מלאכת שבירת הכוס בחתונה היא עבור החתן בדרך כלל פחד של ממש, בעיקר מהמשמעויות הסמליות של הטקס. אבל חתן אחד גילה ששבירת הכוס יכולה להיות מאוד כואבת - פיזית.
בני זוג שהחליטו להתחתן באולם "בישולים בנווה אילן" לא חשבו שייצאו בנזק שכזה. לקראת חתונתם חתמו על הסכם עם בעלי המקום, בו מפורט מה מוצע להם ומה הם מקבלים ביום חתונתם בתמורה לכספם. במהלך טקס החופה דרך הבעל הטרי על הכוס עם נעלי בד והתוצאה לא איחרה לבוא - הוא נפצע ברגלו וטקס החופה נפגם.
הכוס, שלפי בית המשפט הייתה "עבה במיוחד ועטופה בנייר כסף" נשברה רק בניסיון השני של החתן, ורסיס זכוכית חדר לרגלו של החתן המיואש. בהמלצת רופאה שנכחה במקום והייתה אורחת בחתונה, הוא ניגש לתחנת מד"א הקרובה ושב רק כעבור שעתיים לחתונתו. החתן גם טען שהפציעה מנעה ממנו "להסתובב בקהל האורחים" עם אשתו הטרייה.
בני הזוג ישלמו לאולם השמחות
הזוג הטרי כעס מאוד. לדבריהם, לא רק הכוס הייתה פגומה אלא גם דברים נוספים שעליהם חתמו עם בעלי האולם. לטענתם, בעלי האולם לא עמדו בהתחייבויות ולא העמידו רמקולים באזור קבלת הפנים. יתרה מזאת, אסרו בעלי המקום על הזוג להעמיד מערכת קול מטעמם באזור קבלת הפנים.
לאחר החתונה החליטו הנשואים הטריים כי הם אינם מתכוונים לשלם את כל הסכום אותו דרשו בעלי האולם והחליטו אף לתבוע את הבעלים. בתגובה החליטו הם, לתבוע בחזרה. לאחר הגשת התביעות ההדדיות החליט בית המשפט כי בני הזוג לא הוכיחו שבעלי האולם אחראים לנזק ברגלו של החתן, ובעקבות כך הורה לזוג לשלם את הפרשי התשלום על החתונה ואת שכר הטרחה של עורכי הדין במשפט.
בפסק הדין קבע השופט מנחם קליין כי "התובע לא נהג כאדם הסביר והופיע לחופתו כאשר הוא נעול בנעלי בד ולא בנעלים שאדם סביר מגיע בהם לחתונתו. הוא לא שאל מנדהוא כיצד יש לשבור את הכוס, החליט כיצד להניח את הכוס, פספס בפעם הראשונה וכנראה בפעם השנייה, תוך איבוד עשתונות גרם לפציעתו העצמית. יש לראות בהתנהגותו זו הסתכנות מרצון, משכך אינני רואה לנכון להטיל אחריות כלשהיא על הנתבעת".
פתיחת "עונת החתונות" - פרוייקט כתבות מיוחד לרגל ל"ג בעומר:
חתונות בזול: כיצד לחסוך בהוצאות חתונה?
"נשמח לראותכם בחופה, בבית החולים"
איך נשמע "אני אוהב אותך" בחלל?
"רצינו משהו שונה": חתונה למטיבי לכת
חתונה בכל מחיר: המקלט ששימש כחופה