"הייתי אדם שמח, אבל אחרי המלחמה הפכתי עצוב ומדוכא". 40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור, החליט דוד (שם בדוי) בשנות ה-60 לחייו, להגיש תביעה למשרד הביטחון - כדי שיכירו בו כנכה צה"ל, לאחר שלקה בהלם קרב. למרות השנים הרבות שחלפו, המראות הקשים לא עוזבים אותו והוא מתקשה להמשיך הלאה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כשפרצה המלחמה הוא היה כבר חייל משוחרר, אך גויס כקצין שריון במילואים ונשלח ישר לחזית בגולן. תחילה הוא נשלח למחנה נפח - שם נתקל יחד עם עוד אחד מחבריו בעשרה טנקים סורים. דוד השיב באש וקרא לחברו בקשר להיזהר, אך זה לא שמע אותו בשל תקלה טכנית ונהרג במקום - מול עיניו.
"על אף מראות קשים של חבריי, ספק פצועים ספק הרוגים, המשכתי להילחם טנק בודד מול הטנקים הסורים עד לבלימתם", ציין בתצהיר שהגיש לאגף השיקום במשרד הביטחון. כשיצא מהמחנה הוא נחשף למראות קשים של גופות חיילי צה"ל, שזיעזעו אותו.
"מראות המלחמה לא עזבו אותי"
באחד המקרים הוא ספג אש ארטילרית מכל הכיוונים וציין כי היה חשוף לסיכון חיים ממשי. במקרה אחר, חזה במראות קשים של 10 חיילים נהרגים בפיצוץ. "הם עפו לאוויר בוערים 10 מטרים מאיתנו ונחתו מסביבנו", שיחזר. "ראינו אותם נשרפים מתים לנגד עינינו בייסורים מהכוויות - ללא כל יכולת לסייע ולהצילם".
לדבריו, למרות האירועים הקשים שחווה, הוא התבקש יחד עם חיילים נוספים להמשיך בלחימה ולא התאפשר לו לסייע לפצועים. "טרם המלחמה הייתי אדם חזק, שמח וחברותי", כתב. "אירועי המלחמה ומראות המלחמה הקשים להם נחשפתי על אף ניסיונותי להדחיקם, לא הרפו. הפכתי אדם עצוב, כואב ומדוכא מתקשה להירדם וסובל מכאבי ראש לעתים תכופות".
הפגיעה הנפשית אותה חווה במלחמה מלווה אותו עד היום. דוד אובחן כסובל מפוסט טראומה, מטופל ביחידה לתגובות קרב, וסובל משינה לא סדירה, הפרעות קשב וריכוז, פרצי זעם ועוד. "תנאי שירותי במהלך המלחמה תחת מתחים ולחצים ותוך סיכון ממשי לחיי הם הגורם להתפרצות פגימתי הנפשי", הבהיר.
מומחה שבדק אותו קבע כי בין תנאי שירותו במלחמה להלם הקרב יש קשר סיבתי - ועל כן הוא תבע את משרד הביטחון לאחרונה באמצעות עו"ד אלי סבן.