הם היו ארבעה קטינים פלסטינים, כבני 14 - היא הייתה בת גילם: שלושה מהם אחזו בה בכוח וחברם אנס אותה. זה היה ביוני 2006, ביום הראשון של החופש הגדול. בריאיון בלעדי לחדשות 2, קורבן האונס י' שיחזרה את מה שעברה, לאחר שעוררה סערה בעקבות תלונותיה על היחס שקיבלה מצד שופטים שדנו בתיק.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"עמדתי בתחנת אוטובוס וראיתי חבורה של ערבים פלסטינים מתקרבים עם אופניים אלי, ומסתכלים עלי", סיפרה י'. "הם חסמו אותי, לא נתנו לי להמשיך ללכת והרגשתי איזושהי מכה בצלעות, נגיעות שלהם, כל מיני דיבורים בערבית, צחקוקים. דבר אחר שאני זוכרת שכבר הייתי על הרצפה באיזשהו וואדי כזה ומישהו ישב עלי, שניים אחרים תפסו לי את הידיים מהצדדים, ואז התחילו לעשות את מה זה שהם עשו. השתחררתי מהם, לא יודעת איך הצלחתי לברוח משם".
אזרח שעבר בקרבת מקום סייע לה. הוא ניהל מרדף אחרי החשודים והם נעצרו באותו לילה, הועמדו לדין והואשמו בביצוע אונס קבוצתי. הקורבן העידה בבית המשפט המחוזי בירושלים עדות ארוכה ומפורטת. הפרקליטות חתמה עם שלושה מהם הסדר טיעון, והם הורשעו רק בעבירה של מעשה מגונה בכוח וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות, נאשם רביעי הורשע באונס. לטענת פרקליטתה של י' רוני סדובניק, במהלך עדותה, התבקשה בידי סנגורם של הנאשמים אל מול אדישות שלושת השופטים לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס.
"מתחילת המשפט הרגשתי את המבטים המאיימים של עורך הדין שלהם, את זה שכל פעם במשך כל הזמן שהייתי שם הוא אמר לי כמה אני שקרנית ולא אמינה", י' נזכרת. "הוא שאל אותי האם הייתי רטובה. ילדה בת 15 אמורה לדעת מה זה אומר בכלל? זה הכרחי למשפט? זה דבר שנראה לי הזוי, השופטים עצרו אותו באותו רגע".
בתלונה שהגישה עורכת הדין סדובניק למנהל בתי המשפט כתבה: "השופטים ראו ולא נקטו על צעד להפסקת התעללות בתוך אולם המשפט. זו התנהלות מחדלית תמוהה ומקוממת של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים אשר אפשרו חקירתה של נפגעת אונס ועוד קטינה. התעללות כה קשה התבצעה מול עיניהם והם לא הבינו מה הם מעוללים".
"הרגשתי מושפלת, מול כ"כ הרבה אנשים"
י' סיפרה כי השופטים ביקשו ממנה להדגים את שעברה. "בתור ילדה בת 15, כשמבקשים ממך להדגים בבית משפט, מסגרת מלחיצה, אתה יודע שכל דבר שאתה אומר נבחן באלף זכוכיות מגדלת", סיפרה. הקורבן הוסיפה כי זה כמו אונס שני: "לגרום לילדה בת 15 להיות כל כך מושפלת מול כל כך הרבה אנשים - אין לזה סיבה. למה זה היה צריך לקרות?".
נציב תלונות השופטים כתב דוח על המקרה, שלפיו השופטים והסנגור לא ביקשו ממנה לרדת על ארבע. "אני בטוחה שזה מה שהיה באולם, אני הדגמתי, לא ייתכן שהייתי הוזה דבר כזה", התעקשה י'.
התלונה הזאת עוררה סערה: שרת המשפטים ציפי לבני ביקשה בירור יסודי מנציב התלונות על השופטים השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. השופט עשה בירור מעמיק ויסודי, הקשיב להקלטות, ואמר כי שמיעת ההקלטה לא מותירה ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה כאמור, בתלונה שהתניעה את בקשת הבירור.
גולדברג לא הסתפק בקביעה זו. הוא בדק את התנהלות הרכב השופטים במשפט כולו וקבע: "בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה של המתלוננת לאורך כל חקירתה וגילה הבנה למעמד הקשה והמביך שהייתה נתונה בו, תוך שהוא מקיים את חובת ההגינות גם כלפי הנאשמים".
"היו נותנים לי להמשיך גם אם הייתי מתפשטת?"
"אני חושבת שהם עשו עבודה טובה, אבל הם היו צריכים להגן עלי יותר כי יצאתי משם חבולה נפשית", הסבירה י'. "אם הייתי מתפשטת הם היו נותנים לי להמשיך? להגיד שאני רציתי להדגים זו תשובה מתחמקת".
הטחת ההאשמות בהרכב השופטים הבכיר אל מול קביעתו של הנציב גולדברג הוציאו את נשיא בית המשפט אשר גרוניס משלוותו. גם השבוע י' טוענת שהפרוטוקול וההקלטה לא משקפים את שאירע באולם בית המשפט, ואולי השאלה האם אולצה להדגים את העונש אינה המרכזית. נסתפק בתחושתה הכנה כי ההליך המשפטי היה טראומטי עבורה, ואין ספק שלא משנה מה קרה - היא חשה פגועה ממערכת המשפט.
כשפרקליטתה של י' הגישה תביעה לביטוח הלאומי כשיכיר בה כנפגעת פעולת איבה, אמר השופט שדן בתיק ניסים ישעיה כי "יש נאנסות שנהנות מהאונס". דבריו עוררו סערה שלא גרמה לשופט ישעיה לחזור בו. להיפך - הוא נדרש לעזוב את מערכת המשפט. "איך נתנו לבנאדם כזה לשפוט בנות או בנים שעברו תקיפה מינית? איך נתנו לו? אם אלה המחשבות שלו איך אפשר לתת לבנאדם כזה להיות במערכת המשפט?", תוהה י'.
האם ניתן לקיים בירור משפטי יסודי בלי לחקור את המתלוננת חקירה קשה, מביכה ואינטימית? כנראה שלא. בכל זאת כשקטינה קורבן אונס קבוצתי, מרגישה כך גם בחלוף 5 שנים אחרי המשפט יש סיבה להיות מוטרדים.
י' מסכמת: "היום אם ישאלו אותי: 'האם את חושבת שצריך להעיד אחרי שעוברים דבר כזה' - אני אגיד חד משמעית לא. זה רק מגביר את כל מה שעברתי. צריכים ללמוד לנהוג במיוחד בקטינים ובילדים בצורה אחרת, אולי למצוא שיטה אחרת".
ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "השופט בדימוס אליעזר גולדברג קבע, כי הטענה שלפיה המתלוננת התבקשה להדגים את מעשה האונס שבוצע בה - בחקירה הראשית ובחקירה הנגדית, אין בה כל יסוד והינה עלילת דברים. עוד הוא קבע, כי בהדגמה הקצרה והחיונית שהדגימה המתלוננת בשלב החקירה החוזרת, לא הייתה משום פגיעה בכבודה, וכי בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה לאורך כל חקירתה".