הנשיא לשעבר משה קצב נידון לפני יותר מחצי שנה, לשבע שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע באונס. שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב הקריאו את גזר דין בדלתיים פתוחות - אך מצלמות לא הורשו להיכנס לדיון. כאן בחדשות 2 באינטרנט העברנו בשידור חי, מילה במילה, את הקראת גזר הדין של הנשיא לשעבר שהורשע באונס.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
09:06 חבר השופטים: ג'ורג' קרא, יהודית סוקולוב ומרים שבח, נכנס לאולם בית המשפט.
09:07 השופט קרא קורא את גזר הדין: "בוקר טוב לכם רבותיי. אנחנו נקריא את גזר הדין: גזר הדין ניתן לדעת רוב. ביום 30 לדצמבר 2010 הורשע הנאשם בביצוע עבירות מין חמורות. בשנת 2003 במהלך כהונתו כנשיא, ה (מבית הנשיא) שימשה כמזכירה בבית הנשיא. הנאשם ביקש להשפיע על גרסתה של המאשימה".
"הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס וזאת כתגובה של בית המשפט ולקבוע כי במעשיו של הנאשם דבק קלון. על פי הכרעת הדין הנאשם ביצע עבירות אלו ועבירות מין נוספות גם בשנים 2003-2005".
09:14 הנשיא לשעבר קצב מתפרץ לעבר השופט: "לא הגשתי עתירות לבג"צ".
09:14 השופט קרא ממשיך: "הנאשם תרם באופן ישיר בין בעצמו ובין באמצעות שליחת אחרים. מכאן שיש לתת לטענה זו משקל מדוד במעשים שבהם הורשע הנאשם, והקלון אינו מטבען של סוג העבירות".
"טיעוני ההגנה: דמוניזציה, בטיעוניה באה ההגנה כלפי מי שעמד אז בראשה ציירה את דמותו של הנאשם בצורה דמונית , לצורך סיפוק יצריו המיניים. הנאשם שהיה אז בחזקת חף מפשע, חשוד בלבד, סוכמו הראיות, כך שלפני שנפתח משפטו הפך שמחו של הנאשם לשווה ערך לאנס, ואלה לא חרגו לרגע, ששמו הפכו ללעג".
"המצב החמיר לאחר הרשעת הנאשם, שקיבעו בתודעה הציבורית את דמותו הדמונית של הנאשם, שאיש לא ידע כמותם במדינת ישראל. התקשורת בלעה את נשמתו, בלעה כל דבר, את שמחת החיים. לטענת ההגנה מאז תחילת ההגנה, כלוא בתוך עצמו, הפך לאדם מושפל, ההגנה הפנתה לדברי בית המשפט שלפי הנאשם, ככל שזו נוגעת שפרצו את דינו של הנאשם, במעין משפט שדה. פרסומים והדלפות שנמשכים עד עצם היום הזה, ואין לה ביטוי משמעותי בעת יצירת הדין".
"עשייתו הציבורית לאורך השנים הן נסיבות שראוי שתיזקפנה לזכותו ביום פקודה היא הענישה במלוא חומרתה. לטענת ההגנה אין לראות במעשה הנאשם בזירת התקשורת המעשי כהשבת מלחמה שערה, כי אם התגוננות גרידא. ניתן ללמוד כי אין מדובר במעשי אונס קלים ואכזריים, אלא יש בהם אלמנט של ביצוע מרות".
"המקרה שבפנינו נדיר ויוצא דופן, שעוסק בהם כתב האישום, אלא ממידתו של עושה המעשים, מי שהיה שר בישראל ונשיא המדינה, מידתו של העושה היא איפה הסיבה של המדינה, סוג של חסר תקדים.
חלקם האחר היו פרסום לגיטימי, כפועל יוצא של מי שממעמדו מצוי בעין השערה, למרבה הצער התערבו לנו הפרסומ ים אלו באלו, ונוצר לנו אך התוצאה מבחינת הנאשם, בעקבות התפתחויות שונות , וזכו להתייחסות רחבה בתקשורת".
"ההגנה הפנתה לדברינו בהכרעת הדין, כי נגרמה לו עוגמת נפש כתוצאה מהיקף הפרסומים שהכריזו עליו כעבריין מין מחוץ לבית המשפט, לטענת ההגנה על עומק והיקף הפגיעה שהפרסומים הסבו לנאשם".
"ראוי כי השיפוט השפיע על ילדיו, אשתו ויש בה סבל שהוא כמעט קשה מנשוא, עונש שאינו כתוב בשום חוק, ועבריין אשתו. כבר הזהירו חכמים, וככלל הגדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך". השאלה הניצבת בפנינו כעת כפי שקורא בהכרעת הדין כאמור, הוא איזה משקל ציבורי יש לתת".
