ועדת השחרורים אישרה היום (רביעי) את שחרורה המוקדם של דלאל דאוד, שהורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה לאחר שנים של התעללות פיזית ונפשית ונגזר עליה מאסר עולם. מחר בבוקר תשתחרר דאוד באופן רשמי. זוהי הפעם השנייה בה הגיעה דאוד לוועדת השחרורים בתקווה להשתחרר מוקדם משנקבע בעונשה המקורי - אולם הפעם החליטה הפרקליטות לתמוך בהחלטה, בניגוד לשנה שעברה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות בפייסבוק
"הוועדה, אשר התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה", נמסר ממשרד המשפטים, "לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה. כמו כן, הפרקליטות מסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר למשך חמש שנים מיום השחרור; המצאות האסירה באגף פתוח של שיקום קבוצתי; והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק".
"היום דלאל היא אישה משוחררת", התגאתה רויטל בן שבת-כץ, עורכת דינה של דאוד. "סברנו שהיא הייתה צריכה להשתחרר עוד קודם לכן, אבל אנחנו שמחים שהגיע היום הזה ופנינו קדימה. דלאל תמשיך בדרך החיובית שלה ובשיקום שעברה".
"אני עוצרת את הדמעות", אמרה ספיר סלוצקי-עמרם, מרכזת מטה המאבק למען דאוד. "אני מכירה את דלאל, ויודעת כמה חשוב לה לחזור ולהיות אמא לילדים שלה מחוץ לכלא, כמה היא רוצה להיות מודל השראה ולעזור לנשים אחרות שהיו במצב שלה. המאבק הזה הוא הוכחה מוחצת לכך שמאבקים ציבוריים עובדים".
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) בירכה על ההחלטה. "ההחלטה הנכונה והחשובה של ועדת השחרורים מרגשת אותי עד דמעות. המקרה של דלאל צריך ללמד אותנו על האחריות של החברה כלפי נפגעות התעללות. לפני שהרגה את בן זוגה המתעלל התלוננה דאוד במשטרה 26 פעמים, אך זה לא עזר. שחרורה הוא עשיית צדק ותיקון עיוות היסטורי. ועדת השחרורים מעבירה מסר חשוב, מסר של תקווה".
"מדובר בהחלטה צודקת שמתקבלת באיחור של שנים רבות", מסרה יו"ר נעמת, חגית פאר. "דלאל עברה מסכת מזעזעת של התעללות פיזית ונפשית מתמשכת - היא חיה בכלא עוד הרבה לפני שנכנסה לבית הסוהר. כולי תקווה שהטיפול המערכתי במקרים דומים ישתנה מהקצה אל הקצה ויתמקד במישור המניעתי והטיפולי בכדי להבטיח שאף אישה נוספת לא תגיע למצבה של דלאל".
"התלוננה 26 פעמים במשטרה - איש לא הגן עליה"
מחוץ לבניין הוועדה התקיימה הפגנת תמיכה בדאוד, בה השתתף גם ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל). "דלאל דאוד אינה רוצחת, אלא קורבן אלימות שהחליטה להיאבק על חייה, וניצחה תוקף אכזר. דלאל התלוננה 26 פעמים במשטרה! אף אחד לא הגן עליה, וכעת היא זו שמשלמת מחיר יקר מידי בשל שהגנה על עצמה. בשנים הרבות שמאז המקרה, אנו שומעים על עוד מקרי רצח במשפחה, וזה תמיד הגבר שרוצח את האשה לאחר מסכת של התעללות. מה עוד צריך לקרות כדי שזרועות האכיפה יקחו ברצינות תלונות על אלימות במשפחה?".
לפני כשנתיים הודיע נשיא המדינה ראובן ריבלין על הקלה בעונשה של דאוד, שספגה אלימות קשה ומתמשכת מצד בן זוגה. ועדת השחרורים בעניינה התכנסה כשנה וחצי לאחר מכן, באוקטובר 2018 - אולם נקבע כי דאוד טרם עברה שיקום מספק והבקשה נדחתה.
במהלך משפטה המקורי זוכתה תחילה דאוד מאשמת רצח, אולם בפרקליטות התעקשו וערערו לבית המשפט העליון. העליון קבע כי דלאל אחראית לרצח, וגזר עליה את העונש המתחייב: מאסר עולם.
"סבלתי המון", אמרה דאוד לחדשות בשנת 2017, לאחר החלטת הנשיא ריבלין. "הסבל הכי גדול זה לעזוב את הילדים. אני עזבתי ילד בן ארבע וילדה בת שבע - אני הולכת לראות את הבת שלי כאישה, אולי עם ילדים, ולא חוויתי איתם את הילדות. זה הכאב הכי גדול שיש לי".