אתמול קבע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ כי התיקון לחוק המסתננים, המאפשר החזקתם במשמורת במשך שלוש שנים, לא חוקתי ופוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בעקבות ההחלטה, שאלנו את עו"ד אסף וייצן, ראש תחום פליטים ומבקשי מקלט במוקד הסיוע לעובדים זרים, על משמעויות ההחלטה - ועל הצעדים החלופיים שהמדינה תוכל לנקוט ובהם בסוגיית המסתננים מאפריקה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מה אומרת ההחלטה של בג"ץ לגבי מעמד המסתננים השוהים בתנאי מעצר?
בית המשפט קבע שהחוק למניעת הסתננות שנכנס לתוקף בינואר 2012 והחל להיות מיושם ביולי 2012 אינו חוקתי - מעצרם של כאלפיים מסתננים השוהים במתקן הכליאה בסהרונים למשך שלוש שנים וללא משפט הוגדר כלא חוקתי, לא מידתי ולא מוסרי.
בפסיקתו קבע בית המשפט שהחזקת המסתננים במעצר אינה מביאה כל תועלת למדינה - וגם שוללת את חירותם של העצורים. למעשה, נקבע כי אסור להשתמש באנשים ככלי להרתיע אחרים מלהגיע לישראל.
המשמעות של ההחלטה היא שלרשות המדינה עומדים 90 ימים לצורך שחרור העצורים, רובם מאריתריאה ומסודן, שביניהם יש גם נשים ומעט ילדים. אין באפשרות המדינה יכולת לגרש את העצורים לאחר שישוחררו עקב הסיכון לחייהם במדינות מהן הגיעו, ועל כן החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה לחשוב על פתרון אחר למעמדם של המסתננים העצורים.
אילו דרכי פעולה עומדות בפני הממשלה כעת?
בית המשפט קבע שהחוק אינו מידתי, אך הדגיש שעל המדינה להחליט כיצד לנהוג בכל אותם אלפים שנכנסו לארץ ונעצרו. בג"ץ סיפק הצעה לפתרון - למשל של קליטת חלק מהמסתננים במרכזי קליטה שבהם יתקיימו תנאי שהייה חופשיים, שלא יוקמו באזורים ה"צפופים" של הזרים בדרום תל אביב ומקומות נוספים. פתרון אחר הוא הכרה במסתננים והענקת זכויות ואשרות עבודה - צעד שארגוני זכויות האדם מבקשים לקדם. כיום ישנם בישראל כ-54 אלף מסתננים בסך הכל.
האם יש עוד מקומות בעולם שהפעילו חוק דומה לזה שהופעל בישראל?
יש הסדרים שונים במדינות שונות לגבי מהגרים - אירופה הקשיחה את הכניסה אליה, בין היתר באמצעות הסכמים בין לוב לאיטליה ומניעת מסתננים להיכנס ליבשת דרך הים. עם זאת, בשום מדינה לא נקבעו הוראות של מעצר כפי שהיה כאן בישראל. במתקן המעצר בסהרונים נכלאו מי שנכנסו לארץ באופן לא חוקי - ומי שנחשדו בביצוע עבירות פליליות.
העובדות בשטח הן שאפס מסתננים נכנסו לישראל בחודש שעבר. האם זה לא הצעד היעיל ביותר?
בית המשפט טען, בין היתר, כי מאז השלמת בניית גדר הגבול החדשה בדרום, מספר המסתננים שנכנסו לישראל פחת דרמטית - אלא שהיה זה המכשול הטבעי שמנע מרבים להיכנס, כמעט ללא קשר לחוק שחוקק. המכשול הפיזי היה החסם המרכזי. ייתכן שהחוק היווה פקטור, אבל לא היה היחיד שמנע מהם לחדור ארצה.
בג"ץ טען כי ללא החוק עלולות להיות כניסות רבות יותר של מסתננים לארץ, אך הבהיר כי אם תהיה עלייה דרמטית במספרם - יכול להיות שהנושא ייבחן מחדש. בית המשפט בעצם אמר למדינה - לפני שכולאים בני אדם ושוללים את זכויותיהם המוסריות, לבדוק אופציות אחרות לפתרון קודם.