משפטו של אלאור אזריה הגיע היום (רביעי) לשלב הסיכומים. בסרטון שהגיע לידי חדשות 2 ניתן לראות בפעם הראשונה את שני המחבלים, רגע לפני שהם עומדים לבצע את פיגוע הדקירה בחברון, שלאחריו נורה אחד מהם בידי אזריה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי התיעוד, ההליכה השלווה של השניים לא מסגירה דבר. בדרך הם נראים לוחצים את היד לאדם לא מזוהה, רגע לפני שהם מבצעים את הפיגוע שהרעיש מדינה שלמה.
לאחר שנשמעו כל העדויות במשפט והוגשו סיכומי ההגנה והתביעה, הציגו היום הצדדים את טענותיהם בפני השופטים. את הדיון פתח התובע נדב ויסמן, שאמר כי "לא מצאתי אף בית משפט בישראל או בעולם שהכשיר ירי כזה ללא התראה לראש". אמו של אזריה חשה ברע והועברה על ידי חברים לבדיקות וטיפול בבית החולים אסף הרופא.
"אם בית המשפט היה מאפשר לי לסכם את כל המשפט בדקה אחת, הייתי מראה את הסרט שמתאר את התנהגותו של הנאשם מיד אחרי הירי", אמר לשופטים. "בסרט הוא מתועד כשהוא יורד ברחוב יחד עם חבריו לאחר המעשה, ולא אומר מילה על המטען שלטענתו בגללו ירה. הנאשם לא מתריע בפני חבריו או בפני אף אחד אחר על מטען שהוא חשש שהוא נושא. זה בלתי הגיוני, וזה סותר את טענתו".
ויסמן הוסיף כי "כשמגיעים חברים שלו ליחידה שלא היו שם בשעת הירי ונוגעים באותו מחבל שכביכול הוא ממולכד, הנאשם לא אומר מילה. כשמעבירים את גופת המחבל על ידו לא רואים אותו נרתע. מי שרואה את הסרט לא יכול לחשוב שהנאשם סבור שיש על המחבל מטען. בעדות הוא טען כי היה בהלם ולא יכול היה להוציא מילה, אבל רואים אותו מדבר ומחייך. די לדעתי בסרט זה כדי לדחות את עדות הנאשם ולקבוע שאינה מהימנה".
"העליל על מפקדיו"
"חברו שהיה בסמוך אליו בעת הירי העיד במצ"ח ואמר בכמה הזדמנויות את המשפטים הבאים: 'שמעתי אותו אומר את המשפט שדקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו, אז גם הוא צריך למות', 'הוא אמר שניסו לדקור את חבר שלו ומגיע גם לו למות'", הוסיף התובע. "השאלה המתבקשת היא מדוע עדותו של חברו ביום האירוע בחדר החקירות יבחר דווקא במילים האלו והניסוחים האלה. ולא פחות חשוב מזה, איך יכול להיות שבאותו הניסוח בדיוק, משתמש גם המ"פ?".
"לא מצאתי תקדים אחד בנסיבות דומות לאלו שלנו. הנאשם כאן מבקש לעשות דין לעצמו, הוא מבקש לעשות חוק חדש. חוק אזריה ואין שום מקום לחוק כזה. אני מבקש מכם לקבוע שהנאשם שיקר, שינה את גרסאותיו, העליל על מפקדיו ואינו ראוי לשום אמון, שהוא התנאי הבסיסי עליו הוא נתלה", סיכם התובע.
השבוע הגישו סניגוריו של אזריה את סיכומי ההגנה ואמרו כי "במהלך הדיונים כלל העדים דיברו על תחושת סכנה חוץ מהמח"ט, מג"ד והמ"פ, שלא היו נוכחים בשטח - לא יכול להיות שכולם שקרנים מעבר לשלושת אלה". עוד הוסיפו כי "הוכח גם בניגוד לטענת התביעה כי איום המטענים היה קונקרטי והיה קיים בגזרה".
עוד נכתב בסיכומי ההגנה כי "המחבל שבא לרצוח הוכיח במעשיו את כוונתו, וברגע שהחייל זיהה שהמחבל זז הוא היה רשאי לנטרל אותו משום שהוא חשש שהמחבל עשוי לסכנו או שמא יפעיל מטען". בהגנה טענו בסיכומים גם כי "ההליך מתחילתו זוהם על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל שהתבטאו בכלי התקשורת וציינו שהחייל סרח, זאת שעה שהתחקיר המבצעי עוד לא הושלם. גם כשנעשה התחקיר אזריה למעשה 'לא השתתף' בו. הרמטכ"ל נתן הנחיה לסיים את התחקיר עד לבוקר והרבה מאוד גורמים רלוונטיים לא היו מעורבים בו בכלל. ההגנה תטען שהתחקיר המבצעי לא אמין".