בית משפט השלום בחיפה ביטל הבוקר (ג') את הרשעתה של רחל קדם, המורה למתמטיקה שהואשמה בהדלפת מבחן בגרות, וזאת חרף הודאתה בשורה של עבירות ובהן הוצאת מסמך ממשמורת ומסירתו לאחר תוך הפרת אמונים. בית המשפט קבע כי קדם נפלה קורבן לארז כהן, שותפה למעשה, שהיה זה שגרם להפצתו של המסמך בפועל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בהחלטתו אמר השופט זיאד פלאח כי התלבט אם להרשיע את המורה, אישה ערכית ובעלת עבר מפואר כלשונו, שמעשיה גרמו לנזק אדיר הנאמד במיליוני שקלים למשרד החינוך. "שוכנעתי שנפלת קורבן לארז כהן, קיבלת את הסיוע מארז שעובד באנקורי ולכן עשית את שעשית", אמר. "שוכנעתי כי הרשעתך עלולה לחסום את שיקומך".
הפרשה התפוצצה בחודש מאי 2010, לאחר שנחשף כי מבחן הבגרות במתמטיקה ל-4 יחידות הגיע לידיהם של מספר תלמידים לפני מועד הבחינה. על פי כתב האישום שהוגש, קדם, מורה בת 53, מונתה לחברה בוועדה לעריכת שאלונים לבחינת הבגרות במתמטיקה במועד הקיץ.
סמוך לאחר מינויה לוועדה פנתה הנאשמת למכרה ארז כהן, בן 40, בעליה של החברה לספרי הכנה לבגרות. כהן הכין תלמידים לבחינות הבגרות במתמטיקה במסגרת בית ספר "אנקורי" בחיפה, וקדם סיפרה לו אודות חברותה בוועדה וביקשה את עזרתו בחיבור השאלות לשאלונים בניגוד להתחייבויותיה, תוך שהיא מזהירה אותו לבל ייוודע דבר פנייתה אליו.
נזקים בסך מיליוני שקלים
ארז נענה לבקשת הנאשמת, סייע לה בחיבור השאלות , הבטיח לה לשמור על סודיות, ובהמשך העבירה הנאשמת את השאלות שחיברה בסיועו , לידי רכזת הועדה ובהסתמך על כך גובשה טיוטה סופית של השאלונים שירכיבו את בחינת הבגרות במועדים א' ו-ב' בקיץ תש"ע. לאחר מכן מסרה קדם לכהן את מקבץ השאלונים שהועבר אליה בכתב יד על מנת שיכתוב הערות. בעל חברת ספרי ההכנה סרק את השאלון למחשבו האישי ובהמשך העביר למכר, קיריל רוחוביץ', כדי שימסור אותו לאחיו שאמור היה להיבחן. משם התגלגלו השאלונים לתלמידים רבים שחלקם אף סחרו בהם, עד שהדבר התגלה על ידי משרד החינוך.
בתאריך 23.5.2010, ולאחר הדפסת שאלוני בחינת הבגרות והעברתם לסניפי הדואר השונים, וטרם הפצתם לבתי הספר עצמם, נודע למשרד החינוך כי השאלות המופיעות בשאלון 35004 הודלפו. בשל זהות השאלון שהודלף עם שאלון אחר, ובשל החשש ששאלונים נוספים הודלפו, החליטו במשרד החינוך לאסוף את כל השאלונים ולהחזירם למדפיס הממשלתי, לאחר שכבר הופצו לסניפי הדואר.
כל השאלונים של כל בחינות הבגרות במתמטיקה, בכל הרמות, הוחלפו בחדשים, והופצו מחדש לבתי הספר השונים, דבר שגרם הוצאות כספיות גבוהות למדינה. בכתב האישום נטען כי הוצאות משרד החינוך התבטאו בנזק ישיר של למעלה מ-4 מיליון שקלים, ונזק עקיף שאותו העריך המשרד בלא פחות ממיליון וחצי שקלים נוספים.