המדינה ביקשה היום (שישי) מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף לאחר שבג"ץ קבע כי אין בסמכותה להחזיק בגופות מחבלים לצורך משא ומתן עתידי להשבת גופות חיילי צה"ל ואזרחים נעדרים המוחזקים בידי חמאס.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בעתירה ביקשה המדינה לדחות את יישום פסק הדין הקודם עד לקיום הדיון הנוסף בנושא, וזאת משום שלדברי המדינה מדובר ב"הלכה חדשה שטומנת בחובה השלכות רוחב משמעותיות". עוד נכתב בבקשה כי מניעת החזקת הגופות בידי המדינה "מהווה פגיעה בארגז הכלים המוקנה למדינה ובדין הקיים לצורך קידום משא ומתן להשבת אזרחים חיים וגופות חללי צה"ל".
לפני כשבועיים בג"ץ קיבל את העתירות שהגישו בני משפחותיהם של המחבלים שגופותיהם מוחזקות על ידי מדינת ישראל. בית המשפט נימק את ההחלטה בכך שלא קיים בדין הישראלי חוק שמסדיר את הנושא: "מדינת ישראל כמדינת חוק לא יכולה להחזיק בידיה גופות לצרכי משא ומתן".
בפסק הדין גם הודגש כי מדינת ישראל יכולה לחוקק חוק שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקבועים בדין הישראלי ובדין הבינלאומי, ובג"ץ איפשר למדינה להשהות את ההחלטה בשישה חודשים על מנת לחוקק חוק זה. בג"ץ קבע שאם בפרק הזמן הנקוב לא יחוקק חוק, גופות המחבלים יושבו למשפחות.
ישראל מחזיקה ב-9 גופות מחבלים
המשפחות דרשו להחזיר את גופות המחבלים לידיהם על מנת שיוכלו להביאן לקבורה, זאת לאחר שישראל סירבה להשיבן בטענה כי החזקתן עשויה לסייע בהשגת עסקה להחזרת גופותיהם של החיילים סרן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל ושל אזרחי ישראל אברה מנגיסטו והישאם אל סייד.
על פי החוק הישראלי למדינה אסור להחזיק גופות מחבלים אלא בשני חריגים: הראשון עניינו במחבלים אשר משתייכים לארגון חמאס והחריג השני מתייחס לגופות של מחבלים אשר ביצעו אירוע טרור המוגדר כ"חריג במיוחד". בהחלטת בג"ץ נכתב כי הקבינט המדיני-ביטחוני סבר כי יש הצדקה להמשיך ולהחזיק דווקא בגופות אלה, משום שהן עשויות להיות בעלות "הקשר סמלי מיוחד".
נכון לעת הזו מחזיקה מדינת ישראל בתשע גופות של מחבלים. שבע מהגופות נקברו באופן ארעי מכוח צווים שהנפיק המפקד הצבאי. שתיים מהגופות טרם נקברו, לאחר שבהליכים המשפטיים בעניינן הוצאו צווי ביניים שמנעו את קבורתן. העותרים הם בני משפחותיהם של שישה מבין המחבלים שגופותיהם מוחזקות כיום בידי מדינת ישראל.