היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב היום (חמישי) לדברי שר המשפטים הנכנס אמיר אוחנה במהדורה המרכזית אמש, לפיהם "לא את כל פסיקות בג"ץ צריך לקיים". מנדלבליט הבהיר: "החובה לציית לבית המשפט - אינה אפשרות הניתנת לבחירה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בהודעה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה נכתב: "במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המושתתת על עיקרון שלטון החוק, החובה לציית לפסיקת בתי המשפט היא בגדר מושכלת יסוד, המשמשת ערובה להגנה על זכותו של כל אזרח במדינה. זו אינה אפשרות הנתונה לבחירה. מדובר בחובה המוטלת על כל אזרח וכל רשות שלטונית באשר היא".
"בנוסף, יש לומר: לנגד עיני רשויות אכיפת החוק והתביעה הכללית - ובראשם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה - עומדים רק שיקולים ענייניים ומקצועיים", כתב היועמ"ש בתגובה לדברי אוחנה בריאיון לפיהם תיקי נתניהו נוהלו בדרך לא הוגנת. "החלטות מתקבלות אך ורק על בסיס חומר הראיות והוראות הדין, ולא חלילה משום שיקול זר. אנשי מערכת אכיפת החוק הם עובדי ציבור מסורים, הפועלים יום וליל כדי לשמור על אזרחי המדינה, ביטחונם, רכושם, וטובתם", הוא הוסיף.
עוד ציין מנדלבליט כי "היועץ המשפטי לממשלה ימשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם שר המשפטים ועם הממשלה, תוך הקפדה על שיח פורה ומכבד".
במהלך הריאיון אמש, אמר השר אוחנה שיש פסיקות בג"ץ שהממשלה לא חייבת למלא. כדי להדגים פסיקת בג"ץ שלא היה חייב ליישם, הוא סיפק בריאיון את הדוגמה של פסיקת השופטים לגבי מבצעי הפיגוע הרצחני ב-2004 בציר כיסופים, שבו נרצחו טלי חטואל ז"ל תושבת גוש קטיף שהייתה בהיריון מתקדם וארבע בנותיה. היא הגיעה לציר כיסופים ונורתה על ידי מחבלים שהגיעו עד הציר. מסתבר שהמחבלים הגיעו עד ציר כיסופים בחסות מספר מבנים, הצבא זיהה את המבנים כסכנה בטחונית, ובג"צ למרות שאין לו מומחיות החליט למנוע את ההריסה.
"נתתי דוגמא למקרה קיצוני שהתרחש במציאות", אמר אוחנה. "אין המדובר בהחלטות שבשגרה, ולא מדובר בהחלטות שסתם 'איננו מסכימים להן'. מדובר בנסיבות קיצוניות ביותר ש'דגל שחור מתנוסס מעליהן' ועלולות לעלות בחיי אדם (ממש כפי שאנחנו מכירים בתפיסה לפיה אין חובה לציית לכל פקודה, ובצדק). גם המובן מאליו צריך שייאמר: צריך לכבד את החלטות בתי המשפט. כך עשיתי תמיד, כך אני מאמין. מדינת ישראל היא דמוקרטיה הדוגלת בשלטון החוק - וכזו היא תשאר".
אוחנה אמר שהוא נערך לאפשרות שבפרקליטות "יתפרו לו תיק" במסגרת תפקידו החדש כשר המשפטים. אוחנה סיפר כי קיבל אזהרות רבות בנושא מאנשים ומקורבים, והבהיר: "אני נערך נפשית לדבר הזה. אני מקווה שזה לא יקרה. במידה מסוימת אני מאמין שזה לא יקרה. אני לוקח את זה כאפשרות. אני מארח את זה כאפשרות אבל אני חושב שזה לא סביר". אוחנה הדגיש בדבריו כי אינו מדבר על בעלי תפקידים בהווה בפרקליטות, והביא כדוגמה את מקרה יעקב נאמן: "לא תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שבמערכת יושבים מלאכים צחורים שמקבלים את החלטותיהם משיקולים מקצועיים בלבד".
על הטענות שנשמעו לפיהן קיבל את התפקיד כדי לחלץ את רה"מ נתניהו ממצבו המשפטי, אמר אוחנה כי הוא "תומך נלהב של פסקת ההתגברות, הרבה הרבה לפני חקירות נתניהו", ואף הדגיש כי תמך בעבר בהחלטות של שמירת חסינות. שר המשפטים לא הרעיף מילים טובות על בכירי משרד המשפטים אך השתדל לשמור על איפוק בעקבות מעמדו החדש: ""את דעותיי באשר לחקירות נתניהו והאופן שבו התנהלו עם כל ההדלפות אמרתי בצורה ברורה", אמר. "בגלל מעמדי עדיף כעת ללכת לארכיונים".
אוחנה שב והבהיר כי הוא עומד מאחורי דבריו שהיועץ המשפטי לממשלה ניהל את תיקי נתניהו בדרך לא הוגנת. על בכירי הפרקליטות אמר: "מי שבעמדה הזאת יש לו חזקת הגינות. להבטיח לך שתמיד בפרקליטות יש מלאכים צחורי כנפיים - לא יכול להגיד". אוחנה נשאל אם במקרים מסוימים לא חייבים לקיים את החלטות בג"צ, והוא, כשר המשפטים החדש, השיב: "השיקול העליון צריך להיות שמירת חיי האזרחים, כן".
זמן קצר לאחר שידור הריאיון אמיר אוחנה פרסם הודעת הבהרה בה נכתב: "שיהיה ברור: בלי מערכת משפט אין דמוקרטיה". עוד כתב אוחנה בהודעתו כח "לתפיסתי, האחריות הראשונה והעליונה של כל מדינה - היא לשלומם ולביטחונם של אזרחיה. לפני כל מה שנשמע טוב ומצטלם טוב. כאשר יש התנגשות בין חיי אזרחיה וחייליה של המדינה - לבין כל ערך אחר, האחרון צריך לסגת בפני הראשון".
הבוקר, גם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת חריפה על דברי שר המשפטים הנכנס. "בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' - הדרך קצרה", אמרה חיות בהשתלמות לנשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט במעלה החמישה.
"בעקבות ראיון ששודר אתמול עם שר המשפטים, חשוב לי לומר לכם כי בעיניי יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת-תקדים וחסרת-אחריות שלפיה לא את כל פסקי-הדין הניתנים על ידי בית-משפט חייבים לכבד", תקפה. "במלים אחרות, כל בעל דין יוכל מעתה בברכת שר המשפטים לבחור איזה פסק דין צריך לקיים ואיזה לא".