"והינו בבחינת אבן, כולם שווים בפני השופט, צדיק הדור ועד המועד לפושעים, שעומדים בדין, ערומים הם כביום היוולדם, בכל מעלותיהם וחסרונותיהם, אפילו יחיד העומד, גם כשהמדינה מוצגת מול בית המשפט, שווים הם בעיני השופט הנאשם ביצע את המעשים ככל האדם, וככל אדם צריך לשאת בעונש. אין אדם הנישא מעל לחוק, דווקא מעמדו הרם של הנאשם, שימש אותו כאמצעי לקדם אותו בעוותויו, הטענה כי המחזה של מי שהיה נשיא המדינה, ניתנת אולי להבנה במישור האישי, במישור הערכי".
"עבירת האונס היא החמורה בעבירות המין , מדובר בעבירה חמורה שיותר משהיא פוגעת בגוף הנאנס, פוגעת היא בנפשו וכבודו של קורבנה, כמוה כגבר לבחירה חופשית, משפילה ומדכאת, פוגעת היא, חדה וכואבת, מעליבה היא, והעלבון הוא הנפש נחתכת, נגרע החופש, בשל חומרתה הרבה של עבירת העונש צריך להיות חד וברור".
"בעניינו מדובר בביצועים של שני מעשי אונס, כשהיא לעצמה עבירה חמורה, טענת ההגנה כי מעשי האונס לא בוצעו על ידי שימוש בכוח אלים, אינה יכולה להשמש בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, כי מעשי האונס בוצעו על ידי הנאשם, תוך שימוש בכוח, מידת הכוח".
"הנאשם כפת את כוחו, ההתנגדות של המתלוננת למעשיו, לאחר מעשה האונס...משהבין הנאשם כי אין בכוונת הנאנסת, כך שפיטר אותה מעבודתה, שיטיחו את שתיקתה לאורך זמן, גם לאחר שהנאשם נכנס לתפקידו כנשיא המדינה, וזאת על ידי מקורבו, שהמשיך את המניפולציה, עבירת מעשה מגונה, ועבירת הטרדה מינית בתקופת כהותנו כנשיא המדינה, בנשים שהיו כפופות למרותו, בניגוד לעמדה שהציגה ההגנה בעבירות ההטרדה המינית".
09:35 "אנו סבורים כי לעבירות אלו, תוך ניצול המרות בין מבצע העבירות לקרבנותיו, בנסיבות אלו אין תמורה מיוחדת תוך ניצול מעמד הממונה ביחס לעובד הכפוף לו".
"הטרדה מינית בתחום יחסי העבודה היא חמורה במיוחד, אלא גם ביסודות ניצול המעמד ביחס לעובד הכפוף לו, אלו מוסיפים מימד לתרומה מיוחדת של המעשים, פערי הכוחות בין הנוטלים במצבים האלה מחייבים התייחסות מיוחדת, מצבים של הטרדה מינית ביחסי עבודה, במסגרת השירות הציבורי, מעבר לפגיעה הקשה".
"לענייננו מדובר כמי שכיהן כנשיא המדינה, כאשר פער הכוחות בינו לבין אלו בהן ביצע את המעשים, גבוה. כדי להעיר לנאשם, שמעשיו אינם רצויים לה, וחרף כך הנאשם לא הקשיב לה. העבירות נעברו על ידי הנאשם במשכן נשיאי ישראל. בתפקידו סימל יותר מכל את סדרי השלטון, ובמעשי השיבוש היווה אך דפוס דומה להתנהגות הנאשם שהתגלה בבית המשפט, שימוש במהלך המשפט".
09:39 "ההגנה ביקשה לזקוף לזכות הנאשם את פעילותו הציבורית. אכן בתי המשפט נוהגים בשורת הדין, אך בענייננו משקלם של אלו מקהה אך במעט את חומרת העבירות בהן נאשם הנאשם, כי הנאשם ביצע עבירות מין חמורות החל משנת 98".
"כמי שכיהן כנשיא המדינה, המשיך וביצע עבירות מין. באשר לפעילותו הציבורית, היוו כלי או אמצעי ששימשו לביצוע עבירות מין עליהן הוא נותן כעת את הדין".
"זה הצד בו מצא הנאשם. מקובל עלינו כי את כרטיס הביקור שלו קונה אדם לא אחרי יום. יש לזקוף לזכותו את מעשיו החיוביים לצד השליליים, אין בפעילות זו כדי להוות משקל נגד למעשים שנעשו".
