המדינה ככל הנראה לא תערער על זיכוי ליברמן: אף על פי שבמשרד המשפטים משוכנעים שזיכויו של שר החוץ אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בחודש שעבר הינו טעות עובדתית ומשפטית, בכירים בפרקליטות ממליצים ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שלא לערער על ההחלטה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לעמדת הבכירים בפרקליטות שותפים גם פרקליט המדינה הבא עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה אלי אברבנאל והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי.
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין טרם החליט אם לערער או לא, אך ככל הנראה צפוי לאמץ את העמדה של בכירי הפרקליטות לפיה יש להותיר את הזיכוי על כנו. לעמדה של בכירי הפרקליטות מתנגדים בתוקף אנשי המחלקה הכלכלית שהיו התובעים בתיק ליברמן.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין טרם החליט וכל פרסום כאילו החליט מוכחש לחלוטין".
ליברמן זוכה מפרשת השגריר - וחזר לתפקיד שר החוץ
בחודש שעבר החליטו שופטי בית משפט השלום בירושלים פה אחד לזכות את ליברמן מעבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה. לאחר מתן הכרעת הדין בעניינו, שב ליברמן למשרד החוץ.
בהכרעת הדין התייחסו השופטים חגית מאק-קלמנוביץ', יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר לאישומים, שלפיהם מינה ליברמן את זאב בן אריה לשגריר ישראל בלטביה, בעקבות המידע שהעביר לו לגבי חיקור דין שמתכוונים לערוך לו במסגרת החקירה נגדו.
הכרעת הדין המלאה במשפט ליברמן - לקריאה לחצו כאן
"לא הוכח שהנאשם קיבל את המידע בתוקף תפקידו ולא היה במינוי משום קידום לבן אריה", כתבו השופטים בהכרעת הדין. "אין ניגוד עניינים כה חמור כפי שטענה הפרקליטות, בין אריה היה ראוי לתפקיד. המינוי תאם את יכולותיו". יחד עם זאת, קבעו השופטים כי ליברמן "פעל באופן בלתי ראוי באופן שהביא את הדברים לועדת השרים - אך הדבר לא חצה את הסף הפלילי".
עוד צויין כי גרסתו של סגן שר החוץ לשעבר דני אילון, שהעיד נגד ליברמן, "לא הייתה אחידה בנושאים שונים העומדים בליבת המחלוקת, ולא נתמכה על ידי העדים גל ורודז". השופטים לא הסירו מהשולחן את הקשר בין הדחתו של אילון מרשימת ישראל ביתנו, לבין המועד שבו פנה אילון למשטרה ולכלי התקשורת והשמיע ביקורת על ליברמן.
ליברמן: "תודה למי שהאמין בצדק"
"אני רוצה להודות למשפחתי ולחבריי שעמדו מאחוריי כל אותן 17 שנים, האמינו בצדק ונתנו את תמיכתם", אמר ליברמן לאחר פסק הדין. הוא הודה לצוות ההגנה ואמר כי אינו מתכוון לעסוק עוד בסוגייה. "העניין הזה מאחורי ואני מתמקד באתגרים שמחכים לנו בפתח - ויש מספיק אתגרים".
"בית המשפט פסק ואנו מכבדים את פסיקתו", אמרה התובעת מיכל סיבל דראל בתגובה להחלטה, "נלמד את הכרעת הדין באופן מקצועי וכמקובל בפרקליטות. נשקול את צעדינו בהמשך".
עורך דינו של ליברמן, יעקב וינרוט, הביע את שביעות רצונו מהכרעת הדין. "אנחנו שמחים על הזיכוי", הצהיר מחוץ לכתלי בית המשפט, "פסק הדין מאוזן, סברנו שהוא מתחייב מהמערכת העובדתית הנכונה כפי שהתבררה בבית המשפט. לצערי, מרבית הזמן היה פער עצום בין העובדות שסופרו לבין אלו שהובאו באולם הדיונים".
כשנשאל וינרוט האם מדובר בכישלון של הפרקליטת אמר: "במקרים של זיכוי אין כישלון של הצד השני. זכינו, זו לא התגוששות או משחק כדורגל שיש כאן מנצח".
כך התגלגלה פרשת השגריר
ראשיתה של "פרשת השגריר", שבה הואשם אביגדור ליברמן - בסוף שנת 2008. על פי כתב האישום שהוגש ארבע שנים מאוחר יותר בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הגיעה לידי שגריר ישראל דאז בבלארוס זאב בן אריה מעטפה ובה בקשה ממשרד המשפטים הישראלי לסיוע בחקירה בעניינו של ליברמן מהרשויות בבלארוס. בן אריה הורשע שפתח את המעטפה ללא אישור והציג אותה לליברמן. לפני כשנה נגזרו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות במסגרת עסקת טיעון.
ליברמן הואשם שהנחה לקדם את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, לאחר שמסר לו מידע. מדובר במידע על החקירה בפרשת החברות, בה הוחלט בסופו של דבר שלא להגיש נגד ליברמן כתב אישום.
לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על הכוונה להגיש כתב אישום נגד ליברמן, הוא התפטר מתפקידו כשר חוץ עד לתום ההליך, ובינתיים כיהן כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפני כ-10 חודשים הוגש כתב אישום נגד ליברמן בגין מרמה והפרת אמונים. הוא רמז כי אם יורשע - לא ישוב לכהן כשר גם אם לא יוטל עליו קלון. המשפט נפתח בחודש פברואר האחרון, כשליברמן כפר בהאשמות.
בסוף חודש אפריל נפתח שלב העדויות במשפט. השגריר בן אריה טען בעדותו כי "לא זכור לי שביקשתי עזרה ממר ליברמן, מגורם פוליטי או ממישהו ממשרד החוץ. ההיכרות שלנו הייתה שטחית בלבד. עלינו ארצה בערך באותה תקופה". השגריר לשעבר הוסיף: "לא דיברתי עם ליברמן על מינוי שלי לשגריר. דיברתי איתו על פתיחת השגרירות בבלארוס מחדש, אבל אלה נושאים טכניים".
במהלך העדות, הבהיר בן אריה מספר פעמים שאינו זוכר את פרטי השיחות. נציג הפרקליטות ביקש ממנו שירענן את זכרונו, אך בן אריה התעקש שאינו זוכר. בעקבות טענותיו אלו של בן אריה ביקשה הפרקליטות להכריז עליו כעד עוין.