תיק בממשלה - וגם במשטרה: עם הקראת הכרעת הדין הבוקר (ב') הצטרף ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לרשימה מפוקפקת של פוליטיקאים בכירים שהורשעו בפלילים. ליתר דיוק, אולמרט הצטרף לחבורת המורשעים כבר בחודש יולי 2012 לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע שביצע עבירה של הפרת אמונים.
אולמרט הורשע בעבירה המינורית יחסית על חלקו בפרשת "מרכז ההשקעות", אך זוכה מהעבירות החמורות של השוחד והקבלת דבר במרמה שעמדו בלב כתב האישום. קביעת בית המשפט המחוזי מוסיפה שם נוסף לרשימה ההולכת ומתארכת של פוליטיקאים בעלי מידות מושחתות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משה קצב - שני פוליטיקאים בתא אחד
נשיא מדינת ישראל השמיני, משה קצב, הוא ללא ספק בכיר הפוליטיקאים שסרחו - הן בשל תפקידו הרם בעת פתיחת החקירה נגדו והן בשל חומרת מעשיו. בדצמבר 2010 הורשע קצב בביצוע שתי עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בעובדת שהייתה כפופה אליו כשהיה שר התיירות, ובעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית של עובדות בבית הנשיא. בנוסף הורשע הנשיא לשעבר בשיבוש מהליכי משפט לאחר שניסה לתאם גרסאות עם עובדת מבית הנשיא.
קצב נשלח לשבע שנות מאסר בפועל וחויב בפיצוי המתלוננות בסכום של 125,000 ₪. הערעור שהגיש הנשיא לשעבר לבית המשפט העליון נדחה והוא החל לרצות את עונשו באגף התורני של כלא מעשיהו בראשית חודש דצמבר 2011. את התא בכלא מעשיהו חלק קצב עם פוליטיקאי אחר - שר הבריאות והרווחה לשעבר מטעם מפלגת ש"ס, שלמה בניזיר, שהורשע ב-2008 בקבלת שוחד ונדון לארבע שנות מאסר.
אריה דרעי - שוחד של 150,000 דולר
יושב ראש תנועת ש"ס, אריה דרעי, הוא הפוליטיקאי היחיד ברשימת נבחרי הציבור שהורשעו בפלילים שעודנו נושא בתפקיד ציבורי. בשנת 1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום שייחס לו שתי עבירות שוחד ועבירות נוספות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
דרעי הואשם בכך שקיבל שוחד בסכום של 150,000 דולר מראשי ישיבת "לב בנים". הכספים הופקדו בחשבונותיו האישיים של שר הפנים לשעבר ושימשו אותו ואת רעייתו ברכישת דירה בירושלים.
לאחר הגשת כתב האישום נגד דרעי עתרה התנועה לאיכות השילטון לבג"ץ בדרישה לחייב את דרעי להתפטר מתפקידו כשר הפנים. בית המשפט העליון חייב את דרעי להתפטר ממשרתו ובכך קבע את הלכת דרעי - הלכה המחייבת נושא תפקיד ציבורי ביצועי להתפטר ממשרתו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.
במרץ 1999 הורשע דרעי בעבירת שוחד ושלוש עבירות מרמה ונדון לארבע שנות מאסר בפועל. לאחר ערעור שהגיש יו"ר ש"ס המתיק בית המשפט העליון את עונשו של דרעי וקבע שירצה שלוש שנות מאסר. דרעי שוחרר לאחר ששהה כשנתיים בכלא "מעשיהו", ובתום תקופת קלון של שבע שנים שב לעשייה פוליטית, וכאמור, כיום הוא משמש כיו"ר ש"ס וכחבר כנסת מטעמה.
אברהם הירשזון - "הפך את הסתדרות העובדים לקזינו"
מעל כל הפוליטיקאים שהשחיתו דרכם בולט לשמצה שמו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בעיקר בשל היקף המעילה שייחס לו כתב האישום. נגד השר מטעם מפלגת "קדימה" הוגש כתב אישום בחודש יוני 2008. הפרקליטות טענה כי הירשזון ביצע עבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. שר האוצר הואשם בכך שגנב 2.5 מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית כששימש כיו"ר הארגון.