"בעבירות בהן הורשע הנאשם, בפרט עבירות האונס, דבק קלון. עם העבירות שהן ותופסת מקום של אי כבוד במרכזן של עבירות אלו, אין צורך להסביר לא לילד ולא לילדה מהו חומרתן של העבירות מיהו הרע".
"קיבלנו מכתב מבנו של הנאשם, בו מתואר הכאב הגדול, וכי הוא התייצב לחקירה המשטרתית, שהפך לצל של עצמו, ואינו עוד אותו איש כתמול שלשום. עם כל האמפטיה וההבנה, אין בכאב ... שבאחת חרב עליו עולמו, אין בכוונתנו לזקוף לטובת הנאשם והוא לא יוכל לקבל את ההקלה הניתנת".
09:41 "אין בכוונתנו לזקוף לטובת הנאשם. מידת הנאשם לא יוכל לקבל את ההקלה הניתנת...כידוע הוא שהלך גזירת הדין, נעשית אלה מול אלה, תוך שקילת כל העונש אשר מוטל בסופו של דבר, הוא תוצאה משוקללת של פשרה, אינה מלאכה מדעית, היא עניין שבשיקול דעת הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי כפי שהיא מתבצעת על ידי בתי משפט".
"הענישה בישראל היא ענישה אינדיבידואלית ולעניין זה נפנה לפסד אטיאס, לפי נקודת המוצא היא מידת העונש המירבי הקבועה בחוק. המוצא וקביעת המחוקק, ראשית בקביעת עונש מירבי של 16 שנים לעבירת האונס".
"שתי עבירות של הטרדה מינית, לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלנו, ולאור מדיניות הענישה , עבירות מין בכלל, או בפרט, דינו להישלח למאסר. החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים על תנאי, ותשלום פיצויים בסך 125 אלף שקלים".
09:43 בעקבות גזר הדין, קריאות ורעש בבית המשפט. השופטים מבקשים שקט וממשיכים בהקראת גזר הדין.
דעת המיעוט - השופטת יהודית שבח: "הנני מצטרפת לכל שיקולי החומרה וכל מילה נוספת תהא מיותרת. להבנתי יש לתת להן משקל גבוה יותר. פה אחד התייצב בית המשפט לימינן, גרסאותיהן הנוגדות לזו של הנאשם, כבודן הושב להן והנאשם הוכה ברבים על העבירות הרבות בהן הורשע. מבחינתן, הצדק נעשה".
"עתה הגיע הזמן לשקול את שיקולי הצדק. הצדק מתבטא גם בענישה הלוקחת בחשבון את עניין האמינות, ונותק מהאשמות של הנאשם, אם נעשתה פגיעה במהלך ההגנה המייצגת, גם אם המעשים בהם הורשע הנאשם , אין בה להגן כהוא זה, מהחרפה שכל תכליתה היא להפחית מחומרת העונש, ולהגדיל חלילה מלהפחית בחומרת המעשה".
"באשר אליו דעתנו הייתה נחרצת, שיכול להחיל שיקולים חיצוניים, טענת ההגנה מן הצדק, אלא אף בנסיבות חיצוניות שאינן תלויות ברשות..."
"החלת ההגנה נעשית בין היתר, גם בהתקיים אי הגינות דרסטית הנובעת משפיטת נאשם בעיני העיתונות...שפורסם זמן רב לפני שהדוקטרינה - אכן שפיטה על ידי העיתונות, חותרת תחת חזקת החפות, שפיטה מוקדמת חותרת תחת הסדר הציבורי, יש בה משום רדיפה".
"קבענו כי טענותיו של הנאשם בכל הנוגע למשפט השדה שנערך לו בתקשורת, שפיטתו על ידי הציבור, אשר חצו את דינו מחוץ לכתלי ביהמ"ש".
"בקול הלמות התופים שנשמעו בהקראת בית המשפט את הכרעת הדין, צהלות השמחה וקריאות הגנאי שנקראו על הנאשם, והרשעתו בבית המשפט, התהליך התבטא בין היתר בתגובות מלעיזות".
"חזקה על בית המשפט שיעשה את מלאכתו: יזכה את הזכאי וירשיע את האשם. ביהמ"ש אינו זקוק למעודדות".
09:53 קצב דומע. אחד הבנים זועק: "הכל טעות, עשו פה עוול. מי ששותק, לא אומר שהוא אשם. קצב מתפרץ על השופט קרא: "טעיתם. האם היה עוד מקרה כזה בהיסטוריה? עשו לי עוול. זה פסק דין שקרי. אל תחייך מתחת לשפם. הבחורות שיקרו".
השופט קרא לקצב: "אדוני יישב בשקט".
קצב משמשיך: "טעיתם, נתתם לזדון לשקר ולנצח. לא נתתם לי להביא עדים. סתמתם לי את הפה. השקר ניצח, זהו ניצחון השקר".
