בג"ץ דחה הערב (רביעי), בהרכב של תשעה שופטים, עתירה של מספר ארגונים ובהם מרכז עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל), נגד מנגנון ועדות הקבלה של היישובים הקהילתיים אשר מונעות לטענתם הצטרפות של אזרחים ערבים ליישובים הללו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ההחלטה לדחות את העתירה התקבלה ברוב דחוק. חמישה שופטים התנגדו לעתירה שהוגשה ב-2011, וארבעה שופטים היו בעדה. "בג"ץ בעצם אישר מדיניות של אפרטהייד", נמסר מארגון עדאלה בעקבות ההחלטה. "מטרת החוק מלכתחילה הייתה לחסום אזרחים ערבים מלהצטרף ליישובים קהילתיים שנבנו על קרקע ציבורית, ובעצם מעכשיו החוק יחול באישור בג"ץ על 434 יישובים קהילתיים במדינה. זאת אומרת שהערבים לא יוכלו לגור שם".
בארגון עדאלה טוענים כי עשרות ערבים הגישו בקשות להתמיין ולהתקבל ליישובים קהילתיים שונים, אולם בקשותיהם נדחו. בנוסף לכך, מאמינים בארגון שישנם עוד אזרחים ערבים רבים שכלל לא פנו למשרדי הארגון בכדי להתלונן בנושא הזה.
"הגזענות קיימת אפילו בביהמ"ש העליון"
"זאת החלטה שמראה כמה המדינה רוצה להדחיק ולהרחיק את האזרח הערבי ולא לשלב אותו בחברה הישראלית", אמר בשיחה עם חדשות 2 Online, הדוקטור סמי מיעארי, מרצה באוניברסיטת תל אביב שניסה במשך מספר שנים לגשת לוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים יעד, רקפת ומנוף במועצה האזורית משגב. לטענתו הוא אפילו לא הגיע לשלב הגשת המסמכים שבעקבותיו ניתן להגיע לשלב ועדת הקבלה.
"הגזענות קיימת אפילו בבית המשפט העליון", הוא טען, "אבל אני לא מתייאש. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת, אפילו אם נפנה לארגונים בינלאומיים. כמרצה מן המניין, אני עברתי את כל הגזענות והאפליה במשך מספר שנים, ניסיתי להיכנס למספר יישובים קהילתיים, וכל הזמן נעניתי בשלילה".
"אפילו לא נתנו לי אפשרות למלא טופס, בזמן שחבריי היהודים ישר התקבלו ליישוב", הוסיף ד"ר מיעארי, שעשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית. "מאז שנת 2000 אני מנסה להתקבל למשרדים הממשלתיים, לבנק ישראל, לגופים הממשלתיים וכל הזמן דוחים אותי. אבל זה לא ימנע ממני להמשיך בדרכי, גם אחרי ההחלטה המדכאת והמייאשת של בג"ץ. דווקא ממנו ציפינו לתוצאה אחרת".