בית המשפט המחוזי קבע שהירשזון גנב מקופת ההסתדרות 1.83 מיליון שקלים ושלח למאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים. בגזר הדין כתבו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הירשזון הפך את מחלקת הנהלת החשבונות של ההסתדרות ל"קזינו". שר האוצר לשעבר שוחרר לאחר שנוכה שליש מתקופת מאסרו בחודש ינואר אשתקד.
חיים רמון - לשון בגרון אינה קלון
את הרשימה המפוקפקת של אישי הציבור הבכירים שהורשעו בפלילים סוגר שר המשפטים והפנים לשעבר, חיים רמון. רמון הורשע בינואר 2007 בביצוע מעשה מגונה בקצינה ששירתה בלשכת ראש הממשלה שעה שכיהן כשר המשפטים. בכתב האישום שהוגש נגד רמון נטען כי שר המשפטים נישק והחדיר את לשונו לפיה של הקצינה שביקשה להצטלם עמו עם תום שירותה הצבאי.
התקרית ארעה לאחר שרמון יצא מישיבה דחופה במשרד ראש הממשלה בקריה שכונסה בעקבות חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל בגבול הצפון. בכתב האישום נטען כי לאחר החדרת הלשון לפיה הייתה קצינה "נכנסה להלם ורעדה בכל הגוף".
בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את רמון במיוחס לו ודן אותו ל-120 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי למתלוננת בסך של 15,000 ₪. שופטי השלום סרבו לבקשת פרקליטיו של רמון להימנע מהרשעתו. מנגד קבעו כי במעשיו של רמון לא דבק קלון. את החלטתם כי במעשיו של רמון אין קלון נימקו השופטים באומרם כי מדובר היה מעשה ספונטני וחד פעמי.
בשולי הדברים מתחו שופטי בית המשפט ביקורת חריפה על הקמפיין התקשורתי להכפשת הקצינה שניהל רמון. "דבר מדברי הבלע כלפיה לא היה אמת", כותבים השופטים ומוסיפים: "מדובר בצעירה איכותית ולא 'פלרטטנית'. מצערת העובדה שרמון בחר לפגוע פגיעה בלתי הוגנת בקצינה לצורך ניהול הגנתו".
איציק מרדכי - "מעשים נלוזים המצדיקים מאסר בפועל"
התלונה שהגישה בשנת 2000 פקידה במשרד התחבורה נגד השר איציק מרדכי חשפה את קופת השרצים שסחב מרדכי על גבו - התלונה עודדה שתי נשים נוספות לחשוף את שביצע בהן שר הביטחון לשעבר. בעקבות התלונות החלה חקירה נגד מרדכי שהולידה כתב אישום. כתב האישום ייחס לו עבירות מין שביצע בשלושת הנשים. מרדכי הואשם במעשה מגונה בכוח שביצע בחיילת בעת ששימש כאלוף פיקוד צפון, במעשה מגונה שביצע ב-1996 באישה בזמן שכיהן כשר הביטחון ומספר מעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו במשרד התחבורה.
בית משפט השלום הרשיע את מרדכי בביצוע עבירות מין בשתיים מהנשים, זיכה אותו מביצוע המעשה המגונה בעובדת משרד התחבורה וקטע את הקריירה הפוליטית של השר. בגין ההרשעה גזר בית המשפט על שר הביטחון לשעבר 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על קולת העונש כתבו השופטים כי "המעשים הנלוזים שעשה מרדכי מצדיקים מאסר בפועל" אך בשל הנזק שנגרם למרדכי מעצם ההרשעה נמנעו מלפסוק כך.
ב-2011 שילם מרדכי לאחת המתלוננות פיצויים בסכום של 140 אלף שקל בעקבות תביעה אזרחית שהגישה האישה נגד האלוף במיל'.