השופטת שבח מנסה להמשיך, קצב ממשיך לקטוע את דבריה: "הם טעו, זה עוד יוכח. טעיתם. עשיתם עוול. פסק דין זה אינו נכון. הוא שקרי! הוא עושה עוול. הבחורות יודעות ששיקרו. טעיתם, מותר לי לומר לכם. נתתם לזדון לנצח, נתתם לשקר לנצח, לא אפשרתם להביא לי עדים, לא אפשרתם לי לתת מוצגים. סתמתם לי את הפה".
09:58 השופטת יהודית שבח (עמדת מיעוט) ממשיכה: "ניתן להסתפק ב-4 שנות מאסר בפועל. על המורשע בעבירת אינוס, הנאשם התדרדר מתפקיד נשיא המדינה, אל עבר בור תחתית, כאחרון העבריינים, אות קין נצרב על מצחו של הנאשם לנצח, עם הטלת הקלון, אך מאבד הנאשם את התשלומים וההטבות להם הוא זכאי בתור נשיאי המדינה לשעבר, הנאשם איבד את כל עולמו, עונש של 4 שנות מאסר לא יפגע, ואף ישיג את חומרת ההרתעה".
"נוכח הליך הביזוי חסר התקדים אותו חווה הנאשם בשנים האחרונות, המתלוננות, בייחוד א ממשרד התיירות, ומנגד תפקנה תועלת טובה יותר. אם הנאשם לא ראוי לרחמי ביהמ"ש, העם לישראל ראוי גם ראוי. לו דעתי הייתה נשמעת היינו גוזרים על הנאשם ארבע שנים בפועל".
10:05 עו"ד ציון אמיר, המייצג את קצב: "אנו מבקשים עיכוב ביצוע העונש, עד למתן פסק הדין בערעור בבית המשפט העליון. יש כמובן כוונה להגיש ערעור לעליון".
"אנחנו מבקשים שבית המשפט להפעיל את סמכותו ולדחות את ביצוע העונש, עד למתן הערעור. זו פרשה שנמשכה שנים אחדות".
(עו"ד אמיר פונה לנציגי הפרקליטות): "פס"ד הזה הוא לא לכבוד לכם, אז אל תפריעו לי, כי אני אומר דברים שלא כדאי שאני אומר. המעשים הם מלפני הרבה מאד שנים, זה לא סוד שאנחנו בהגנה חולקים מחלוקת קשה וניצחת על ממצאי הכרעת הדין, אנחנו לא מערערים, אנחנו מקבלים בהכנעה את הכרעת הדין, הגם שאנחנו חולקים עליה לחלוטין".
"בית המשפט העליון צריך לשבת על המדוכה ולשקול את כל הטענות האלה, ולכן הנאשם כפי שהיה חופשי, כל חייו, ולאורך כל תקופת המשפט, ימשיך להיות חופשי עד למתן הכרעה סופית בבית המשפט העליון. אנו סבורים שבית המשפט יכול וצריך לעשות שימוש בסמכות הזו. שמעתי גם את הנימוקים של חוות דעת המיעוט של השופטת שבח, שחלק מהנימוקים ניתן למצוא גם בחוות דעת המיעוט".
10:10 (דיון באולם על מועד דחיית ביצוע העונש): "יש החלטה של בית המשפט, מתי הוא יחליט לשחרר פרוטוקולים ובאיזה סדר"
קצב מתפרץ: "מה, כל חודש יפרסמו פרק? מה זה, סדרה בהמשכים? שיפרסמו הכל? ישמיטו את שמות הבחורות? זה לא משטר בולשביקי, שמשפט מתנהל בדלתיים סגורות. למה מסתירים את זה?!".
נציגי הפרקליטות: "עמדתנו היא כי אנו מסכימים ל(דחייה) של 30 ימים, על מנת לאפשר לנאשם להתארגן לקראת הטלת העונש שהטיל עליו בית המשפט".
פרקליטיו של קצב: "לא יהיו 30 ימים, בגלל פסח. אנו זקוקים ל-45 ימים לצורך התארגנות".
השופט קרא (אחרי ויכוח באולם): "הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום השמונה במאי. כמובן שהחלטה זו לא פוגעת בזכות ההגנה להגיש ערעור בהמשך".
הנשיא אנס - סיקור מיוחד:
כך נערך השב"ס לקליטת האסיר קצב
רגע האמת הגיע: משה קצב בדרך לכלא
התובעת לשעבר של קצב: "שיילך לכלא"
מיוחד: הקלטת השיחה בין קצב לא'
מסיבת העיתונאים הבלתי נשכחת של א': "משה קצב הוא סוטה"