בית המשפט המחוזי במחוז מרכז דחה היום (חמישי) את עתירת המתנגדים למנהג הכפרות שפרסם משרד החקלאות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בהחלטתו ביקר השופט אברהם יעקב את העותרים על משך הזמן שלקח להם להגיש את העתירה, לדבריו מדובר ב"שיהוי קיצוני. העתירה הוגשה אתמול בערב, כשאנו עומדים בפתחו של יום הכיפורים. ההחלטות ניתנו לפני חודש והיו ידועות לעותר מזה זמן". עוד ציין השופט יעקב כי אין בנוהל של משרד החקלאות שום שינוי לעומת הוראות החוק.
השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר פרסמו כללים לאזרחים החפצים לקיים את מנהג הכפרות, המאפשרים את קיום המנהג העתיק לצד מניעת הסיכון לבריאות הציבור העלול להיגרם כתוצאה משחיטה ללא פיקוח וטרינרי, ותוך צמצום הסבל הנגרם לעופות למינימום, וזאת בכדי למצוא את האיזון בין שמירה על בריאות הציבור ורווחת העופות לבין הרצון לקיים את המנהג.
יחד עם זאת, אתמול הוגשה עתירה דחופה על ידי אנשי העדה החרדית נגד התקנות החדשות של השירות הווטרינרי והמועצה לענף הלול, המונעות את קיום מנהג הכפרות בעופות בשל צער בעלי חיים.
למרות החלטת ביהמ"ש, השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, קורא להימנע משימוש בתרנגולות במנהג הכפרות. "יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש ובמיוחד ביום זה יש לשמור על האנושיות ולמנוע התעללות מיותרת בבעלי החיים", מסר פרץ.
במסגרת התקנות החדשות שתוקנו רק לפני כחודש ימים, נאסר על משקי הלולים למכור עופות אלא ישירות למשחטות. יחד עם זאת, הותר למכור עופות לצורך קיום המנהג העתיק - רק אם בסופו יובלו ישירות למשחטות. "ההחלטה פוגעת פגיעה לא-מידתית בחופש הדת של העותרים ללא הצדקה וללא הסמכה בחוק או בתקנות", לשון העתירה.
העותרים טוענים כי התנאי שמציבות התקנות אינו ישים, מכיוון שבתום ביצוע המנהג ישנן פעולות נוספות שמבוצעות כגון כיסוי דם העוף, בדיקת כשרותו ועוד. יחד עם זאת, כך הם טוענים, לא אותרו משחטות שמוכנות לקלוט כמו גדולה בערב יום כיפור משום היותו יום עבודה מקוצר.
יצוין כי את מנהג הכפרות ניתן לבצע גם על ידי שימוש בכסף - שייתרם בסופו לצדקה. נוסף על כך, נטען על ידי העותרים כי כל עוף המיועד למאכל נשחט, אך בעת ביצוע המנהג הדבר נראה לעין וקשה לצפייה.