פרסום ראשון: הפרקליטות הודיעה היום (שני) שהגישה ערעור על החלטת ועדת השחרורים שהמליצה לשחרר את צבי גור, שרצח ב-1980 את הילד אורון ירדן. גור היה אמור להשתחרר ביום רביעי מהכלא, אחרי שריצה 37 מתוך 45 השנים שנגזרו עליו. "הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן בהן בוצעה", נכתב בנימוקי העתירה נגד שחרורו של גור. בית המשפט ידון מחר בבקשה לעיכוב השחרור.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בפרקליטות טענו כי מקרה הרצח של אורון ירדן "עומד במבחן "רעידת אמות הסיפים הציבוריות" גם בחלוף השנים. רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה רצח יוצא דופן וחריג בחומרתו, גם לאחר מחצית מתקופת השליש". עמדת המדינה היא ש"לא יכול להיות ספק כי האסיר שבפנינו ביצע את אחד ממקרי הרצח והחטיפה הנוראיים והשפלים ביותר שידעה מדינת ישראל".
בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) טענו בנוסף כי גור לא לקח אחריות על מעשיו ולכן אינו עומד בקריטריונים לשחרור מוקדם על פי החוק. "הועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה כי האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת - לפיה האסיר 'אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח'".
"רצח ילד רך על לא עוול בכפו"
כמו כן נטען בעתירה הדחופה כי "מדינה שלמה סירבה לעכל את נסיבות הרצח, שהיו ועודן בלתי נתפסות באשר מדובר ברצח ילד רך בשנים על לא עוול בכפו, בעבור כופר כסף, ולאור ההתעללות הממושכת בהוריו של אורון, שעה שהאסיר ניהל עימם משא ומתן ונטל את כספם ביודעו כי בנם נרצח על ידו, ובלא שסיפק להם קצה חוט באשר למקום הימצאו. אין ספק, ואף שהדבר אינו מדיד באופן מספרי, כי הפרשה בענייננו נצרבה בתודעה ובזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית באופן בולט לעומת פרשיות רצח אחרות. רצח של קטין חסר ישע, למטרת כופר, וחטיפה, בנסיבות המקרה דנן - הינו מעשה שהחברה חייבת להוקיע".
על המקרה בו נמלט גור מהכלא ב-1985 נכתב בעתירה: "הוועדה לא נתנה משקל ראוי לבריחתו של האסיר מהכלא. העבירה בוצעה תוך הפרת אמון בוטה שניתנה באסיר על ידי מפקד הכלא, ותוך יצירת חרדה איומה בציבור בכלל ובמשפחת הקורבן בפרט. נתון זה מוסיף למידת נטל ההוכחה שמונח על כתפי האסיר, גם בחלוף השנים, ויש בו כדי ליצור נטל שכנוע גבוה יותר, בהשוואה לאסיר עולם שלא ברח מהמאסר".
עוד נכתב בעתירת המדינה נגד שחרור הרוצח כי "נראה כי לא לתיקים מעין אלה כיוון המחוקק בהתקינו את הסעיף הנ"ל, אלא למקרים אשר בעקבותיהם רועדות אמות הסיפים הציבוריות". את ההחלטה לשחרר את גור כינו בפרקליטות: "לא סבירה, שגויה משפטית ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לבטלות ההחלטה". בפרקליטות ציינו כי "מתיאור פרשת הרצח עולה תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד".
בין השאר שינה גור את לוחית זיהוי רכבו וביקש לבטל יום מילואים במהלך החטיפה: בפרקליטות מציינים כי גור "פעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו, ומשכך לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברצח חריג ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד רוני שוהם-עידן וגנית גדות-כרמי.
"בן אדם מסוכן - חולה בנפשו וברוחו"
רועי, אחיו של אורון ז"ל, בירך על ערעור הפרקליטות על ההחלטה. "אנחנו מודים לכל 15 אלף בני האדם שחתמו על העצומות, לתקשורת ובייחוד לפרקליטות. אנחנו מחכים לראות מה יהיה מחר בדיון בבית המשפט. העתירה היא פנטסטית אבל אנחנו אבל אנחנו עדיין לא בסוף הדרך". בשבוע שעבר הוא מתח ביקורת חריפה על ההחלטה של ועדת השחרורים: בשיחה עם חדשות 2 ביום שבת האחרון טען ירדן כי גור הוא "בן אדם מסוכן, חולה בנפשו וברוחו - כמה אנשים את מכירה בעולם שהיו רוצחים ילדים בני שמונה חפים מפשע שלא יכולים להתנגד"?.
אחיו של אורון ז"ל, ששמע על החלטת ועדת השחרורים מהתקשורת, הוסיף: "ריבונו של עולם, זה רוצח של ילד, הוא הרס משפחה אז מה נותנים לו פרס של שמונה שנים? למה?".
גור חטף ביוני 1980 את אורון בן ה-8 למטרות כופר, בפרשה שזיעזעה את המדינה: הוא הגיע סמוך לבית הוריו בסביון ופיתה אותו להיכנס לרכבו. שלושה ימים לאחר מכן רצח אותו ודרש מהוריו של אורון שני מיליון לירות תמורת שחרורו, כשהוא מעמיד פנים שבנם עדיין בחיים. כשקיבל את הכסף הוא נמלט, ולאחר מצוד של חודש וחצי הוא נתפס.
"לא יכולים לתת לזה יד"
לפני כשמונה שנים ניצב גור בפני ועדת השחרורים וטען: "אני מצטער על מה שקרה. אני גם מתבייש בזה אבל חזרתי להיות אני". בקשתו אז נדחתה, אך כעת החליטה ועדת השחרורים שהוא ייצא לחופשי. "אני מבקש מכל עם ישראל, בבקשה - אין לנו הרבה זמן כי ביום רביעי הרוצח הזה משתחרר", תקף רועי ירדן, אחיו של הילד שנחטף ורצח - והיה אמור להיות כיום בן 45. "הרוצח יחגוג את ראש השנה עם המשפחה שלו וזה ממש לא מגיע לו".
האח רועי סיפר על הנזק העצום שנגרם למשפחה: "זה לא היה מחויב למציאות שהוא יחנוק אותו. אני שילמתי מחיר מאוד יקר מבחינה נפשית, אבא שלי נהרס לחלוטין. 25 שנה של דיכאון והוא נפטר משברון לב. אמא שלי עברה שלושה נסיונות התאבדות".