"מה קרה עכשיו שאת מתביישת?": הגננת החשודה בהתעללות בפעוטות, כרמל מעודה, הובאה הבוקר (חמישי) לדיון נוסף בעניינה בבית משפט המחוזי בלוד. במהלך כניסתה לדיון הורים רבים של פעוטות שהיו ב"בייבי לאב", הפעוטון בראש העין בו עבדה כמטפלת, נכחו במקום וקראו לעבר מעודה קריאות זעם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשמעודה עברה במקום היא כיסתה את פניה ואחת האימהות הזועמות קראה לעברה: "כרמל מה קרה עכשיו שאת מתביישת?". אמא אחרת צעקה לעברה: "היא יודעת, היא זוכרת מה היא עשתה", והורים רבים צעקו: "תרימי את הראש, תסתכלי לנו בעיניים".
אימם של שני פעוטות שהיו בגן, ניקול דניאל חג'בי, אמרה כי הניסיון של ההגנה להציג את ההורים כמי שידעו על מה שקרה "הוא ניסיון ציני ועצוב, בשביל להסתיר את הסדיזם, והאכזריות שהייתה בכרמל". חג'בי הוסיפה כי היא חושבת שכולם יודעים שאף הורה לעולם לא היה שולח את הילדים שלו למקום שהם עלולים להיפגע בו. "היו לי שם שני ילדים, אני לא ראיתי, אף אחד מאיתנו לא ראה. ויותר מזה - אני קוראת להורים להיות ערניים, וגם כשהילדים הולכים שמחים לגן, והילדים שלנו הלכו שמחים לגן, זה לא אומר שטוב להם, וזה לא אומר שאפשר להישאר אדישים", הוסיפה.
אתמול פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מעודה התייחסה לסרטונים שהוצגו לה במהלך חקירתה ובהם תועדו חלק ממקרי ההתעללות המיוחסים לה. במהלך החקירה, התקשתה לספק הסברים למעשייה: "זה לא האופי שלי וזאת לא אני, רוח רעה נכנסה בי".
"יש דברים שלא נעימים כלפי הילד, אבל זה לא עניין שאני עושה באופן תמידי, ואני מביעה חרטה על הכול. גם כשאני מעירה לילד בצורה מילולית, אני מביעה חרטה. אני יודעת שזה רק נראה רע, אבל לא התכוונתי לפגוע בהם", אמרה מעודה לאחר שצפתה בחלק מהסרטונים.
"אם זה מה שרואים במצלמות שזו אני, אז זאת טעות שעשיתי, אני מצטערת", הוסיפה. "באמת שאני לא זוכרת את כול האירועים ומה קרה בהם. עבר הרבה זמן. היו לי ימים קשים בגן. וגם ימים שחורים. אני לא התכוונתי לפגוע באף ילד. עשיתי דברים לא הגיוניים. זאת לא אני. לא ככה אני מכירה את עצמי. זה כמו מישהי אחרת... בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, היו לי לחצים הורמונליים וכאבי לב... אתם לא מבינים עד כמה חרטה יש לי והרגשה כאילו בגידה בעצמי עם העקרונות שלי".
כשנשאלה על ידי החוקרת כיצד היא מטפלת בילד שלא עושה את מה שנאמר לו, השיבה מעודה: "בעיקרון, אני נותנת לו להבין את המילה שלי. כלומר, שאם אני אומרת לו: 'בוא בבקשה', כי הוא זרק משחק, או הרביץ לילד אחר וכו'. נגיד הוא לא מקשיב לי ולא בא? אז אני באה אליו, מרימה אותו, או נותנת לו יד - תלוי עד כמה הוא מתנגד, תלוי במצב רוח שלו - ואני מנטרלת אותו".