אוהד דדון, שזוכה היום (ד') מהריגת החייל איציק מור ז"ל, לא כועס על משפחת מור שתקפה אותו בתום הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. "זה היה מרוב כעס ותסכול, אני מבין אותם", אמר בריאיון בלעדי לחדשות 2. "המשטרה הוליכה אותם שולל ארבע וחצי שנים. כל הזמן אמרו להם 'אוהד, אוהד, אוהד, אוהד דקר, אוהד דקר', למרות שכל הראיות והעדים הוכיחו דבר אחר".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

דדון אף השתתף בצערם של בני המשפחה, והביע את כאבו האישי. "בגדול אני מה זה מצטער", אמר. "גם עכשיו כששיחררו אותי, אני כואב. זה יהודי שהלך, זה חייל. גם אני הייתי חייל באותה תקופה. זה לא פשוט להיות אפילו רק קשור לזה. נכון שלא אני דקרתי, אבל עצם העובדה שאתה קשור לזה, זה קשה מאוד. זה לא מצב רגיל. מאשימים אותך שאתה לקחת חיים של בן אדם, ואתה לא עשית. בתוך תוכך אתה יודע את זה, אבל כולם נגדך".

לשאלה אם הוא זוכר את אותו הלילה שבו נדקר למוות איציק מור במועדון "ואן גוך" בירושלים, הוא השיב: "לא במדויק, אבל את הדברים הקריטיים אני זוכר - את הדקירה עצמה, ואת כל הסיטואציה שקרתה לפני ואחרי".

לטענתו, על אף האמונה המוחלטת בצדקתו, הוא היה מוכן לכל הכרעה של בית המשפט. "חשבתי על כל התסריטים וכל הסיטואציות שיכלו לקרות", תיאר דדון. "זכאי, אשם, במה אשם, אם זה מחמת הספק, כל דבר. הגעתי למסקנה אתמול עם עצמי. אמרתי לעצמי: אוהד, תקשיב, אתה יודע שזה לא אתה דקרת, אז ייעשה צדק. אם לא דקרת, אתה לא סתם תשב".

למרות הזיכוי המוחלט, דדון הפיק בכל זאת לקח מהטרגדיה שאירעה לפני יותר מארבע שנים. "זה מתחיל ממילים, ואת התוצאה אף אחד לא יודע. רק אותו בן אדם שהולך לבצע משהו", טען דדון. "אבל זה בגדול מתחיל גם בגלל האלכוהול. היום אני משתדל לא לשתות יותר, כי זו בעיה. אלכוהול, מילים לא במקום, להרגיש שאתה גבר, או שהשני הוא לא גבר, זה מוביל לכל המצב הזה - לקטטה. מה שקורה אחרי זה - זה בשליטה של אותו בן אדם, אם הוא מחליט לעשות מעשה או לא".

אחרי הזיכוי: מכות בבית המשפט

המהומה בבית המשפט המחוזי בירושלים פרצה לאחר שהנאשם אוהד דדון, בן ה-25, זוכה מהריגה בפרשת דקירת החייל איציק מור, במועדון ה"ואן גוך" לפני ארבע שנים בירושלים. חברו, נחום בן יצחק בן ה-26 הורשע בהריגתו ודקירתו של החייל. 

"ממכלול הראיות הוכח לפני בוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי הסכין שבאמצעותו נדקרו המנוח ואבירן הובא לזירה ע"י נאשם 1 (נחום בן יצחק), הלה החזיק ברשותו את הסכין בכל מהלך האירוע ולא העבירו לאיש וממילא לא לנאשם 2 (אוהד דדון) בטרם נמלט ברכב מהמקום", כתב השופט יורם נועם בהכרעת הדין.

אחרי הקראת הכרעת הדין פרצה קטטה בין משפחתו של קורבן הדקירה לבין משפחתו של אוהד דדון שזוכה בפרשה. "אתם הרוצחים", קראה משפחתו של החייל לעבר משפחתו של דדון. עשרות אנשי משמר בתי המשפט הוזעקו לאחר שבני המשפחות החלו להכות, לחנוק ולבעוט האחד בשני.