התנועה הרפורמית אמנם מתנגדת באופן נחרץ לחוק הלאום, אך מסמך פנימי שהופץ בקרב חבריה והגיע לידינו חושף כי שם נערכים למאבק משפטי לקידום ערכיהם בנושאי דת ומדינה על בסיס חוק היסוד, במקרה שיעבור. המטרה של הרפורמים על פי המסמך היא "לגבות מחיר משפטי וציבורי מהמפלגות החרדיות" ולקדם פרשנות של בית המשפט שתהלום את תפישת עולמם.
ההתנגדות של הרפורמים לחוק נובעת, בין היתר, בשל הטענה שהוא פוגע לדבריהם בערכים דמוקרטיים. בראשית המסמך נכתב כי "חוק הלאום הינו חוק לא ראוי ומעוות אשר פוגע באופייה הדמוקרטי של המדינה ובמעמדם של אזרחי המדינה הלא יהודים. החוק יעמיק את המתחים בין הקהילות והקבוצות השונות בחברה הישראלית ויקשה על טיפוח תחושת שותפות אזרחית".
מחברי המסמך הדגישו כי עד להשלמת החקיקה התנועה תמשיך להתנגד לחוק ותעשה זאת בכל דרך אפשרית, לרבות באמצעות גיוס התנגדות בקרב יהדות התפוצות.
עם זאת, במקרה שהחקיקה תושלם בכנסת בכוונת התנועה "לעשות שימוש נרחב ואינטנסיבי כדי להעניק עוגן חוקתי למהלכים המשפטיים לקידום שוויון הזכויות לזרמים הלא אורתודוכסים ולקידום חופש הדת בישראל".
הטענות המשפטיות הללו של התנועה הרפורמית מגיעות על רקע העובדה שמדובר בחוק יסוד שמקדמת הכנסת, ועל כן הוא נתפש משפטית כעליון על פני חוקי הכנסת האחרים. חקיקת חוק היסוד הזה תחליש חקיקה אחרת שתפגע בפרשנות שתינתן לו על ידי בג"ץ, ועל כן התנועה הרפורמית מקווה לעשות בו שימוש.
המחברים ציינו את הסעיפים בחוק היסוד שמקדמת הכנסת שבהם הם מתכוונים לעשות שימוש משפטי. הסעיף הראשון בחוק למשל עוסק בהגדרת מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הרפורמים טוענים כי סעיף זה "מחזק את הטענה החוקתית שמדינת ישראל צריכה לפעול בדרך המתחשבת בכל הזרמים של העם היהודי".
דוגמא נוספת נמצאת בסעיף 5, שם נכתב כי "המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". לטענת הרפורמים, ניתן יהיה להתבסס על סעיף זה כדי "להיאבק בכל חקיקת גיור עתידית שתבקש להגביל את האפשרות של מתן זכות מכוח חוק השבות".
סעיף 7(א) בחוק טוען כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת או לאום זכאי לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו, שפתו וזהותו". הרפורמים יטענו, במקרה שהחוק יעבור, שהסעיף יכול להוות עוגן חוקתי משמעותי לקידום הזכויות של הרפורמים, כולל תקצוב, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת לטובת השתתפות בפעילות התנועה ועוד.