדים לחוזה לנהוג ביושר ובהגינות איש עם רעהו, ולא להסתיר מידע איש מרעהו אשר עלול להכשיל את ההתקשרות. מידע שיוסתר ייחשב לפגיעה בעקרון תום הלב ויהווה הפרת יסוד של החוזה.
סעדים ותרופות בגין הפרת חוזה
כפי שנכתב רבות, חוזה אמור לשקף את רצונם האוטונומי של הצדדים ואת הסכמותיהם ונותן להן תוקף משפטי מחייב. אם ההתחייבות תופר על ידי מי מהצדדים, הצד שזכותו הופרה יהיה זכאי לסעדים ולתרופות מכוח החוק ומכוח החוזה.
אילו סעדים ניתן לקבל בעקבות הפרת חוזה?
- אכיפה - צד אשר זכותו הופרה רשאי לפנות לבית משפט ולדרוש את אכיפת החוזה אם היא אפשרית.
- ביטול חוזה והשבה - צד אשר זכותו הופרה, רשאי לפנות לבית משפט ולבקש שהחוזה יבוטל לאלתר ושהמצב יושב לקדמותו. עם זאת, בית המשפט אינו ממהר לבטל חוזים ויעשה זאת רק אם אכן הייתה הפרה יסודית. ביטול חוזה מותנה לרוב במתן אפשרות לצד השני לקיים את התחייבויותיו לפי החוזה בטרם הוא יבוטל.
- פיצויים - אם אחד הצדדים הפר את חלקו בהתחייבות וגרם לצד השני נזק, הצד הניזוק רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש פיצויים מהצד המפר. בחוזים רבים קיים סעיף מיוחד לסעדים ולתרופות שמייצר מנגנון שמוכר על ידי הצדדים ומשמש מנגנון בקרה מוסכם לפיצויים שייפסקו לצד הנפגע אם הצד השני יגרום לו עוול. אם הצד המפר מסרב לשלם לצד הנפגע פיצוי מוסכם לפי החוזה, ניתן לפנות בתביעה לבית המשפט.
עורך דין איתי ליבנה עוסק במשפט אזרחי, חוזים, תביעות ייצוגיות, הכנת כתבי הגנה וכתבי תביעה, תביעות ליקויי בניה, לשון הרע, הוצאה לפעול ועוד. עו"ד ליבנה מספק שירותי ניסוח, עריכה ובחינת חוזי מכר, חוזי עבודה, חוזים לרכישת מקרקעין ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין איתי ליבנה - 053-6240510