ועדת החוקה אישרה היום (רביעי) כי אזרחים יידרשו לשלם אגרה של אלפי שקלים על הגשת תביעה ייצוגית בבית המשפט. מדובר ב"מתווה פשרה" לתיקון לחוק שהציעה שרת המשפטים שקד והוא עדיין טעון הצבעה בקריאה שנייה ושלישית כדי שייכנס לתוקף. המתווה גובש לאחר הביקורת הרבה מצד פעילים חברתיים ופוליטיים על כך שמדובר בפגיעה באזרח הקטן וביכולתו להתמודד עם הרשויות ועם גופים גדולים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את המתווה הציע יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי והוא אושר ברוב של 9 תומכים מול 6 מתנגדים. התקנות ייכנסו לתוקף תוך 30 ימים מפרסומן ברשומות והן לא יחולו על הליכים שכבר החלו. לפי המתווה שאושר, האגרה על הגשת תביעה ייצוגית בבית המשפט השלום תהיה 8,000 שקלים בסך הכול בשני תשלומים שונים, הראשון על סך 3,000 שקלים ושאר הסכום (5,000 שקלים) ישולם בתשלום השני.
האגרה עלתה גם בהגשת תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי, או כנגד רשות מנהלית בתשלום: 16 אלף שקלים שייגבו בשני תשלומים, האחד של 5,500 שקלים ותשלום שני של 10,500 שקלים. אם מגיש התביעה יזכה בתביעה יושב לו התשלום הראשון על-ידי הנתבע והוא לא ישלם את הסכום השני.
"המתווה כולל שינויים משמעותיים בתקנות", אמר ח"כ סלומינסקי. "אני רואה מצד אחד את האדם הפשוט שרוצה לתבוע וארגונים חברתיים ומצד שני את הנזקים עליהם שמענו מהתעשיינים כתוצאה מתביעות סרק. שני הצדדים לא יהיו מאושרים עד הסוף וזה מוכיח שהפשרה נכונה".
למרות שהמתווה שאושר הינו מתווה פשרה, עדיין מדובר בזינוק משמעותי במחיר של הגשת תביעה ייצוגית. פעילים חברתיים רבים הזהירו מהתיקון לחוק שהובילה שרת המשפטים שקד, שכן מדובר לטענתם בפגיעה באזרח הקטן ובכלי המאבק המשפטי העומדים לרשותו.
"התביעות האלו משנות מציאות לטובה עבור כולנו", טען הפעיל החברתי תומר אביטל, עיתונאי עצמאי, בלוגר פוליטי ומנהל המיזם "100 ימים של שקיפות". "הן מתמרצות תאגידים שלא לעשות שטויות על חשבוננו, כי הן עלולות כך לחטוף תביעה ייצוגית. כבר נכנסו לתוקף תיקונים שמצמצמים את תביעות הסרק, ואני קורא לכל חברי הוועדה להתייצב למען הציבור במקום לחזק את החזקים. אנחנו, אזרחים מכל צדי המפה הפוליטית, רושמים ועוקבים אחרי הצבעה זו מקרוב".
חברי הכנסת שתמכו בהעלאת האגרה הם ניסן סלומינסקי, שולי מועלם רפאלי, בני בגין, דודי אמסלם, דוד ביטן, יוליה מלינובסקי, טלי פלוסקוב, מיכאל מלכיאלי ואורי מקלב. הח"כים שהתנגדו: יעל כהן פארן, מרב מיכאלי, מסעוד גנאים, יעל גרמן, אלעזר שטרן ומוסי רז.
התאחדות התעשיינים מיהרה לפרסם הודעה בה היא מברכת על אישור המתווה. לדבריהם, מדובר ב"צעד נבון וחשוב, אשר יאפשר לבית המשפט להתמקד בתביעות המוצדקות, מבלי להוות נטל על המגזר העסקי בישראל".
עו"ד אברהם מורל, מומחה לתובענות ייצוגיות במשרד איתן מהולל שדות מסר בתגובה כי "מחד גיסא היוזמה להטלת אגרות בעת הגשת תובענות ייצוגיות הינה מוצדקת, בפרט לאור "הספורט הלאומי" שהתפתח בשנים האחרונות של הגשת תביעות ייצוגיות חדשות לבקרים בסוגיות איזוטריות. מאידך גיסא, הפשרה שהתקבלה כעת על פיה ניתן יהיה להורות על ביטול תשלום האגרה בהתאם לתוצאות ההליך איננה אידאלית, מאחר והיא תגרום לכך שתביעות לא מבוססות לא תסתיימנה בהסתלקות ללא תשלום אגרה ושכ"ט ותגביר את "הסחטנות" כלפי הנתבעות לתשלום כספים גם במקרים שלא היה מקום בכך".
עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד מושקוביץ סטיס המתמחה בתביעות ייצוגיות ומייצג תובעים מסר: "ההצעה תוביל להפחתת כמות התביעות הייצוגיות שמוגשות באופן דרמטי ותוביל לאפקט מצנן. הדבר כמובן יפגע גם בתמריץ להגשת תביעות ראויות ומוצדקות, שהן כלי חשוב ואפקטיבי לאכיפה פרטית של נורמות. הדרך להתמודד עם התביעות הלא ראויות היא באמצעות פסיקת הוצאות על ידי בתי המשפט ולא באמצעות הטלת אגרה".