סיבת המוות הרפואית של חיים בן הרוש בן ה-63 מקריית חיים היא הרעלה מדג, אבל לטענת קרוביו הסיבה האמיתית היא אדישות של הממסד הרפואי. לפני שנה רכש חיים דג דניס וכשניקה אותו הוא נדקר ו-24 שעות לאחר מכן, למרות שחזר והתלונן על כאבים בפני רופאיו - הוא מת.
"בן אדם לא מתלונן בשביל הכיף, אלא כדי שיתייחסו אליו", אומרת רבקה בן הרוש, אשתו של חיים, עכשיו כשהחליטו בני המשפחה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. לדבריה, מיד לאחר הדקירה מהדג הלך חיים לרופא, אך זה שלח אותו הביתה עם תרופה לשיכוך כאבים.
"לא התייחסו בצורה רצינית ונכונה לתלונות של בעלי", מוחה בן הרוש. שבע שעות אחרי הטיפול במשככי כאבים, כשהוא עדיין סובל, הלך בן הרוש שוב לרופא, הפעם לאחד אחר, וזה שלח אותו לבית החולים רמב"ם בחיפה.
"לא ניתן להבין מדוע הרופא לקח אחריות על עצמו"
"פניתי לרופאים ולאחיות. שיגעתי אותם, ואף אחד לא התרגש מזה", מספרת בן הרוש. "במשך תשע שעות שלמות הוא היה צריך לקבל אנטיביוטיקה ולא קיבל", מאשימה מירית שמילוביץ', בתו של חיים.
כשהרופאים הגיעו למסקנה שחיים הורעל מחומר שנמצא לעיתים בגופם של דגים, כבר היה מאוחר מדי. גופו קרס וחודש לאחר מכן הוא נפטר.
"לא ניתן להבין מדוע רופא זה לקח אחריות על עצמו, בכך שבחר להתעלם מגורמי הסיכון, ולא הפנה את המנוח להמשך בירור דחוף בבית החולים", קבע פרופסור ראול רז, מומחה למחלות זהומיות מבית החולים "העמק" בעפולה. "הרופא היה אמור לחשוד באפשרות של גרימת זיהום אפשרי מדקירת דג. אבחנתו של הרופא הראשון שבדק את המנוח, הייתה שגויה מיסודה", הוסיף פרופסור רז באשר לחברת ביקור רופא.
"מדי שנה נפטרים 2-4 בני אדם מפגיעות כאלה"
"הטיפול במנוח מרגע הגעתו לחדר המיון, היה רשלני ושאנן למדי", קבע רז באשר לבית החולים בחיפה. "התנהלותם של עובדי חדר המיון מעידה כי לא ראו במצבו של המנוח כמקרה דחוף כלל וכלל. בוזבזו שעות רבות בהמתנות ארוכות וייעוצים", הוסיף המומחה.
מחברת ביקור רופא נמסר בתגובה כי הם מצרים על האובדן של המשפחה, לומדים את כתב התביעה ויגיבו בערכאות המקובלות.
מבית החולים "רמב"ם" נמסר בתגובה: "מר בן הרוש קיבל את הטיפול המקצועי ביותר ומזכירים שלמרות הידע הרב שנצבר מפגיעות מדגים מדי שנה נפטרים שניים עד ארבעה בני אדם מפגיעות כאלה".
