שלוש שנים אחרי הגשת כתב האישום בפרשות "ראשונטורס", "מרכז ההשקעות" ו"טלנסקי", המכונה גם פרשת "מעטפות הכסף" - תימסר הבוקר הכרעת הדין בעניינם של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ומי שהייתה ראש לשכתו ויד ימינו - שולה זקן.
כתב האישום מתייחס לשנים 2002-2006, אז כיהן אולמרט ראש העיר ירושלים ושר בממשלה. "במהלך תקופה זו ניצלו הנאשמים לרעה את מעמדו של אולמרט ואת תפקידיו הציבוריים הרמים... לפעילות שיטתית ומתמשכת להפקת טובות הנאה כספיות לנאשם, בדרכים שונות וממקורות שונים", נטען באישום.
נוסף על כך, נכתב בכתב האישום כי "מעשים אלה ביצעו הנאשמים, בין היתר, בדרכי מרמה נגד גופים ומוסדות ציבוריים, כלפי המדינה וכלפי נושאי משרה בה, והכל - באופן המנוגד לדין, לנורמות ולכללים המחייבים שר ועובד ציבור".
פרשת "ראשונטורס"
סוכנות הנסיעות שטיפלה בנסיעותיו של אולמרט לחו"ל היא שנתנה לפרשה את שמה. לפי כתב האישום, הנהיגו אולמרט וזקן התנהלות מול גוף זה ב"שיטה של מרמה שהצמיחה טובות הנאה כספיות עבור הנאשם".
על פי כתב האישום, אולמרט וזקן פעלו במרמה, באמצעות מצגי שווא מטעמם ובאמצעות תיעוד כוזב שהכינה עבורם סוכנות הנסיעות "ראשונטורס" שטיפלה ברכישת כרטיסי הטיסה של אולמרט לאירועים
אליהם הוזמן להופיע ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב, בפני ארגונים ומוסדות יהודיים, וגם
בנסיעות אליהן יצא בשליחות המדינה.
בכתב האישום נטען כי "על סמך מצגים כוזבים שילמו הארגונים האמורים והמדינה סכומי כסף עודפים עבור מימון רכישת כרטיסי הטיסה לנאשם, באופן שהותיר בידיו עודפים כספיים משמעותיים אשר שימשו אותו ואת בני משפחתו למימון טיסותיהם הפרטיות ולשדרוג טיסותיו של הנאשם בשירות המדינה למחלקה ראשונה".
"העלמת הכנסות במרמה"
סכום הכסף ששלשלו אולמרט וזקן לכיסיהם "בעזרת תחבולות", כך לפי כתב האישום, עומד על 92,164 דולרים - שהגיעו לידיהם באמצעות ניפוח עלויות והצגת חשבוניות וקבלות כפולות.
"כדי לאפשר את המשך ביצועם ואת הסתרתם של המעשים דלעיל תוך המשך הפקת טובות
ההנאה האסורות מהם, ביצע הנאשם מעשי הונאה ומרמה נוספים - כלפי חשבות משרד התמ"ת ואנשי החשב הכללי במשרד האוצר וכן בדיווחיו למבקר המדינה ולאנשי משרדו ובדיווחיו לרשויות המס", לשון כתב האישום.
אולמרט וזקן מואשמים בכל הנוגע לפרשת "ראשונטורס" בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות
מחמירות, מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אולמרט בלבד מואשם גם בעבירה של
העלמת הכנסות במרמה.
העדה המרכזית בפרשת "ראשונטורס"
העדה המרכזית נגד אולמרט בפרשת "ראשונטורס" היתה רייצ'ל ריסבי-רז שעבדה עם אולמרט כמנהלת קשרי החוץ שלו, עוד מהתקופה בה כיהן כראש עיריית ירושלים.
ריסבי-רז היתה הראשונה שהוגש נגדה כתב אישום בפרשה. בכתב האישום נטען כי סייעה לאולמרט ולמנהלת לשכתו שולה זקן, לרמות את המדינה וארגונים שונים ברחבי העולם, כך שישאו בהוצאות גבוהות באורח ניכר מהעלויות האמיתיות של טיסותיו של אולמרט לחו"ל ובמקרים רבים יממנו במקביל אותן נסיעות.
אולמרט על "ראשונטורס": לא היתה תרמית
בסביבתו של אולמרט טוענים כי "בניגוד לנטען בכתב האישום, הוכח במשפט כי לא היתה כאן שום "שיטה", לא תרמית ולא יד מכוונת". לטענתם התביעה, במקום להציג תמונה מלאה ורחבה, בחרה להתמקד במספר נסיעות בודדות, וליצור מצג מטעה כאילו הן חזות הכל".
עוד טוענים בסביבת ראש הממשלה לשעבר כי "ריסבי-רז העידה במפורש כי מעולם לא קיבלה הנחיה לגבות בעודף עבור נסיעה. בעדותה הסבירה כי היא ניסתה לעשות את החלוקה בין הארגונים בצורה הוגנת ככל הניתן, לפי הבנתה. יתכן ונעשו טעויות, אך הופעל שיקול דעת והפעולות נעשו בתום לב".
