בפעם הראשונה בישראל מרשע עיתונאי בדין פלילי במסגרת עבודתו: עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, הורשע הבוקר במסגרת הסדר טיעון - עליו דיווחנו לראשונה בחדשות 2 באינטרנט - בהחזקת מסמכים סודיים, אותם קיבל מענת קם בעת ששירתה בלשכת אלוף פיקוד מרכז. בניגוד לקם שנשלחה למאסר, בית משפט השלום בתל אביב צפוי לאשר את הסדר הטיעון ולגזור עליו ארבעה חודשי עבודות שירות. ביציאתו מאולם בית המשפט, התייחס בלאו להחלטה להגיש נגדו כתב אישום ואמר: "עדיף היה להימנע מההחלטה הזו. אני חושב שזה פוגע בכולנו".
בלאו חתם בעבר על הסכם עם שב"כ, במסגרתו העביר לידי שירות הביטחון 50 מסמכים ומחשבו הושמד. לאחר מעצרה של קם, התברר כי בידיו עוד מאות מסמכים, חלקם מסווגים כ"סודי" ו"סודי ביותר". בכתב האישום שהוגש יחד עם הסדר טיעון הובהר כי בלאו לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, אולם בפרקליטות טוענם שחשיפת המסמכים שהיו בידו היו מביאים לפגיעה חמורה בביטחון המדינה.
"אם המסמכים היו נחשפים, נזק רב היה נגרם למדינת ישראל", אמרה עו"ד הדס פורר מפרקליטות מחוז ת ל אביב. "כל מי ששכל בראשו ורואה את המסמכים, יודע כי מדובר בפצצה מתקתקת".
בתום שלב הטיעונים לעונש, ממתינים כעת להחלטה של הממונה על עבודות השירות. לאחר שהשופט שקל את הטיעונים, יינתן גזר הדין ב-3 בספטמבר.
"בלאו הפר את התחייבותו למדינה"
לפני כחודשיים, חצי שנה אחרי כניסתה לכלא של ענת קם, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בלאו. בהודעת פרקליטות המדינה דאז נמסר כי הכרעת היועץ המשפטי התקבלה לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם "הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת".
עם זאת, הסביר היועץ וינשטיין כי מדובר במקרה קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות. "בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי החיילת ענת קם, והפר את חובתו - ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה - לחדול מלהחזיק בהם", נמסר אז מהפרקליטות.
בפרקליטות המדינה אמרו אז עוד כי פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים היה עצום. חשיפתם של המסמכים לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל.
תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה כי בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין "איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב" - אין דבר וחצי דבר.
בהסכם שגובש עם בלאו בעבר הובטחה לו חסינות מלאה מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים אותם ימסור, לרבות הבטחה כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל אודות מקורותיו, וכי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם. עם זאת, בפרקליטות טענו כי בלאו לא עמד בהסדר זה.
מספר חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלתה זהות המדליפה, ענת קם, התברר גם היקף גניבת המסמכים, וכן התברר שקם העבירה לבלאו כ- 1800 מסמכים מתוך המסמכים הצבאיים שגנבה - ולא 50 מסמכים בלבד.
המדינה טוענת כי ממצאי חקירת ענת קם הובילו למסקנה כי בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר המסווג הגנוב שהגיע לידיו. זאת ועוד, בלאו אף הותיר ברשותו העתקים מחמישים המסמכים אותם החזיר כביכול למדינה.