פרשות "מעטפות הכסף" (טלנסקי) ומרכז ההשקעות
אחת הדמויות ה"צבעוניות" ביותר במשפט אולמרט הוא משה (מוריס) טלנסקי, איש עסקים יהודי-אמריקני, נדבן או "מאכער", שבעיקר עיסוקיו גייס כספים והעניק ייעוץ לארגונים בעלי זיקה לישראל.
הוא ואולמרט הכירו בראשית שנות ה-90, אז כיהן בתפקיד שר הבריאות. לפי כתב האישום, בין 1997-2007, העביר טלנסקי לאולמרט סכום העולה על 600 אלף דולרים. נוסף על כך, קיבל ממנו אולמרט כספי תרומות רבים לכיסוי הוצאות התמודדותו על ראשות עיריית ירושלים ב-1993.
דמות בולטת נוספת ששמה נקשר לפרשה היא עו"ד אורי מסר, מי שבמשך שנים היה אחד האישים המקורבים ביותר לאולמרט ומנהל העמותה שפעלה למען בחירתו לתפקיד ראש העיר ירושלים ב-1998.
כתב האישום מתאר איך באותה השנה, בשל חוב שצבר אולמרט בגין אותן הבחירות, הפנה האחרון את מסר לבקש מטלנסקי שיכסה את החוב.
מסר גם היה מי שהופקד על "הקופה הסודית", שבה - לפי כתב האישום - הופקדו הכספים שהעביר טלנסקי והועברו אל אולמרט במזומן ובדולרים כשהיה זקוק להם. בפרקליטות טענו כי בשיאה כללה אותה הקופה סכום של 350 אלף דולרים.
הכספים שהעביר טלנסקי לאולמרט כשכיהן שר התמ"ת, שאותם ארז במעטפות, הם שנתנו לפרשה את שמה. על פי כתב האישום, בין 2003-2005 העביר טלנסקי יותר מ-100 אלף דולרים לאולמרט, במהלך שהיה מתואם עם ראש לשכתו דאז, שולה זקן.
העבירות המיוחסות לאולמרט בפרשות אלו הן מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
אולמרט על טלנסקי: מדובר בכספי תרומות שניתנו עפ"י חוק
בצוות ההגנה של אולמרט טוענים כי "עדותו של טלנסקי - שווה כיום לאפס". לטענתם, "התמונה אותה ניסתה הפרקליטות לצייר באמצעותו קרסה לחלוטין.
הוכחנו מעל לכל ספק כי טלנסקי שיקר בחקירותיו ובעדותו המוקדמת והמציא שלל גירסאות כיד הדימיון הטובה. במקום לומר "לא זוכר" המציא גרסאות המשרתות אוותו בזירות אחרות, למשל בתביעות אזרחיות שהוא מנהל בארה"ב, או כדי לרצות את חוקריו במשטרה ובפרקליטות".
ביחס למרכז ההשקעות נטען כי "כשר התמ"ת פעל אולמרט כמתחייב מכל שר במדינת ישראל אשר טובת פיתוח הנגב והתעשייה הישראלית עומדים לנגד עיניו. מטרתו היתה אחת - לסייע ליצירתם של מאות מקומות עבודה בדימונה ולהילחם בבירוקרטיה שעיכבה במשך שנים השקעות שנועדו לפתח את הנגב. אולמרט גאה שפעל לקידום פרויקטים בנגב וליצירת מקומות תעסוקה בו".
פרשת מבקר המדינה
האישום השלישי נגד אולמרט, שנחשב למוכר פחות מבין היתר, נוגע לאופן שבו התנהל מול מבקר המדינה בהקשר לשתי הפרשיות הקודמות. בכתב האישום מצוין כי אולמרט "הונה את מבקר המדינה בהצהרותיו וגם בהתנהלות" מולו.
על פי כתב האישום, קיבל אולמרט בשנות ה-90 סכום של כ-172 אלף דולרים מד"ר ג'ו אלמליח, כספים שעליהם לא דיווח כנדרש.
מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, דרש ממנו לספק הסברים להעברת הכסף - שקיבלו משנה חשיבות על רקע הקשרים העסקיים שניהל עם אלמליח. באותה התקופה, כיהן אולמרט כחבר במועצות המנהלים של חברות שאלמליח החזיק בבעלות על מניות בהן.
נדרש אולמרט לספק הסברים לקבלת הכספים הזאת במיוחד לאור קשרים עסקיים אותם ניהל עם אלמליח, אולמרט כיהן כחבר במועצות מנהלים של חברות אשר לאלמליח היו מניות בהן.
בפרקליטות התייחסו בהרחבה גם לנקודה נוספת בפרשה זו, הנוגעת לאוסף עטי היוקרה של אולמרט בשווי מוערך של כ-1.3 מיליון שקלים. בהצהרה שהעביר למבקר המדינה מסר הערכה שלפיה נאמד האוסף בשוי של 140 אלף שקלים בלבד.
סעיף האישום המיוחס לאולמרט בפרשה זו הוא קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
